סוף שבוע ארוך בריביירה הצרפתית.
שלושה שבועות טרם חתונתם, מרגיש רפאל שאינו מכיר מספיק את אנה בחירת ליבו.
תקופת ההכרות הקצרה והחפזון בו החליטו להנשא, בנוסף על טעויות העבר, מעלים בו תהיות וחששות.
"את יודעת ,אנה, אסור שיהיו ביננו סודות." אומר ומוסיף:"אני רציני, אנה, אני לא רוצה לחיות בשקר."
תשובתה של אנה:"אבל לא לחיות בשקר זה לא אומר שאין שום סוד", רק גורמת לו להמשיך ולשאול.
נחוש בדעתו שדבר לא יוכל לשנות את אהבתו כלפיה.
"אם את לא לבד, אז זה כואב פחות" כך שר אדם למילים שכתבה אלונה קמחי.
או אז נשלפה תמונה מתיקה של אנה והונחה מול פניו.
"אני עשיתי את זה".
המום קם רפאל, לוקח את תיקו ויוצא מהבית.
כשהוא מתאפס וחוזר על עקבותיו במטרה להיות שם עבורה, אנה כבר לא נמצאת שם.
בטוח שהיא חזרתה לדירתה הוא מגלה שאנה פשוט נעלמה.
ומה עושה סופר ספרי מתח שאהובתו נעלמה?
יוצא למסע חוצה יבשות לחפש אחריה.
מצויד במח בלשי חוקר, מבחר של חברים ורשת קשרים ענפה.
וגם בתיאו, בנו בן השנתיים וחצי אותו הוא מגדל לבד לאחר שאשתו הראשונה בחרה לעבור בעקבות עבודתה לארה"ב ולהמשיך את חייה כאילו לא היו קיימים.
"גם כשהיא חשבה לא מצאה תשובה
בדרך הקשה שלה זה כל כך פשוט
ללכת לאיבוד כשבוכים בלילה."
המסע בעקבותיה מרתק.
חלקי פאזל מתגלים אט אט וחושפים קורותיה של הילדה שגדלה להיות הנערה מברוקלין.
פרשיות מן העבר ודמויות אפופות סודות ושקרים.
פיסות המידע הנערמות אינן פשוטות ולוקחות זמן לעיכול, גם עבור הקורא המרותק.
לאן נעלמה נערת המיסתורין ומהו העבר הרודף אותה?
מה יגלה רפאל בחיפושיו והאם התשובה שימצא תספיק לו בכדי להמשיך ולאהוב אותה?
"ולבסוף את עוד תראי לראות
איך נפתר פתאום הסוד…"
הנערה מברקולין
גיום מוסו
תרגמה מצרפתית: אביגיל בורשטיין
כנרת, זמורה-ביתן – מוצאים לאור
בכתיבתו של גיום מוסו התאהבתי כבר בספריו הקודמים הנפלאים והקולחים : "קולו של מלאך" ו "סנטרל פארק" .
היכולת שלו להפתיע ולבלבל את הקורא גורמת לספריו להיות כאלו שפשוט אי אפשר להניח עד שמסיימים לקרוא.
ואתם אף פעם לא תצליחו לנחש כיצד הם מסתיימים.
אז מה אתם חושבים, האם כדאי לחשוף תמיד את כל הסודות?
לא לספר הכל שווה ערך ללשקר?
ובעיקר האם אהבת אמת יכולה להתגבר כל סוד?
מוזמנים לקרוא גם את מה שחשבתי וכתבתי על סנטרל פארק