אובדן בפעם הראשונה

בחורה עם מחשב נייד

חווית האובדן פוגשת אותי בפעם הראשונה בחיי לא מוכנה כלל 

אישה בת 51 הדומה לציפור עם כנף שבורה המנסה לעוף למרות נכותה

משתדלת בכל מאודה להדביק את קצב מעוף אחייה שבשמיים

ועל הקרקע היא ממשיכה את קצב החיים ואת מרוץ הזמן

היא כבר לא מבינה לאן רצות האיילות היא מסגלת לה קצב חיים משלה

היא קצת מעופפת ולא תמיד מרוכזת היא יותר חיה בעבר מאשר בכאן ועכשיו,

ואם היא בכל זאת נמצאת בהווה היא מתחילה ללמוד דרכו את ריקוד הטנגו

צעד קדימה ושניים אחורה.

אישה בת 51 לראשונה חווה פרידה מהי?

היא נפרדה מאהבת נעוריה  בן הזוג שלה מזה 30 שנים ,

היא אם  לשלושה ילדים מתבגרים

מחד היא חייבת להמשיך ולהוות דוגמא לילדיה ולשקף להם

שהחיים באמת חזקים למרות ועל אף ולצד האובדן.

ומאידך, היא דיי עייפה , פצועה , אבל הופכת להיות יותר

לביאה ולומדת את החיים בגפה  ומגלה את כל כוחותיה שלא התגלו לה קודם לכן.

מאישה רגישה תלויה ומפונקת היא משנסת מותנים והופכת למשימתית

והרבה פחות רגשנית…

עול לא קטן על כתפיה שלושה ילדים מתבגרים וביניהם ילדה בחורה עם צרכים מיוחדים

תפקידה למלא את החלל שהמלך שלה הותיר אחריו ולהיכנס לנעליו הגדולות

זו משימה לא פשוטה כלל …

מתוך המגירה שצברה בה כל השנים כישורים תעודות לימודים וחומרים

היא מגלה את כישוריה ומתחילה לתכנן תוכניות ,

היא כבר לא ממהרת ובקצב הכל כך איטי שלה מסמנת וי על כל משימה קטנה.

האישה בת 51 כבר בת 53 וממשיכה לחיות לצד האובדן , היא עדיין מלקקת את פצעיה

מתרוממת לאט לאט ופניה כבר בכאן ועכשיו…

היא יודעת שחייה הסוליסטים רק החלו והחיים נראים לה ארוכים

אך היא בכל זאת גאה בעצמה ובילדיה על הדרך שהם פוסעים יחדיו

מגלים את עצמאותם וממשיכים את המסע ביחד וגם כל אחד לבד…

החיים באמת חזקים מהכל אם נרצה או לא

ואנחנו כאן כדי להמשיך ולהוביל…