אהבה בשתי שפות: את באה? תביא חברים לראות כדורגל..

קור כלבים – למי יש כוח לצאת ? בואי נצא ככה סתם להתאוורר הוא אומר לי. אני מסתכלת עליו במבט בלתי ברור – תנסה להסביר….תראי הוא מנסה – אין אנשים בחוץ ויהיה כייף. בואי, יאללה – כל היום היינו במיטה. חשבתי אם שווה לדפוק איזה תירוץ , אחר כך החלטתי שלא ממש צריך להתלבש, אפשר לשים משהו של קוויקי ועליו מעיל ולצאת לעשות איזו התמזגות עם הטיילת והים הסוער. הרגשתי כמעט כמו תחזית מזג האוויר בטלוויזיה.
את לוקחת תיק ?הוא שואל. נו מתי ראית אותי בלי איזה תיק קטן לשים בו את מה שצריך? מה כבר צריך – את הרי לא יוצאת לטיול שנתי. אתה רוצה לעמוד להתווכח אם צריך תיק או שאתה רוצה לבוא.
במדרגות הוא מוציא מהכיס כמה שטרות כסף מקופלים ואומר – שימי, שימי את זה בתוך התיק. שיהיה על כל מקרה הוא ממלמל….טוב בסדר. עומדים ברחוב מנסים לעצור מונית , לכי חפשי חנייה בתל אביב.  ביום כזה לאף אחד אין חשק לחנות קילומטר מהמקום. מונית זה טוב , כמה דקות ואנחנו צפופים ומחובקים בתוך המונית.
תגידי, הוא אומר בלי להסתכל עליי. את יכולה לשים את המפתחות אצלך ? אני מביטה עליו עם עין חצי סגורה -יעני מתחיל לבעבע הכעס. חתיכת דביל : עוד שאלת אותי למה אני לוקחת תיק – הרי ידעתי שאני צריכה לסחוב גם את הדברים שלך. אני מקבלת צרור כמו של סוהר ודוחפת גם אותו לתיק. כאשר אבדנו – אבדנו.  אני שואלת: איך בדיוק חשבת להסתובב עם כל זה? הוא שותק לשנייה , אוחז את ידי ואומר : אני אוהב אותך – את יודעת? אני שותקת ומרגישה איך שרירי הלב שלי מתרחבים בשנייה. ישר  אפשר לראות את המבט המצועף. מי זוכר מה היה לפני דקה או שתיים.
אנחנו על הטיילת. הים סוער והגלים מתנפצים אל המזח בגובה בלתי נתפס. גשם ורוח עוטפים אותנו ואנחנו משוטטים לנו ומתפעלים מהסערה הזו, הגשם רק מצמיד אותנו אחת לשנייה. תגיד אני שואלת בהתפעלות : איך הצלחת להוציא אותי מהמיטה ביום כזה, במזג אוויר כזה ? שלפתי אותך כי ידעתי שאני לוקח אותך למקום שאפשר לאהוב הכי בעולם ואני אוהב ככה. מי מרגיש קור וגשם במזג אוויר כזה מול מילים כאלה?
כמו ילדים בגיל טיפשערה או זוג צעיר ממש שעוד לא נפגש עם המשכנתא וחשבון ארנונה, אנחנו על הטיילת (פוגשים בדרך עוד שניים שהוציאו כלבים לסיבוב ושני זוגות במצב נפשי דומה לשלנו מן הסתם….). בדרך כלל אני מחבבת את המוניות ולא משוטטת ברחובות. אבל אתמול הטיילת לא הייתה רחוב – היא הייתה משהו כמו אי בארץ אחרת – אי שאפשר רק לאהוב, כי לא היה באוויר הסוער הזה שום דבר חוץ מאהבה.
אתה אוהב לעשות את זה ? אתה הרי יודע שאני אוהבת את מזג האוויר הזה מאד ובדרך כלל אין לך חשק לצאת בלילות כאלה, נכון? כן הוא מהנהן – אבל היום חשבתי והרגשתי שאני רוצה וחשבתי שאת תרצי , גם אם אמרת במילים – לא, הרגשתי שהלב שלך אומר לך כן. תגיד, אנחנו מדברים בשתי שפות ? לפעמים כנראה שהאהבה אומרת שכן. אנחנו מדברים בשתי שפות את אותה אהבה.
