"לחזור הביתה" אצלי מקבל משמעות משונה, כי לי בעצם אין לי בית אחד, אין לי ארץ אחת.
אחי הגדול ,גבי, סיכם אותי בתיאור מפחיד "האישה והפרדוקס" ומה שהוא התכוונן זה שאני בעצם מלאה בהיפוכים, מכל מקום ובכל מקום , והנה בשבועיים האחרונים, עברתי מאמשטרדם, תל אביב אטלנטה ולוס אנגלס. שבכל מקום מחכה לי מיטה עם מצעי כיתן ,כן השריטה הפרטית שלי. עם חברים ממש, בכל מקום ותמיד אני חוזרת למקור בתל אביב,למרות שאחרי כמה שבועות יש געגוע לצד האחר , האם גם אזרחות יכולה להיות בעלת הפרעת קשב? ממש~ כי לפעמים שאני בתל אביב אני מאד רוצה אמריקה במפגש עם איזה מעצבן ישראלי.
ובכל מקום אפשר למצוא נשמה טובה, אמש באה לקחת אותי משדה התעופה בלוס אנגלס חברה מדהימה, גם היא בעלת אזרחות כפולה, הגעתי לבית ריק ממש~ הבנים שלי, בדירת הרווקים שלהם ,זוהרים באור החופש מאמא המלחיצה, אלברט בן זוגי מגיע רק מחר.
ופה באמריקה, קור סתוי עם אח בסלון ,אוח כמה שהתגעגעתי לקור ולבית המחומם.
הכנות קדחניות לחג ההודיה, האם הוא החג שלי? לא בטוח שלא, אחרי הכל זהו חג אמריקאי לא חג דתי, ואני כבר 30 שנה אמריקאית, אז מה נשאר מבת ה23 שעזבה את הארץ, שמנסה לאחז בישראליות בכוח, לא מוותרת, ובכל זאת המון פעמים מרגישה שהם "הישראלים" שונים ממני אז מה עושים? איך חיים עם היותך תושבת ללא ארץ ללא עיר? "מאיפה את " שאלה שנשאלת בטיסה המון ולי ממש אין תשובה אחת… נוי שווין שיהיה~
Happy Thanksgiving~
אשתף בהמשך מבטיחה~
