כששני עולמות שלי מתחברים זה סימן בשבילי שאני במקום הנכון וממלאת את היעוד שלי בחיים.
זה התחיל בשיחת טלפון מחברה שסיפרה שנמצאת לידה בחורה וביקשה שאפגוש אותה כי לדעתה אני יכולה לעזור לה. היא לא הכירה אותה הכרות מוקדמת. פגשה אותה באופן אקראי, התפתחה שיחה שמתוכה עלה כעס וכאב רב.
הילה הגיע אליי עוד באותו יום. בחורה קטנה, נראית צעירה מאוד לגילה, חסרת מנוחה, התיישבה על הספה בחדר הטיפולים וכעסה על כל העולם. בעיקר היא כעסה על הגברים בחייה. "כולם רעים. הם רק רוצים לנצל אותי אבל אני לא כזאת, אני מחפשת זוגיות, אני בת 31. רוצה להתחתן ולהקים משפחה" הילה ממשיכה ומספרת לי על מערכות יחסים שהיו לה עם גברים בעבר. מערכות יחסים לא בריאות ולא מתגמלות. היא ביקשה שאפתח לה בקלפים לגבי בחור איתו היא מתראה "האם הוא רציני בקשר איתי"? שאלה "אני לא מבינה מה הוא רוצה. אני נותנת לו כל מה שהוא מבקש ועדיין הוא לא מרוצה".
הקלפים שיצאו היו קשים – 10 חרבות , השטן ו 3 חרבות. הקלפים לא דיברו רק על הבחור איתו הילה מתראה. הם בעיקר שיקפו את הכאב העצום שלה, את האכזבה הרבה ממערכות היחסים אבל היה עוד משהו שנקלט אצלי בחושים, חוסר אמון מוחלט באנשים ובגברים בפרט. הרגשתי שיש דברים שהיא לא מספרת לי. מתביישת, מתחמקת, מחביאה.
אני מוציאה עוד קלפים ומתחילה לקלף את הילה משכבות ההגנה שעוטה עליה. מבקשת שתספר על היחסים עם ההורים, האחים, המשפחה. העיניים שלה דומעות. הזעם שלה הולך ומתגבר. היא בקשר מועט איתם, שונאת אותם כדבריה. הם אכזבו אותה קשות בחיים והפנו לה גב כשהכי הייתה צריכה אותם. במפגשים שלי עם לקוחות אני מכבדת את הגבולות שהם שמים ולא נכנסת למרחב האישי שלהם מעבר למה שהם מאפשרים, אבל הפעם שפת הגוף ובחירת המילים של הילה היו מוכרים לי מעולם תוכן אחר שלי והדליקו אצלי נורה אדומה.
Jayne from Pexels
PTSD – הפרעת דחק פוסט-טראומטית
אני מתנדבת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית. טרם תחילת ההתנדבות עברנו קורס הכשרה ייעודי של חצי שנה שבו למדנו והעמקנו בעקרונות הסיוע ורכשנו כלים לזהות ולהתמודד עם סיטואציות שונות עם נפגעות.
הילה עברה פגיעה מינית במשך מספר שנים בילדותה בתוך המשפחה. המשפחה ידעה, שתקה והשתיקה. אמרו שהיא ממציאה, מדמיינת, אסרו עליה לחשוף ולהתלונן. הילה מעולם לא סיפרה ולא טופלה. מרה שחורה והרסנית הצטברה אצלה והרסה כל חלקה טובה בחייה.
"ההערכה היא שכ-50% מהנשים שחו אונס בבגרות יפתחו PTSD במהלך חייהן, בעקבות האונס. זאת בעקבות ההשערה שטראומה מעשה ידי אדם הפוגעת בחוויית האמון והשליטה ומתקיימת לרוב בתוך קשר והיכרות קודמת של הקורבן והתוקף, לצד התפיסה החברתית שפעמים רבות מאשימה עדיין את הקורבן ומתקשה להכיר בסבלו, תורמות לערעור מערכות המשמעות, לתחושות בושה, אשמה והסתרה ולהיווצרות PTSD השכיח כל כך בקרב אלו שחוו פגיעה מינית בבגרותם." (מתוך מאמר מאת ד"ר ענבל ברנר, מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית". )
אחת מ-7 נשים ואחד מ-10 גברים חוו פגיעה מינית בתוך המשפחה, כלומר היו קורבן לגילוי עריות.
הטלפון הבא שלי היה למרכז הסיוע 1202. לראשונה קולה של הילה ישמע.
למידע נוסף הכנסו לאתר איגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית https://www.1202.org.il/
שרית קינן
יועצת ומתקשרת בטארוט