תראה איזה יופי – אני מתפעלת כשאני רואה את יפו מרחוק. מדהים , לא ? הוא שותק ורק עוטף ומחבק. תגיד משהו …לא רוצה הוא אומר. רוצה להנות ממך וממזג האוויר. לא תמיד צריך לדבר אהבה. לפעמים אפשר לשתוק אותה.
בואי, הוא גורר אותי, בואי נשב כאן במסעדה על הים. לא רעבה, מה אתה רוצה ממני אני חצי נוהמת. עזוב אותי, מה אתה בדיוק רוצה ממני היום ? אתה הרי צריך משהו נכון? אחרת לא הייתה כל התפאורה הזו. תגיד מה אתה רוצה ונסגור עניין. אני רוצה להיות איתך בתוך הסערה – מה איבדת כבר כל שמץ של רומנטיקה אומר מי שאפילו לא זכר להביא משהו לסופש הזה. איך באים הבייתה בלי איזה משהו מפנק לכזה סופש – רבתי איתו. לפעמים לבוא הבייתה אלייך זה להביא את האהבה הוא ענה לי במשפט פילוסופי כזה. הרמתי גבה…מה קרה לו ? הוא חולה ?
בואי, נשתה רק קפה הוא מפציר בי. טוב אני מתכרבלת בו. מתחממים ונהנים הוא מקפה ואני משוקו ומשקיפים על הים הסוער והגשם שלא מפסיק לרדת. פייר אני אומרת לו – שיחקת אותה…באמת מקסים ושווה לאללה, לא כל יום רואים דבר כזה. עכשיו אני שמחה שהתעקשת למרות שזה לא היה פשוט..
טיול של סוף שוקו ולתוך הגשם ואני רוצה שלא יסתיים לעולם. לא חשוב הגשם ואולי כן – מתיישבים על ספסל האבן, משקיפים על הים ועל הגלים שמתנפצים בעוצמה כזו, כאילו מתפוצצים על המזח. משהו מלא עוצמה בצליל מאד מכוון. עטופים במעיל, מכורבלים ומוקסמים מהמראה הזה – כאילו הקמנו התנחלות – מסרבים לקום….אפשר לסחוט את המיים מתוכנו ולתלות אותנו לייבוש – אהבה מוזרה כזו. אין לה מקום בארנק אבל יש לה מקום בגשם בשיא הסערה……אהבה שמצאה את עצמה שוב, בלילה של סערה.
ועדיין אני מרגישה שמשהו חסר באהבה הזו – משהו הרי יבוא וישים הגיון בתוך כל האהבה הזו. נכון, התמזגנו עם הים – מראה מקסים, התחושה של הרוח בפנים והגלים – אפשר רק להתמכר אליהם…אבל כמו כל דבר יפה וטוב גם להם יש סוף…..חוזרים הבייתה.
שמעי הוא מספר לי : ביום ראשון יש משחק כדורגל , משהו של אליפות אירופה בכדורגל. אני רוצה להזמין את החבר'ה אליי. תמיד מזמינים אותי – הפעם אני רוצה להזמין. זה בסדר, נכון ? אתה כל כך שקוף אני אומרת…כל הערב חיכיתי לשמוע כמה יעלה לי הבילוי הזה עם הים והטיילת והשוקו – והנה….המחיר של אליפות אירופה בכדורגל. איך אני יכולה להגיד עכשיו לא ?…
יאללה, תהנו אני אומרת לו – תדאג רק שיהיו לכם פיצוחים ובירה, יש גבול ליכולת שלי לפנות את הבית לערב הזה. יקירה שלי – אני ממש אוהב ולא בגלל זה היינו בים. מה אתה רוצה אני שואלת בפינוק. לא שחררתי לך את הבית לחברים ולכדורגל  ? – מי שלא הייתה אוהבת אותך מאד גם הייתה עושה את זה? אוהבת אותך איש מיוחד ויקר שלי.
אוהבים בשפה אחרת…..