"אוטיזם, קוסקוס ורוק אנד רול" סיפרו של ד״ר מורדי בן חמו.
מורדי בעל עשרות הכובעים, שונה ודומה בו זמנית. מורדי רוצה שנכיר אותו ואת הייחודיות שלי, כמו כולם בעצם רוצים להיות נאהבים על ידי הבריות. ככל שאנחנו מתרחקים מהזרם המרכזי קשה להבין, להכיל לאהוב. אני התאהבתי במורדי רק מהכותרת ובכל פרק אהבה זו העמיקה יותר ויותר, מצאתי אדם רחוק הקרוב אליי מאד בדעותיו. רצונו של מורדי שנכיר אותו בבירור מתוך השורות, מה עבר עליו בילדותו, את ההסתכלות הייחודית שלו על העולם. מהן דעותיו ועקרונותיו והוא שוזר זאת כל כך יפה באנקדוטות מדעיות.
אהבתי את התמה הראשונה על הילדים עם הפרעות הקשב בעבר הרחוק , שהיו נכס למשפחה ועוזרים בבית בעבודה, לא לומדים בין ארבע קירות יישובים בכיסא לשולחן כמו כולם. ממשיך בספר לסיפורים מתחום חקר המוח (מצחיק אבל אותם סיפורים שאני מספרת בהרצאות שלי, טוב היסטוריה יש רק אחת ואת הגלגל אי אפשר להמציא מחדש)
מורדי עונה על השאלות בבהירות מדעית, אז אם אתם רוצים לדעת-
האם באמת בוחרים בבני זוג?
האם ילדים זה שמחה?
למה הזרקת בוטוקס תקרב אותך לחוויה אוטיסטית?
למה אהבה היא טריגר לגרושים?
האם העולם נהפך לאלים יותר?
מהם הפרדוקסים של מערכת החינוך?
זהו, זה הוידוי של החיים שלי. הסוד הכמוס ביותר בחיי נחשף.
לאורך קריאת הספר, נוכחתי לתהליך המדהים שמורדי עשה ועדיין עושה, להשלים עם מי שהוא ועל הדרך לעזור לאחרים כמוהו.
[youtube jXelGhzKeRc]
כשמורדי מתאר את הויסות החושי שלו- ״העולם מואר מידי, רעשני מידי, מבושם או מסריח מידי. זה לרוב גורם לי להיות רגזני, חסר סבלנות, לא מרוכז.…
לרוב אני בורח או מתחמק מסביבה רועשת מידי, צפופה מידי, מוארת מידי״
רציתי לצעוק אמאל’ה, זו בדיוק אני, הכל מפריע לי כל הזמן,
וכשהגיע המשפט הזה קרסתי לתוך עולמי, לא משנה איך תקראו לזה ואיך תגדירו אותי , יש לי פה תאום נפש…
״הספרים הם העולם שלי, ידע ומדע הם אובססיה.
כך נדמה לי שאני מבין טיפה יותר את העולם…אבל בו זמנית גם מתנתק עוד יותר ממנו. בעזרת האובססיה לידע, היה לי מאוד קל במבחנים.
בכיתה הייתי חולמני, לא קשור אך, בעזרת ספרים, כיכבתי במבחנים.
בזכות המידע המדעי נדמה היה לי שאני יכול להבין את העולם, אנשים, אבל במקום להיות רגשי ואמפתי, הייתי ״אנליטי״.
תוכלו להעמיק את ההיכרות עם מורדי גם בבלוג וגם בפייסבוק בשליחות שלו: מדע למען שינוי בחברה.
כך גם אני כמו מורדי ״התדרדתי״ לדוקטורט מתוך המקום הבטוח והמוגן ושנינו הגענו למקום דומה. הפוסט דוקטורט שלי במכון וייצמן היה בחקר המוח נוירו-פסיכוביולוגיה, וחלקו בחקר האוטיזם.קראתי מאות מחקרים ולא נמצא גן אחד או מערכת גנים לשינויים במוח המבדילים בין הנוירוטיפקלי לאוטיסט. העכברים האוטוסיטים כאלו חמודים והיו נוחים לעבודה אך הם לא מענינים כמו האנשים קצת על המחקר
תקראו את הספר כדי להבין, זויות של החיים ממגוון נוירוביולגי, זוית של עולם ומלואו,
קשת של רגשות.
מומלץ בחום על החתום ד״ר ליאת אדרי
