אביב הגיע, דוקו בא

הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בת״א 2019 יוצא לדרך. השבוע צפיתי בהקרנת טרום בכורה של הסרט Shooting the Mafia. זהו סרטה המופלא של Kim Longinotto, על הצלמת הסיציליאנית Letizia Battaglia שהקדישה את הקריירה שלה לצילום המאפיה האיטלקית

צהרי יום שני וההתרגשות בסינמטק תל אביב גואה – חוברות דוקאביב 2019 הגיעו חמות מהדפוס. עשרות שמות של סרטים חדשים נורו אל חלל האולם ע״י גליה בדור, מנכ״לית דוקאביב וקרין ריבקינד, המנהלת האמנותית של דוקאביב והשמחה רבה. ישנן קטגוריות רבות ומגוונות וביניהן אמנות ותרבות, קולנוע VR360 (כניסה חופשית), פנורמה, תחרות עומק שדה ועוד רבים וטובים או במילים אחרות, תפנו לכם שבוע מהחיים.

9 סרטי מוזיקה גדולים יוקרנו השנה. אני כבר לטשתי את עיניי לסרטים של ארתה פרנקלין ומייקל האצ׳נס, 2 השראות שלי משכבר הימים. באים איתי לנמל תל אביב ולגן הפסגה לצפות בהם? בנוסף לסינמטק ומוזיאון תל אביב, תהיינה הקרנות חינמיות של סרטים רבים, כמו בכל שנה, בכל רחבי העיר. הסרטים הזוכים בתחרות הישראלית, הבינלאומית ובתחרות הקצרים יהיו זכאים באופן אוטומטי להגיש מועמדות לאוסקר האמריקאי. מטורף.

 

פתיחת פסטיבל דוקאביב 2019 סינמטק תל אביב
פתיחת פסטיבל דוקאביב 2019 סינמטק תל אביב

 

קים לונגינוטו היא יוצרת סרטים דוקומנטרית בריטית אשר באמתחתה סרטים המדגישים את מצוקתן של קורבנות דיכוי או אפליה. בסרטה החדש ״לצלם את המאפיה״ היא מאפשרת לנו הצצה לחייה המרתקים והלא פשוטים של לטיציה בטאליה. לטיציה היא צלמת איטלקיה שנולדה בפלרמו ב1935 והקדישה את חייה לתיעוד החיים הסיציליאנים (אני אחסוך לכם את החישוב, המהממת הזו בת 84).
במשך 19 שנים היא עבדה כצלמת עיתונות בעיתון בפלרמו ונודעה בעיקר בשל תיעוד המלחמות הפנימיות של המאפיה תוך פגיעה באוכלוסייה אזרחית חפה מפשע. המאפיה באיטליה הביאה לעוני רב ע״י שליטתה בכל תחומי החיים החל משוק הבשר, ירקות, דגים וכלה בלוויות של עניים שגם שם היה רווח מסתבר. הסרט עשוי לעילא אך לא פשוט לצפייה. ישנם תצלומים וקטעי וידאו רבים של זוועות המאפיה האיטלקית, מודה שגם אני כיסיתי את עיניי לא אחת.

 

לטיציה בטאליה אז והיום, מתוך "לצלם את המאפיה" 2019
לטיציה בטאליה ודור ההמשך, משמאל אחד ממאהביה כפי שתפסה בעדשת המצלמה מתוך "לצלם את המאפיה" 2019

 

המאפיה הורגת וכך גם השתיקה לטיציה בטאליה

מי שעובר על חוקי המאפיה, נרצח. צילום מפורסם שלה שמאוד אהבה, הורד מקירות התערוכה בה הוצג לאחר שהבת של האם המופיעה בצילום ראתה אותו והתעלפה. האם היתה פרוצה שמכרה סמים ונרצחה ע״י המאפיה יחד עם חבריה ההומוסקסואלים שהופיעו גם הם בתמונה. לטיציה, אישה אמיצה ומלאת תעוזה, מתראיינת לכל אורך הסרט בשלבים שונים של חייה. צבע שערה נע מחום בהיר לבלונדיני, ג׳ינג׳י, אדום ובערוב ימיה גם ורוד אבל דבר אחד נשאר קבוע – הסיגריה. בכל פריים כמעט היא אוחזת מצלמה או סיגריה ומעשנת ללא הירף תוך סיפורה את חייה ואהבתה לצילום.

 

מדוע דברים כ״כ קטנים גורמים לנו לסבול כל החיים? לטיציה בטאליה

לטיציה נישאה והפכה לאמא וכשרצתה לצאת מהבית ללמוד, בעלה אסר זאת עליה מה שהוביל לכך שחלתה בנפשה. מאוחר יותר מאסה במשטר הדיכוי של בעלה והתגרשה. היא מספרת שלא רצתה להיות עיתונאית ומצאה את הייעוד שלה מתוך תוהו ובוהו. לדבריה מקרה הרצח הראשון לא הרפה ממנה לעולם. דברים קטנים היא אמרה?

ללטיציה היו מאהבים רבים שחלקם מופיעים בסרט, בין היתר, צלם שהיה צעיר ממנה ב-18 שנים, עימו היתה במערכת יחסים 18 שנים. אתם בטח תוהים מה יש לה לומר על אהבה, אז קבלו אותה
״האהבה היא תרמית, שכן אם היתה אהבת אמת לא היתה מסתיימת״.

גם בגיל 84 עדיין מחוזרת, לטיציה בטאליה מתוך "לצלם את המאפיה" 2019
גם בגיל 84 עדיין מחוזרת, לטיציה בטאליה מתוך "לצלם את המאפיה" 2019

 

לא נעים לתעד טראומה. אתה אוהב את האנשים אבל חייב לתעד לטיציה בטאליה

את הסרט חותם משפט מסוקר נגד ריאינה ״טוטו״ סלבטורה ו-475 אנשים בשל מעורבות במאפיה. סלבטורה המכונה הסנדק מקורליאונה היה מבוקש במשך 23 שנים, חי במחתרת מ-1970 עם אשתו ו-4 ילדיו אך המשיך לשלוט בעניינים. הוא ו-360 מהנאשמים נמצאו אשמים.
אני לא יכולה לתאר לעצמי מה עובר בנפשה של לטיציה היקרה. אני בטוחה שעם כל מראה של רצח שנגלה אליה דרך עדשת המצלמה, נצרבה בה עוד טראומה. לאחר רצח ג'ובאני פאלקונה שהיה תובע בכיר בשירות המדינה, איש ישר שהקדיש את חייו למלחמה במאפיה, בטאליה הניחה את המצלמה. היא לא היתה מסוגלת עוד. Basta.

 

לטיציה בטאליה בהחלט עשתה זאת בכוחות עצמה, מתוך "לצלם את המאפיה" 2019
לטיציה בטאליה בהחלט עשתה זאת בכוחות עצמה, מתוך "לצלם את המאפיה" 2019

 

התאהבתי בדמות הראשית של הסרט, התחברתי לכאב ולעוצמה שבה, היא אישה נדירה בעיניי. אקטיביסטית שלא פחדה להישיר מבט מבעד למצלמה אל האנשים הכי מסוכנים שיש. את הסרט ליווה פסקול שזור בשירים איטלקים וספרדים כשאת טון הסיום נותן השיר Trouble of the world. שיר עגמומי שכמו צועק את סיומה של תקופה ונפילת שלטון המאפיה.

אז מהרו כבר להזמין כרטיסים וב23.5 קומו מהספה, צאו מהבתים ובואו לסינמטק לראות.
שלכם
אשרת

 

[youtube -Y6y9MmPV8Q nolink]