אדיפוס שמדיפוס

"המסעדה" – רומן מאת עידן רבי.
צעיר ישראלי מתגעגע לאמו החולנית שנפטרה , אליה היה קשור מאד. קשריו עם אביו, בעל המסעדה מאד סבוכים ונעים בין פחד, איבה, כעס, זלזול ומאידך אפילו סוג של אמפתיה., אהבה, יצרים וסוד אפל משתלבים במסעדה עלומה במיקום לא מוגדר, אך מרוחק מעיר גדולה.

המסעדה

עידן רבי זכור לנו היטב כמחברו הצעיר כל כך(רק בן 19) של ספר הקאלט "60 מיליגרם פרוזאק". זהו ספר שילדיי קראו בשקיקה (בכל זאת , הוא דיבר על "סמים" ) וגם אני בלעתי את הסיפורים הנהדרים, את האמירות הכאילו בוטות, שהיו אז בשנות התשעים גסות אבל מדוייקות ואמיצות

ואז הוא נעלם לנו.

"המסעדה" ספרו החדש שיצא במתכונת ספר דיגיטלי לפני כשלוש שנים לא זכה לעדנה. אני רוצה לקוות שהוצאתו הנוכחית כספר כרוך תביא לו את הכבוד המגיע לו.

זהו. אמרתי. זה ספר מצוין.

ב"מסעדה" רבי הרבה יותר נינוח , הבוטות והכנות העוקצנית כביכול היא בתוכו פנימה.

זהו רומן המתאר את חייו של בחור צעיר ודי בודד החי עם אביו המסעדן האלמן (שאותו הוא מכנה "הבוס" ) ועובד איתו במסעדה הצמודה לביתם. תחום התעסוקה של הבן במסעדה אינו מוגדר והוא יושב ערבים שלמים ומביט באורחי המסעדה ובאביו המשרת את לקוחותיו במסירות ובשמחה. הצעיר מצטיין באבחנה דקה ובכשרון כתיבה מופלא. אביו מנצל את כשרונו זה ומבקש ממנו לתצפת, להקשיב ולכתוב על אורחי המסעדה, ובסוף הארוחה להעביר אליהם את רשמיו הכתובים .

שמעה של המסעדה עם הסיפורים מגיע למרחוק, אורחים רבים נוהרים אליה והיא מהווה הצלחה כבירה. כמובן שזה על חשבון כשרונו הנשחק של הבן אשר מתחיל "לזייף" , להמציא סיפורים משלו וכד'.

בד בבד יוצרת אחת הלקוחות קשר איתו והוא מתאהב בה נואשות. "מדונה" הוא קורא לה , כי בספר אין שמות – לא של אנשים ולא של מקומות.

הוא סובל מדכאונות עקב הקשר המיוחד שהיה לו בעבר עם אמו ותוהה על המסתוריות שביחסי אמו ואביו .

הספר כתוב נפלא. והוא מרתק וסוחף לכל אורכו .