אוכל טוב, נוף מרהיב, תנ"ך, היסטוריה ואמנות בחיטה- רק שעה וחצי מתל אביב

בשבת שעברה יצאה לה קצת השמש ועשתה לי חשק לצאת לטיול. שקלתי את החרמון, אבל הדיווחים על העומס והפקקים הורידו אותי מזה מהר מאוד וחוץ מזה, למה לבזבז את השמש על שלג?? שיטוט קצר באינטרנט הזכיר לי את מסעדת "קימל בגלבוע" המשובחת וברגע היה לי ברור שזה הכיוון- ארוחת בוקר וטיול באזור (שהתברר כמקום עשיר בהרבה ממה שחשבתי).
את הבוקר כאמור התחלנו בארוחת בוקר בקימל בגלבוע – המסעדה של השף שאול בן אדרת, שממוקמת לה ממש בכניסה ל"דרך הגלבוע", מול נוף מהמם. ארוחות הבוקר מוגשות עד 11 (ממליצה לכם להזמין מקום מראש) וכוללות ביצים לבחירה, ממרחים מעולים (שממלאים לכם בלי הגבלה) ולחם שיפון עם אגוזים וצימוקים. פינוק אמיתי.

משם, שבעים וטובי לב המשכנו במעלה הדרך אל "הר שאול"(שימו בוויז) – שמורת טבע עם מסלול הליכה רגלי ובעיקר- עם נוף עוצר נשימה.

הסיפור מאחורי המקום הוא סיפור מותו של שאול וקינת דוד עליו ועל בניו. ספרו אותו לילדים. לא תאמינו כמה עושר ומהות זה מוסיף למקום.
התחושה היא כאילו אתם יושבים ממש במקום שבו ישב שאול וצפה על המלחמה שמתחוללת למטה. עומר בדיוק לומד בתנ"ך על שאול, אז הוא היה מרותק.

אם תסתכלו היטב למטה ותגיעו ביום עם ראות טובה, תזכו לגלות בשטח החיטה ציור של דמות, או ציור אחר (הציורים משתנים מידי פעם). אנחנו היינו ביום עם ראות לא משהו ובכל זאת ראינו. זה מקסים והילדים שמגלים את זה, פשוט לא מפסיקים להתלהב (קצת כמו לחפש את הדמות בציור של שבת בעיתון).

משם המשכנו עוד למעלה, אל הר ברקן. גם שם יש מסלול הליכה מעגלי (45 דקות) שבסופו מצפור.

הדרך יפייפיה ועוברת בין עצים ירוקים. הכי הזכיר לי את העלייה למפלי טודנאו ביער השחור. על המסלול עצמו תפגשו כל מיני שרידים עתיקים מימי התלמוד, כמו גת ובורות מים, כשליד כל אחד מהם הסבר קצר.

אחרי המסלול הנופי והתנכ"י, נסענו ל"חווית נהריים בגשר הישנה"- אתר מורשת שמתעד וממחיש את סיפורם של חברי קיבוץ גשר לפני, תוך כדי ואחרי מלחמת העצמאות ואת סיפורו של פנחס רוטנברג, האיש עם החזון הבלתי יאמן על הקמת מפעל לייצור חשמל בישראל.

יש סיורים מודרכים בשעות קבועות ותוכלו גם להסתובב לבד (כדאי עם סיור). הסיור מתחיל בסרט על הקיבוץ וסיפורו, ממשיך לתצפית לעבר שלושת הגשרים שחיברו בין הקיבוץ לירדן, שחזור של חדר הילדים, ביקור בבונקר וגולת הכותרת- מיצג אור קולי מהמם על פנחס רוטנברג, חזונו והגשמת החלום.

בתום הסיור במתחם עצמו, נפתחו השערים ויצאנו אל עבר החלק העתיק והמשומר, ממש על גדות הירדן- תחנת האוטובוס הישנה, שהיתה התחנה הראשונה בכניסה לישראל; הגשר של רכבת העמק שפוצץ ערב יום העצמאות; הגשר הממלוכי העתיק ושרידים מהחאן התורכי.

עומר חזר הביתה מלא בחוויות, בתחושות ובהערכה גם לשאול המלך, גם לפנחס רוטנברג (אחלה שיעור בהגשמת חלומות בלתי אפשריים ובאפשרויות הנפלאות שיכולות לצמוח מדו קיום) וגם למתיישבים היהודים שבזכותם אנחנו חיים כאן היום. כל זה, שעה וחצי נסיעה מתל אביב בנוף המהמם והפסטורלי של הגלבוע.
צאו לטייל- יש לנו ארץ נהדרת…