אדריכלות, חומר וצבע ומה שבוער בבטן

בחורה עם מחשב נייד

הי, קוראים לי טלי. דבר ראשון אני אמא לשני בנים הורסים בני שמונה וחצי וחמש עמית ובועז – שני ה"בייביס" שלי (ומבחינתי הם תמיד יהיו בין אם יימצא חן בעינהם או לא…) היצירות הכי מופלאות שלי אי פעם. אבל יש לי עוד בייבי. אחד שלקח לו הרבה שנים להיוולד…

כבר מילדות, תמיד פירקתי, הדבקתי, צבעתי, תקנתי ציירתי, בניתי, פיסלתי, תפרתי וחלמתי. היה לי ברור שאני הולכת להיות אדריכלית והאהבה שלי לתחום לא הסתכמה רק באסתטיקה של מבנים ובתים. אני זוכרת את עצמי עוד כילדה, שואלת שאלות מהסוג שמנג'ס למבוגרים – למה יש שם חלון כזה ולא אחר, מי חשב לעצמו כשתכנן ככה בית או בניין, מעירה על הצבע ושאני הייתי בוחרת או מסדרת את הרהיטים באופן אחר…עוד ב"גן של חיה", תמיד הייתי בפינת הבנייה עם הבנים. נהניתי במיוחד מבניה בלגו ולנו לא היה, בזמנו זה היה ממש יקר, אז הייתי הולכת לבן של השכנים….לחברות הייתי מסדרת את החדר ומארגנת להם אותו. מזיזה להן את המיטה, משנה את הסידור והאקססוריז על המדפים ותולה להן תמונות. אחרי הצבא כבר מצאתי את עצמי עוזרת לחברים לתכנן שיפוצים או לעצב את הבית ללא הכשרה פורמאלית בתחום.

וכך, בגיל 21 נרשמתי ללימודי אדריכלות. נרשמתי למחזור הראשון בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ובמקביל נרשמתי למכינה ללימודי אדריכלות בטכניון. ואז, התחילו הלחצים מסביב…מאוד דאגו לי שלא אמצא עבודה, שלא אסתדר כלכלית ובכלל "את יודעת איזה קשה ועד אילו שעות מטורפות עובדים אדריכלים תמורת פרוטות?" זה מה ששמעתי מכל הכיוונים…הפגישו אותי עם סוללה של אדריכלים שעשו הסבה להייטק "כי אין עבודה בתחום" ואמרו לי ש"אם ההורים שלך לא בברנג'ה אז אין לך סיכוי". ידעתי בבטן שאני אהיה אדריכלית טובה. שאני אהיה יותר מטובה, שאני אהיה מעולה! אבל זה היה יותר מידי בשביל ילדה שרק השתחררה ונכנעתי. הלכתי ללמוד הנדסה ביו-רפואית, מה שנתפס בעיני גם כתחום שמשלב בין יצירתיות ודמיון לבין יכולת טכנית טובה.
אבל כשמשהו בוער בבטן, הוא בסוף מתפרץ! לחלק כאולכוס (לא עלינו) ולחלק עם "חישוב מסלול מחדש" – תקראו לזה משבר כמעט גיל 40. אז בגיל 35, אמא לשני קטנטנים, במשרה מלאה במקצוע טוב, החלטתי שזהו. אני לא יכולה רק לחלום אני הולכת גם לחיות את החלום! אז עשיתי פשרות –  הנדסאית אדריכלות ולא מהנדסת (אבל בעצם למי איכפת? אני כבר מהנדסת…) וגם לא למדתי באיזה מוסד יוקרתי. נאלצתי להקריב הרבה ערבים על חשבון הילדים והבעל, יחד עם וויתורים כלכליים ברורים. השקעתי את הנשמה במשך שלוש שנים אינטנסיביות ביותר. למדתי ונהניתי מכל רגע וסיימתי בהצטיינות יתרה לא כי היו חשובים לי הציונים – היה חשוב לי לדעת, ללמוד, להפיק את המירב.
אני לא כועסת על אף אחד. אלו בחירות שאני עשיתי ובסופו של דבר הגעתי למקום הזה חכמה ושלמה יותר ועם הרבה ניסיון שאני רואה שלאדריכלים צעירים אין. ההורים שלנו גם מדור אחר. לא שהם היו קשיי יום חלילה, אבל פרנסה תמיד היה "אישיו" אצלנו בבית כך שהדאגה שלהם לביטחון הכלכלי שלי היה ברור. (במאמר מוסגר, אני מתחייבת לתמוך, לעודד ולדחוף את הילדים שלי לעשות מה שהם רוצים ומצטיינים בו. כי אם הם מתמידים, משקיעים ורוצים באמת, השמיים הם הגבול לא רק כקלישאה).
באמצע השנה השלישית, עשיתי את זה. עזבתי את תחום העיסוק שלי מזה שלוש עשרה שנים ואשכרה התחלתי להתפרנס ממה שאני אוהבת לעשות. לאן זה מביא אותי בעצם? אני סוף סוף נהנית מהעיסוק שלי. אין כמו לקום בבוקר, ללכת לעבוד בתחום מלא ביצירה ולהיות אמא טובה יותר כי אני אמא שמחה יותר.
מי שיודע מהי יצירה עבורי, יודע שזה הלחם והמים שלי. חומר וצבע עבורי אינם רק מושג כללי של משהו שקיים סביבנו, הם תשוקה. בכל הזדמנות שמתאפשר לי ללמוד תחום חדש של יצירה, להתעסק עם חומרים חדשים ולהתמודד עם אתגרים ביצועיים תמצאו אותי שם. מציור על עץ, סדנאות עבודה בבטון, לימוד ייצור תיקים מעור ברומא ועד לשיפוץ ושימור רהיטים. יש לי חדר שהוא רק שלי ושל חומרי היצירה שלי. אשכרה חדר שלם, מלא בציוד וחומרים שונים שקניתי ואספתי מכל העולם…גם בכלל כשמישהו ממשפחתי או מכריי נוסעים לאיזה מקום אקזוטי הם יודעים להביא לי מוצרים שונים שלא ניתן למצוא בארץ הרי "אני כבר אדע מה לעשות עם זה"…

אז הבייבי הנוסף שלי חי, קיים ובועט! היום אני קובעת היכן יהיה החלון ובאילו צבעים להשתמש. סוף סוף אני גם מתפנה לעשות משהו שבא לי כבר מלא זמן. אני רוצה לכתוב על החוויות השונות שלי מהתחום. על עבודה עם חומרים, צבע וההשפעה שלהם עלינו, על שיפוץ של רהיטים ולפעמים גם על פרויקטים שונים ומעניינים שנתקלתי בהם.
ובאווירת השנה החדשה, אני רוצה להודות על האפשרות שניתנה לי. זה לא מובן מאליו! לילדים שלי, לבעלי היקר, להורי ולחמים שללא העזרה והפרגון שלהם זה לא היה מתאפשר. לאורט כפר סבא על כך שיש להם מסלול שמאפשר לאנשים כמוני להגשים חלום ועל זה שהיקום זימן לי את הכל יחד בזמן ובמקום המתאימים. אני רוצה לאחל לכל אהובי, חברי, לאנשים הטובים שאני עובדת איתם וגם לאנשים הטובים באמצע הדרך, שנה טובה. שנה מלאה בבריאות, אושר שמחה וסיפוק!