אבקועים
מאת שירז אפיק
הוצאת פרדס
195 עמודים 
מודה ומתוודה , שער הספר לא עשה לי טוב.. תמונת הנחש הכהה והמבריק המתפתל על הכריכה די הרתיעה אותי.
נחשים הם לא כוס התה שלי, בלשון המעטה.
וכאילו זה לא מספיק גם שמו המוזר של הספר העלה בי את סף החרדה.
אבקוע (כך על פי ויקיפדיה) הוא שם כולל בביולוגיה לצאצאים של בעלי חיים, בעיקר זוחלים, ובעלי חיים נוספים, הבוקעים מביצה כשהם דומים בצורתם לפרט הבוגר ומסוגלים לתפקד באופן עצמאי.
אז זה ספר על נחשים.
אבל לא רק.
בועז (ג'ומעה) הוא סוג של ילד חופש. הוא מתגורר במושב במרכז הארץ עם אמו ומעביר את מרבית זמנו בהרפתקאות בטבע הסובב את יישובם. הלימודים בבית הספר לא מעוררים בו ענין רב.
אמו של בועז היא מלכה קרמר החרוצה, העמלנית בעלת ידי הזהב. אך מי הוא אביו ? בועז אינו יודע ואמו גם לא מספרת לו.
הכשת נחש שחווה בילדותו הביאה אותו לעניין גובר בעולם הנחשים והוא החל לומד ומתעמק באופיים, בדרכי התנהלותם, בחוכמתם ובאורחות חייהם. הנחשים הפכו לחלק בלתי נפרד מחייו הבוגרים, והוא היה למומחה, בעל טור באינטרנט ולוכד נחשים בעל שם
אז זה על בועז והנחשים. אבל לא רק.
למרות עיסוקו המוזר משהו והתבודדותו, אישיותו החידתית מושכח אליו נשים רבות. אחת מהן היא חמוטל , צלמת אמנית שבאה לצפות ולתעד את הסובב אותו.
ועוד הגיעו אליו נער וגם נערה אשר שינו את חייו.
הסיפור משתרע על פני עשרות שנים , אולם התהפוכות בחייו של בועז (ג'ומעה) הן כביכול מינוריות,
זהו ספר על אנשים מיוחדים, אשר כלפי חוץ אינם נבדלים מכל אחד אחר , אבל סערות משפיעות על חייהם והנחשים משתלבים בו בצורה כה מושלמת שהקוראים לומדים אפילו לכבד את הזוחל הזה.
ופתאום התמונה שעל הכריכה אינה מאיימת עוד, והאבקועים הם ה"צאצאים" שגם אנחנו מייחלים לבואם.
ספר נפלא ועדין, נקרא בהנאה עצומה .
הוצאת פרדס המשובחת מיטיבה למצוא את הספרים הייחודיים ולהביאם בפני הקורא הישראלי.
מומלץ. מומלץ. מומלץ.
זהו ספרה השלישי של שירז אפיק , קדמו לו "לנקות את יפו" ו"בשורות טובות".
