בגיל 31, לפני ארבע שנים, עם ילד בן שלוש בבית, עברתי משבר. הייתי אחרי הפלה ספונטנית, ופתאום הרגשתי שהגוף שלי בוגד בי.
עד אותו רגע, ובעצם כל החיים, אף פעם לא הרגשתי טוב עם הגוף שלי. לא הייתי רזה, מידה נשית די ממוצעת, אבל סחבתי איתי מהילדות תחושה שאני שמנה. הקושי לקנות בגדים היה שם תמיד, ואף פעם לא מצאתי את עצמי באמת בחנויות הבגדים.
בשיטוטיי בפייסבוק נחשפתי לעולם הסטיילינג בקבוצה "ארון הבגדים של סטייל גורו". התחלתי לעקוב שם והגעתי לכנס שלהן, שם גיליתי עולם מופלא. עולם שבו את לא צריכה להיות רזה כדי להתלבש ולהרגיש יפה, בו את יכולה להביע את עצמך באמצעות הבגדים, ובאמצעותם גם להדגיש את הטוב שבך. גיליתי שנקודות "התורפה" בגוף שלי (כך התייחסתי בעיקר לירכיים ולישבן) קיימות רק בראש שלי, ושבעצם יש בי לא מעט יופי שלא ידעתי לראות קודם.
הנה אני בתמונה מאותו הכנס:
הגילוי הראשוני הזה הסעיר אותי ולאחר התלבטות קשה נרשמתי לקורס מעמיק עם קבוצת נשים מדהימה. בכל בוקר הצטלמנו מול המראה, העלינו תמונות לקבוצת פייסבוק סגורה וקיבלנו משוב.
בתוך התהליך הזה העזתי, למדתי להכניס סגנונות חדשים והמון צבע למלתחה שלי. הפסקתי להתלבש משעמם, התחלתי ללבוש חצאיות ושמלות ביומיום ולהרגיש נשית.
הנה נגיעה מהתהליך שעברתי (התמונה השמאלית והמזעזעת היא במסגרת אחד הניסויים שלי בבגדים)
כאן הצטרף הגילוי המסעיר על כוחו של תכשיט, ובמיוחד השרשרת.
אני, שהשחלתי חרוזים מילדות, גיליתי כמה כוח יש לתכשיטים. בעצם תמיד ידעתי, כי אמא שלי הוכיחה ומוכיחה בכל בוקר מחדש כמה יופי מוסיפים לנו התכשיטים. בילדותי היינו מבקרות יחד בחנויות החרוזים, ושם למדתי לעצב תכשיטים. חלקם עדיין בביתי.
חיברתי אחד ועוד אחד והוצאתי את קופסת החרוזים שלי מהבוידעם. הופ, השרשרת הראשונה של בגרותי מוכנה. ענדתי אותה, ומיד הבנתי את עוצמתה.
בנות הקורס שלי כל כך התלהבו, ולאחר סיום הקורס קבענו מפגש ערב שבו אעביר להן סדנת תכשיטים. הלכנו יחד לקנות חומרים בדרום תל אביב, ואני העברתי מהידע באהבה. מובן שלא הרווחתי שקל. זו הייתה סדנת התכשיטים הראשונה שהנחיתי.
את קבוצת הפייסבוק של סדנת התכשיטים פתחתי בספונטניות כדי שנוכל לאסוף השראה ולהתייעץ לקראת הסדנה הראשונה. היום הקבוצה משמשת במה וערוץ תקשורת ישיר עם הקהילה שיצרתי, ואת מוזמנת להצטרף.
כך, בצעדים קטנים ומדודים, התחלתי להנחות סדנאות תכשיטים בודדות ברחבי הארץ. עשיתי זאת במקביל לעבודה כמורה בתיכון (ללשון ולערבית) במשרה כמעט מלאה. בתחילה התארחתי אצל נשים בבית, ובכל פעם פגשתי נשים חדשות. בתחילת הסדנה אני תמיד מספרת על התהליך שעברתי, ועם הזמן הבנתי שהסיפור שלי מעניק השראה לאחרות.
הנשיות שגיליתי בתוכי בשילוב היצירתיות שפרצה ממני פתאום שינו את עולמי, והמסר עובר בקלות למי ששומעת אותו. בעקבותיי נשים נוספות שהשתתפו בסדנה מגלות בתוכן מקום דומה, חלקן מכניסות תחביב חדש לחייהן, וחלקן מחליטות לפתוח עסק בתכשיטנות במקביל לעבודתן הנוכחית. הגשמה עצמית זה כאן, ואין סיבה שנחיה בעולם שבו אנחנו חשות מפוספסות ובלי יכולת להגשים את תשוקותינו.
הנה כמה מהן:
בחופשת הלידה השנייה שלי, אחרי שנטע נולד, העסק הכניס אנרגיה לחיי. במקום לשקוע לעייפות ולתסכול עם תינוק קטן בבית, התמלאתי אנרגיות של עשייה והמשכתי לפתח את סדנת התכשיטים. אני מרגישה שהלידה של נטע קרתה במקביל ללידה האמיתית של העסק שלי, ושם עברתי תהליך התפתחות מואץ. כשחזרתי מחופשת הלידה להוראה החלטתי להוריד את היקף המשרה לחצי, וכעבור שנתיים נוספות בחרתי לעזוב את עולם התיכון ולהתמקד בעולם החרוזים ובנשים שמזדמנות לחיי, חלקן הפכו לחברות, כמעט את כולן אני זוכרת.
כשאישה עונדת תכשיט ייחודי, היא מיד מרגישה נשית יותר, יפה יותר ונוכחת יותר. תכשיטים נותנים לנו כוח לבלוט, והם מבטלים את הרצון להסתתר או להיעלם.
כשם שכל אישה היא אחרת, כל תכשיט שנוצר בסדנה הוא אחר, ומי שמגיעה לסדנה מצליחה לבטא את האופי שלה בתכשיט שהיא יוצרת. "ידיים שמאליות" הוא מונח שלא קיים אצלי, וכל אחת מצליחה.
הצטרפי לעולם הקסום שיצרתי, עולם של נשיות, רגעים לעצמנו, השראה ויצירה.
הירשמי לרשימת התפוצה שלי כדי להתעדכן על הסדנאות הקרובות.
אני ממש אשמח להכיר אותך,
נועה
