ביום ראשון הולכים לטיול בפארק.
אלה לוקחת ביסקוויטים
ותות
ומים בבקבוק.
ואגוז- למי?
לסנאי.
כי אולי יבוא סנאי.
אבל במקום סנאי היא פוגשת בארנבת, אשר מבקשת גזר. אך מאחר ואין לה, למחרת כשהיא הולכת לגן השעשועים, היא לוקחת גם גזר לארנבת וגם אגוז לסנאי.
אבל היא לא פוגשת לא בארנבת ולא בסנאי, היא פוגשת הפעם בעכבר, הרוצה גבינה.
ביום השלישי, כשהיא נוסעת לאגם, היא לוקחת איתה גזר, גבינה ואגוז. אך, שוב היא פוגשת בחיה אחרת. הפעם היא פגשה בברבור הרוצה לחם.
ביום הרביעי היא לוקחת גזר, גבינה, לחם ואגוז, למקרה שתפגוש את אחת החיות. אך הפעם היא פוגשת בכלבלב, אשר רוצה נקניקיה.
אז למחרת, ביום חמישי, כשהיא הולכת לחוג מוזיקה, היא לוקחת איתה גזר, גבינה, לחם, נקניקיה ואגוז. ושוב היא פוגשת בחייה אחרת, בחתלתול, אשר רוצה שמנת.
ביום שישי יורד גשם ואלה מביטה מבעד לחלון בעץ הגדול. הפעם סוף סוף היא פוגשת בסנאי, אשר רוצה אגוז ושמח מאוד שהיא הכינה לו את האוכל שהוא אוהב.
בשבת היא קמה מוקדם והכינה המון אוכל, כי הפעם בטוח יגיע הסנאי…
הספר מלמד על נדיבות ונחישות. שתי תכונות חשובות מאוד ללמידה עבור ילדים.
אלה מאוד רוצה לפגוש סנאי, היא לא מתייאשת וגם כשהיא פוגשת חייה אחרת, היא דואגת שיהיה גם לחיה החדשה משהו לאכול. בספרה של אבירמה, הנחישות משתלמת. לבסוף אלה פוגשת בסנאי, היא מתחברת איתו והיא יודעת שלמחרת הוא יבוא לפגוש אותה שוב.
"אולי יבוא סנאי" הוא ספרן המשותף השלישי של העיתונאית, הסופרת והמתרגמת אבירמה גולן והמאיירת רעיה קרס. יחד הן יצרו גם את "החתול שדפנה רוצה" ואת "נעמי, ואפרוח לא".
מאחלת לכם ולילדכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
