אז מה באמת נחוץ לדוב?

"מה לא ניסינו כדי לשפר את מצבו החברתי של הילד שלנו… התקשרנו להורים, הזמנו חברים הביתה, דיברנו עם המורה וכלום, אבל כלום לא יצא מזה"…

לא כל אי-הצלחה היא כישלון. מדובר בלמידה של מיומנות חדשה שהילד לא מכיר אותה.
הכישלון האמיתי בהקשר של הניסיון החברתי – הוא רק אם מפסיקים לנסות.

בחורה עם מחשב נייד

bear-necessities-jungle-book

"מה לא ניסינו כדי לשפר את מצבו החברתי של הילד שלנו… התקשרנו להורים, הזמנו חברים הביתה, דיברנו עם המורה וכלום, אבל כלום לא יצא מזה… 
הילד מתלונן שאין לו חברים וטוען שילדים מתעלמים ממנו. מה הפלא שהוא לא מנסה יותר? 
ואני כל כך מודאגת…  אני אפילו חוששת שהוא בדיכאון. קשה כל כך לשאת את הכאב הזה… הלב שלי פשוט נשבר"…

איזו אמא לא מכירה את התחושה הזו?
שהרי, מדובר בתחושה שעולה בשכיחות גבוהה בקבוצות הורים בכלל ובקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בפרט.

ילד מנסה לעשות לעצמו מקום בעולם.
הוא זקוק לקשר חברתי. בדיוק כפי שהוא זקוק למזון, לשתיה, לאויר.
עם זאת, אצל כל ילד הצורך הזה מתבטא באופן סובייקטיבי;
למשל, יש ילדים שאוהבים לנסות כל אוכל ויש כאלה עם טעם מאד מסויים ומדוייק.
יש ילדים  עם תיאבון בריא ויש כאלה עם פחות.
ככה זה גם כשמדובר בצורך החברתי.

שימו לב לעצמכם;
יש, למשל, אנשים שזקוקים למרחב גדול בין הקשרים החברתיים.
יש אנשים שלא מתאים להם להתגודד ב"חבורות".
מצד שני – יש כאלה, שאם הם לא בקשר עם כל האוהדים של "הפועל תל אביב"- הם מרגישים בדידות עמוקה.
האם  הם באמת זקוקים למלא חברים או שהם נושאים עיניים לאיזשהו אידיאל "מקובל"?
ובכלל… יכול להיות אולי שזו רק משאלת לב של ההורים, בשעה שהילד עצמו בכלל זקוק למרחב?

חשוב גם לזכור, שהילדים נמצאים בשלב של גיבוש הזהות עד לסיום גיל ההתבגרות.
בתקופה הפוסט-מודרניסטית  – זה יכול להימשך עד לגיל 30.
ולכן, מאד קשה לילד להגדיר מילולית בגיל צעיר מה הצורך החברתי שלו ובטח שקשה לו להבחין בין צורך זה לבין ההעדפה החברתית.
היות וכך, העדפתו החברתית יכולה להיות רחוקה מאד ממה שהוא זקוק לו באמת והיא עשויה להיות מושפעת מתפיסות ומציפיות של הסביבה, ובכלל זה של הוריו – אליהם הוא נושא את עיניו כמודל לחיקוי.

אז מה אנו יכולים לעשות כהורים?
התפקיד שלנו כהורים זה לעשות הפרדה וסדר – בין הצרכים שלנו לצרכים של הילד.
אנחנו לא יכולים לנחש מה בדיוק צריך הילד שלנו מבחינה חברתית.
ולכן, בואו ננסה לבדוק יחד איתו איך הוא היה רוצה לראות את החיים החברתיים שלו…
נכון. אם נשאל – כמעט בטוח שהוא יגיד שהוא לא מספיק מקובל – כי כולם רוצים להיות "הכי מקובלים".
כי ככה זה מקובל… וככה כולם מתנהגים…

אבל, מה  ב-א-מ-ת הצורך החברתי של הילד?
את זה אפשר ללמוד מההתנהגות שלו ביחס להעדפות שלו.
חשוב להתבונן על הילד כשהוא בחבורה גדולה – האם הוא מרגיש נוח או שהוא מוצף?
וכשהוא בחבורה קטנה – האם הוא משתעמם או פעיל ומגלה סקרנות?
ילדים רבים שאני מכירה מעדיפים חבורות קטנות וחברויות "בוטיק".
ממש כמו ההורים שלהם.
ואתם? והילדים שלכם? מה איתכם?

הרבה מההעדפה החברתית של הילד קשור לתפיסה העצמית של הילד את עצמו ביחס לסביבה.
ולכן, גם כאן חשוב לעשות הפרדה בין הצורך האמיתי שלו לבין היצמדות לנורמות או לתפיסות חברתיות לגבי "מקובלים" יותר או פחות.
בהקשר זה חשוב לזכור, שהילד זקוק לעידוד רב כאשר הוא אינו מצליח ליזום קשרים.
ואין ילד שזה מצליח ול כל הזמן.
בדיוק כמו שלילד שלנו יש קושי לייצר קשר או לשמור עליו, כך הדבר גם לגבי ילדים אחרים, שנמצאים גם הם בתהליך למידה.
ולכן, לא תמיד זה תלוי בילד שלנו האם קשר מסויים יצליח או לא ויישמר או לא.

במובן הסכימתי, תפקידם העיקרי של ההורים הוא לתווך בין הצורך החברתי האמיתי של הילד לבין ההעדפה החברתית שלו, במטרה להגיע להלימה אופטימלית;
צורך והעדפה חברתית1

היות ומדובר בלמידה של מיומנות חדשה שהילד לא מכיר אותה (כמו, למשל, "לצוד" קשרים חברתיים) – לא כל אי-הצלחה היא בהכרח כישלון!!!
הכישלון האמיתי בהקשר של הניסיון החברתי – הוא רק אם מפסיקים לנסות.
יתירה מכך, הילד נושא אלינו עיניים ולומד איך לייצר קשרים באמצעות הדוגמה האישית שהוא שואב מאיתנו.
ואם אנו נישבר מכל נסיון שלא הצליח – מה ילמד הילד מכך?

ראו, למשל, איך הילד, מוגלי, לומד מהדב איך להשיג את מה שהוא באמת צריך וכמה פעמים מוגלי "נכשל" בדרך…

בתוך כך, חשוב לשקף לילד את האיכויות מיוחדות שלו מבלי לשים אותן על סקלה של "יותר או פחות".
אפשר לעשות עם הילד רשימה יומית ולבקש ממנו לכתוב חמש תכונות טובות על עצמו ביום.
תכונות אופי או מאמצים מיוחדים שהוא עושה ביחס לעצמו.
ואם הילד מתקשה למצוא נקודות זכות – אפשר לעזור לו בכך ולשקף לו כמה דברים טובים שקרו היום בזכותו ובזכות מאמציו.
כלומר, לעודד, לעודד, לעודד.

לקריאה נוספת;
"להחזיר את האומץ"- ההבדל בין שבח ועידוד (אנאבלה שקד)

 

anat-header-10