אהבה – שלושה סיפורי כמעט

שלושה סיפורי כמעט. מהרגע שהנשימה נעתקת ועד למבט הקפוא והזכרון שפג.

בחורה עם מחשב נייד

 

נעתקה

כשפגשתי אותה נעתקה נשימתי. היא הייתה כל כך יפה שלא הצלחתי להוציא מילה מהפה. היא הייתה יפה מהסוג הלכאורה פשוט. לא צבועה וגם לא מגונדרת, יפה אמיתית. ג'ינס, טי שירט, קוקו בשיער ותרמיל גב שבולט ממותניה הצרות.

היא לא הייתה רזה כמו דוגמנית כועסת אלא רזה בריאה, כזו שיכולה לרוץ אל האוטובוס הבורח בקלילות ועם זאת לטחון המבורגר שלם וקולה תוססת. ידעתי שהיא מושלמת.

ניסיתי להגיד לה שהיא מדהימה אבל, כאמור, נעתקה נשימתי. כל כך נעתקה שהיא הייתה הבחורה הכי יפה בלוויה שלי.

 

אהבה קפואה

תני לי סימן, משהו קטן שאת בעניין. איך אדע שאני מרכז את כל חדרי ליבי לכיוון הנכון? אני יודע שזה הכיוון הנכון, כי את הכי מתאימה לי, אבל לעשות את זה עד גיל 120 ללא שום סימן שזה מקובל עלייך, ימרר את חיי.

מתבייש לשלוח לך מכתבים, כי לא רוצה להציק לפרטיותך. שירים שכתבתי מחכים במגירה כדי לא להביכך, אני משתדל לעבור במדרכה שממול, כך אוכל לראות את כולך ועם זאת לא להיראות כמציצן מזדמן.

את ממש מוצאת חן בעיני, זקופה, זוהרת, לבושה תמיד בבגדים הכי עכשוויים ויפים. מושלמת. אני גם אוהב את זה שאת יציבה, לא ראיתי אותך מעולם עייפה מידי או כועסת. אני אוהב אופי חזק, אישה שיודעת מה היא רוצה מעצמה. אפילו החברות שלך נראות חיוורות לידך. שמתי לב שבהרבה מקרים הן מסתכלות עלייך, זהו עוד סימן למופלאותך.

מעניין אותי במה את עובדת, מהי השכלתך, מהיכן את במקור? אבל אין שום סימן ממך, מבטך קפוא ואת לא משחררת שום רמז. עם כולם את כזו או שזה משהו נגדי?

תביני, אני כבר לא צעיר ורוצה לדעת אם יש לנו סיכוי, או שאני יכול לעבור הלאה לחלון הראווה הבא.

 

אהבת דיסק-און-קי

ואיך אזכור את שמך? איך אזכור? מלא אני באהבתי אלייך. וגם אם אמצא מקום קטנטן בליבי שניתן לאפסן בו את שמך, מיד אמלאהו באהבה, מיד אמלאהו. וכי אמצא פיסת נייר שעליה ניתן לכתוב את שמך יתברך, לא אכתבהו, לא אכתוב. שירי געגוע וכמיהה אלייך אהובתי אכתוב עליו, שירי געגוע. ואם אשננהו יומם וליל לא אזכה להפנימו, לא ולא. כי ציוץ ציפורים מלווני תדיר, ציוץ ציפורים מלווני. היי שלום אהובה, הרינו נפרדים לעד, לעד. כי ברגע שנפנה, ולו לרגע, את מבטנו, לא אדע לקרוא לך, לא אדע.