הילדים שלנו שמנים, כמעט הכי שמנים בעולם, וההשלכות רק הולכות ומחמירות. בזמן שאנחנו מתעסקים במדבקות, סימונים והגדרות, אנחנו מתעלמים לחלוטין ממקור הבעיה – חינוך. בעולם כבר מזמן קיימים בבתי הספר שיעורי תזונה מעשיים, ובישראל? משרד החינוך לא מכניס את המקצוע ללימודי ליבה ומשאיר את ההחלטה בידי המנהלים. אסור לנו להתמהמה ולהיות שאננים – כדי להביא לשינוי ממשי ולשים סוף תופעת ההשמנה אנחנו חייבים לפעול, ועכשיו.
יכול להיות שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אבל חייבים לשים את הדברים על השולחן כפי שהם: ילדי ישראל שמנים, מאוד שמנים. השמנת יתר בקרב ילדים בישראל הפכה כבר מזמן למגיפה – ישראל נמצאת בראש הדירוג בתחום באירופה ובמקום השני בעולם עם 12.6% מהילדים המוגדרים כסובלים מהתופעה ו-28.8% סובלים מעודף משקל. סקר מצב הבריאות והתזונה הלאומי חשף כי בגיל חטיבת הביניים הנתונים עגומים אף יותר, כאשר לא פחות משליש מהנערים סובלים מעודף משקל והשמנה. בתוך שני עשורים השמנת יתר בקרב ילדי ישראל עלתה ב-32% ולפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי התחזית לעתיד מדאיגה אף יותר: בתוך פחות מעשור המספר יזנק ב־50% ומספר הילדים השמנים והסובלים מעודף משקל יגיע ל-740 אלף.
הבעיה היא לא אסתטית, היא בריאותית, וההשלכות שלה חמורות – מחלות שבעבר היו נדירות בקרב ילדים כמו סוכרת ויתר לחץ דם הפכו לנפוצות ואכילת היתר מגדילה את הסיכויים לשלל בעיות רפואיות נוספות בעתיד. מחקרים מוכיחים כי עודף משקל והשמנה בגיל הילדות משפיע ישירות על הסיכוי להפוך למבוגרים שמנים. בעתיד המדינה תצטרך להשקיע מאות מיליוני שקלים במתן שירותי בריאות למחלות הנובעות מעודף משקל.
איך משנים את המצב?
לפני עשר שנים התחלתי את דרכי בתחום החינוך כמורה לבישול. בהפסקות עשר חשכו עיניי. הילדים היו אוכלים סנדוויצ'ים מלחם לבן עם המון שוקולד ומרגרינה. כמעט ולא היו ירקות. זה מה שכולם אכלו. המודעות לתזונה נכונה פשוט לא הייתה קיימת. הבנתי שכדי לשנות להם את המודעות לנושא, אני חייבת לעשות את השינוי בעצמי. מאותו הרגע שמתי לעצמי מטרה אחת: לחנך את ילדי ישראל לתזונה נכונה.
עשיתי מחקר מעמיק בנושא, ולמדתי כיצד מדינות רבות בעולם המפותח עברו ללמד שיעורי תזונה נכונה בבתי הספר. שיעורים אלו הם לא תיאורטיים בלבד, הילדים חייבים להכין ולאכול את המזון בעצמם וליהנות ממנו. הבנתי שאם הילד יחווה את הירקות ויריח אותם, יטעם וזה יהיה לו טעים, אז הוא יאכל אותם. אם רק אגיד לו שזה אוכל בריא, זה לא יעבוד. ב-2009 פתחתי את תכנית הלימודים "אוכלים בריא" שמלמדת את הילדים להכיר ולאהוב מזון בריא דרך החושים ולא רק בתיאוריה. לפני שלוש שנים התכנית אושרה ע"י משרד החינוך כתכנית העשרה ונכנסה למאגר תכניות הלימודים.
השינוי אצל הילדים שעברו את התכנית היה עצום: הם התחילו לבקש מההורים בעצמם להכין להם מאכלים בריאים ומזינים בבית והסנדוויצ'ים בארוחת העשר עברו שדרוג בריאותי משמעותי. נוצרה "תחרות" של ממש בין הילדים למי יש ארוחה יותר בריאה. ולא פחות חשוב – ברגע שהילדים עשו את השינוי הם הובילו גם את הוריהם ושאר בני הבית לאורח חיים בריא יותר.
היום אני מעבירה את התוכנית בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ, אבל זה לא מספיק. כל עוד שיעורי תזונה לא יהיו חלק מתכנית הליבה, ותופנם ההבנה שהם חשובים לא פחות ממקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית, לא ניתן יהיה לעשות שינוי משמעותי במגמת ההשמנה של ילדי ישראל. כרגע מקבלים את השיעור הזה רק תלמידים שיש להם תכנית לימודים נוספת (תל"ן), כלומר רק בתי ספר שיש להם משאבים יכולים לקבל זאת. מאחר שמשרד החינוך עדיין לא הגדיר את השיעורים כשיעורי ליבה, מנהלי בתי הספר בוחרים האם להכניס את השיעור למערכת או לא – בהתאם לשיקולים כלכליים. ונכון להיום, השיעורים קיימים רק במספר מועט של בתי ספר בארץ.
אבל זה רק חלק ממהלך כולל. בסופו של יום שיעורי התזונה לא צריכים להיות תלויי תקציב, הם צריכים להיות בראש סדר העדיפות, בדיוק כמו בשאר המדינות המפותחות. פניתי למשרד החינוך פעמים רבות לגבי הנושא עד שהבנתי שללא לחץ ציבורי, זה לא יקרה. הדרישה צריכה להגיע מכם – ההורים עצמם. אם אתם תבהירו למשרד החינוך שהנושא הזה הוא קריטי לבריאות ולעתיד ילדינו, הסיכוי לשינוי הוא ממשי.
לצורך כך פתחתי לאחרונה עצומה "שומרים על בריאות ילדינו – מכניסים שיעורי תזונה לתכנית הליבה". אם אתם רוצים לראות את השינוי מגיע, אתם יכולים להצטרף למאות הורים שכבר חתמו.
הזמן הוא גורם קריטי. אם לא נפעל עכשיו, נפסיד עוד שנה בה הילדים לא ילמדו ויישמו תזונה בריאה ונתוני השמנת יתר רק יעלו. השינוי אפשרי והוא תלוי גם בכם. לילדים שלנו מגיע להיות בריאים.
** הכותבת היא רויטל אדמוני, יוזמת העצומה להכנסת שיעורי תזונה מעשיים ללימודי החובה