אוכל ביפן – חוויות מקיוטו – פוסט שני

אסתטיקה וחיים בהרמוניה עם הטבע הם חלק מתפיסת החיים בתרבות היפנית וגם האוכל ביפן הוא קודם כל תאווה לעיניים ואח"כ גם לחיך. מפגש על קצה המזלג עם מזון בקיוטו:

בחורה עם מחשב נייד

.

סעודות סוף השבוע הן תמריץ מצויין להציץ על אוכל ביפן ולחזור אל צילומי האוכל הרבים שליוו את הביקור שלי. כמו כל דבר ביפן גם האוכל הוא קודם כל תאווה לעיניים ואח"כ גם לחיך. תפיסת החיים המקומית מונעת מחיים בהרמוניה עם הטבע ו"יופיו של הטבע" בא לידי ביטוי בכל נדבכי החיים. כחלק מההקשבה והחיבור לטבע סוגי המזון המוגשים עשויים מצרכים מקומיים זמינים המשתנים על פי עונות השנה ואופן הסידור וההגשה שלהם נעשה בהקפדה על קומפוזיציות יפיפיות וצבעוניות מגוונת.

המפגש החוויתי הראשון שלי עם אוכל מקומי בקיוטו היה בביקור בשוק האוכל בנישיקי (Nishiki Market). שוק קטן ויפה, מצוחצח נקי ומעוצב, בו פרושים דוכנים של מגוון סוגי מזון מקומיים, מסושי ומאכלי ים, פירות וירקות מקומיים, חמוצים מגוונים וממתקים מקומיים (ששונים מאוד מהטעמים להם אנחנו מורגלים תחת הכותרת "ממתק"):

יפן היא מדינת איים ולכן מקור מזון עשיר הוא מן הים – בשווקים ניתן למצוא כל מה שעולה על הדעת – דגים, סרטנים, תמנונים ודיונונים, צדפות, אצות ושאר מרעין בישין:

.

במסעדות המזון מוגש במנות אישיות קטנות ואסתטיות וכל אחד מקבל את סט הצלחות /המגש שלו. כלי לכה או קרמיקה מוקפדים, שקדי מרק שנראים כמו תכשיטים, דג מצופה פצפוצי אורז צבעוניים, עוגיות מעוצבות בקפידה, עגורי נייר מקופלים שמעטרים כל מגש … לעיתים הכל כל כך יפה שחבל לאכול ולקלקל את הויזואליה.

למול המסעדות המקומיות אפשרות זולה, מאוד טעימה ושומרת על אסתטיקה מרהיבה היא ה"בנטו" – מגש/קופסא המכילה סוגי מזון שונים כאשר הכל טרי, מגוון ומסודר יפה. את הבנטו ניתן למצוא בכל סופרמרקט, בשווקים, ובשעות הצהרים בדוכנים בפינות הרחוב. אפשרות נוספת היא להרכיב ממגוון רחב של מוצרים את מגש האוכל המועדף באופן אישי – יקיטורי, ירקות טמפורה, אוניגרי ושאר מטעמים פרושים על המדפים לשמחת הקהל הרעב:

באופן אישי אני מכורה למרקים היפנים ובכל רגע נתון מוכנה לאכול קערת מרק מיסו, ראמן, סובה ואפילו אודון:

בכל מקום שותים תה ירוק, חם או קר, בכוסות קרמיקה קטנות ובבקבוקים. התה ה"יומיומי", עשוי עלי תה ושונה משמעותית בצבעו צורתו וטעמו מהתה הירוק של טקס התה אותו מקציפים מאבקה  – אבל עליו ארחיב כשאגיע לכתוב על "טכס התה". את התה הירוק ניתן לפגוש גם כמרכיב דומיננטי בממתקים ובגלידות ולצד טעמו המהנה מיוחסת לו שורה ארוכה של סגולות בריאותיות.

הפסקת תה ביום השוק במקדש טוג'י

.

אחת החוויות המרשימות בתחום המזון המקומי היתה ביקור בקומת המזון של בית הכלבו "דאמארו". המקום נראה כמו חנות קוסמטיקה יוקרתית. המוצרים מסודרים ומעוצבים בדוכני מזון על פי תחומים, הפרזנטציה מרהיבה, השירות יוצא דופן באדיבותו, והאריזות… הו האריזות… זה פשוט מוזיאון למזון מקומי אסתטי מעוצב וטעים:

שורת המטעמים המקומיים שרכשתי עבור המשפחה בארץ ונארזה באופן מרשים חוסלה בזריזות בארוחה המשפחתית שערכנו עם חזרתנו. בלית ברירה, אאלץ לחזור לשם פעם נוספת…

.

עוד חוויות ועוד תמונות בפוסטים הבאים…

.

.

פוסטים נוספים על יפן:

יפן – חוויות מקיוטו – פוסט ראשון

לחיות בהרמוניה עם הטבע – חוויות מקיוטו – פוסט שלישי

הכל אנשים – חוויות מקיוטו – פוסט רביעי

על מקדשים ומשאלות לב – חוויות מקיוטו – פוסט חמישי


.

.

מירב רהט
יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com