בתיה
בת – יה
אחת כל כך יפה
גומות חן ענקיות בלחייה,עניים מופלאות פקוחות לרווחה ,
צחוק מתגלגל ותלתלים נשפכים ורכים.
בתיה שהיתה מועמדת למלכת היופי
והיא היתה חברה שלי
היתה – כן.
המחלה הארורה לקחה לי אותה מהר מדי .
ביקשה שאבוא להפרד ממנה -היא ידעה .
ואני ,הלכתי בלב כבד .
השארתי תינוקת בבית עם דרלינג שלי
רציתי את הלבד שלנו והיה זה קשה ,קשה כשאול .
מודעת ליופיה הנעלם יחד עם שיערה שנשר היא חבשה תרבוש אופנתי וצבעוני לראשה הקט .
חשבה שיכסה מעט על חיוורונה ופניה המלאכיות
כל כך יפות זהרו כשנכנסתי לחדרה .
הבטתי בה ואפילו הכתמים השחורים תחת עניה לא העיבו על יופיה הרב ורק עצרתי את הדמעות .
אבן ענקית ישבה לה על חזי .
היא לא הרגישה .או שכן ולא הראתה.
הצחקתיה וחבקתיה כי ידעתי שזה מה שישאר לי .
בתיה הפכה לבת-יה ממש למחרת.
ולמה הקדמה זו תשאלו.
לאחרונה המחלה הארורה הזו אוכלת לי אנשים אהובים בכל פה ואחת מתשע הפכה לאחת משבע וחצי.
אחת מתשע – עמותה מופלאה מציפה בחודש המודעות לסרטן השד את נושא הבדיקה החשובה הזו .
סרטן השד אוהב במיוחד נשים.
בדיקה קצרה תיתן שקט נפשי. לא?
בעמותה הזו שלנו היתה חשיבה נפלאה ויודעים שם שנשים אוהבות תכשיטים
תראו לי אחת שלא…
הם סגרו שיתוף פעולה עם ג.ר.א.ס חברה שתכשיטיה הנפלאים ידויעים כאיכותיים ויפים בצורת תחרות בה השתתפו
תלמידי עיצוב שלהמרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה.
לא היה פשוט לבחור מבין כל העבודות ובסופו של התהליך זכה תכשיט מופלא של איזבלה נסר,שיצרה תכשיט בשם "פנינה" בו שולבו חריטהת צדודית אשה ולבבות .המעצבת התמקדה בגוף האשה ובאחריות שלנו כלפיו.
כשם שפנינה מופקדת למשמרת בצדף ,כך הפקיד בידנו הטבע את גופנו למשמורת ועלינו לדאוג לו.
כל אחת שקונה תכשיט כזה למעשה תורמת לעמותה לעזרה לנשים חולות סרטן השד מפני שכל ההכנסות והרווחים ממכירת התכשיט מועברת לאחת מתשע..
העמותה ארגנה ערב נפלא בה הונקו פרסים לזוכים ושמחתי להיות נוכחת לקידום הנושא למרות הגדרתי כבלוגרית מזון.
היתה שם גם שרון חזיז המופלאה שחלתה ומאז דואגת להיות בצד המתריע לבדיקות.
יודעים מה?
אם לבתיה היתה עזרה במימון כמו שאחת מתשע עוזרת בו אולי היתה יושבת איתי היום לקפה והיינו צוחקות יחד בהומור שחור על מה שהיה .
סיפורי נועד להעיר אתכן שם להבדק ואם אחת מכולן תינצל עשיתי את שלי באהבה.
אצלי העבר נדחק לו בין תלאות היום אבל בכל פעם בשמעי על מישהי שנפלה למחלה, בתיה מתעוררת לתחיה .
וכמה שהחיים לא תמיד זוהרים ההמחלה המזוויעה והארורה הזו התעוררה והרימה ראשה ומכה נוספת באה למחוזותי .
מירה,מירל'ה שלי -חברת ילדות אהובה ,אחת ויחידה במינה .
משכמה ומעלה ,מלאה בנתינה וטוב חכמה ומופלאה הולכת ונעלמת לי…
מירה אם לבן יחיד נעלמה לי כמו רוח ומהר מדי .
גדלנו וצחקנו יחד וצחוקה הרועם באזניי עדיין .היא הלכה לי כשידי בתוך ידה כאילו לתת לה כח .
כשרציתי לקום היא משכה בידי – אל תלכי לי ובסוף היא הלכה לי .
לא לפני שביקשה מאישה,אהובה שישמור על בנם ואז כבר ידעתי שטוב לא קורה.
יש כאלו כמו מירה שלי שלא ידעו בזמן מה קורה ולא נבדקו .
לכו בבקשה .
תבדקו שהכל תקין אתכן ואם אחת תינצל אני את שלי עשיתי .
רק בריאות
