מתכון: טירמיסו אירי קליל

אייריש קרים במקום יין מרסלה וקיבלתם טירמיסו אירי , ביתי, מופלא וקל ביותר להכנה. חן שוקרון בפיוז'ן קליל לחג

גלידה

בפעם הראשונה בה הייתי באירופה חציתי ברכב את אחד הגבולות שבין שתי מדינות אירופאיות. אם אני לא טועה, זה היה הגבול המשותף של צרפת ובלגיה, אבל אל תתפסו אותי במילה. שלט קטן ציין שעכשיו, בזה הרגע, אתה עובר למדינה אחרת. שתדע. לא גדר, לא שוטרים חמורי סבר, ללא ביקורת דרכונים ובלי נציגים של משטרת ההגירה. למי שגדלה במדינה עתירת גבולות, גדרות וחומות זה היה מאוד מוזר. מה, כל כך בקלות אפשר לחצות גבול? מאז עברו כמה שנים והגבולות בין המדינות האירופאיות היטשטשו אף יותר, כיום חלק נכבד מהמדינות חולק את אותה המטבע והניידות בתוך אירופה קלה יותר מתמיד.
….

יחד עם זאת, בתחום הקולינרי נדמה שהגבולות האירופיים בין המדינות נשמרים היטב. המטבח האיטלקי, המטבח הצרפתי, הספרדי, ההונגרי והבולגרי. כולם נשארו נאמנים לעצמם. נכון, יש השפעות ושינויים ולא הכל סטאטי, אבל נדמה שבסך הכל הצביון הכללי של כל מדינה נשאר.

גם זה כישראלית ניראה לי שונה. הרי אצלנו בתחום הקולינרי הכל התערבב. אמא שלי הפולנייה נוהגת להכין גפילטע פיש חריף, וקציצות פרסה ותרד שלמדה מחמותה (סבתי) היגוסלבית. ואילו חמותי המרוקאית חוטאת מידי פעם בהכנה של קניידלך בסגנון מרוקאי. לאף ישראלי לא יראה מוזר להתחיל ארוחה במרק עם קניידלך, להמשיך בשניצל (וינאי)  וקוסקוס (מרוקאי או תוניסאי)  ולקנח בעוגת בסבוסה המכונה גם, טישפישטי (תלוי מאיפה הגעת). קיבוץ גלויות אמיתי.

אז ברוח הישראלית של קירוב לבבות וקירוב מזרח למערב, החלטתי להכין טירמיסו בנוסח אירי. מה יש? אם מותר היום לשיר באירוויזיון בכל שפה שתחפוץ, אי אפשר לערבב בין הטעמים? נכון, זהו לא טירמיסו מסורתי, אין בו זביונה, אבל יש בו שפע של גבינת מסקרפונה, ביסקוטים וקפה, ואת הארומה האלכוהולית הוא מקבל במקום מיין מרסלה, מאייריש קרים. זה קינוח מעולה, שלמרות כמות השומן הלא מבוטלת שיש בו, הוא מתקבל במרקם קליל, בניחוח של קפה ובמתיקות מעודנת.
….
מכינים אותו בצ'יק צ'ק, לא יותר מעשר דקות עבודה, אבל אוכלים לאט ומתענגים על כל כפית. התוצאה והרושם מקסימליים. אם אתם עדיין חושבים על קינוח הולם לארוחת החג הקרבה, אין מתאים ממנו.

תראו כמה זה פשוט וקל – מכינים כוס קפה חזק, מעבירים לקערה ונותנים לו להתקרר לטמפ' החדר. בינתיים, בקערה מערבבים את גבינת המסקרפונה עם הסוכר ואחר כך עם האיייריש קרים

מקציפים שמנת מתוקה לקצפת יציבה. מקפלים בעדינות את הקצפת לתוך תערובת הגבינה. אתם לא מבינים כמה הדבר הזה טעים כבר בשלב הזה

אם הקפה הספיק להתקרר, אפשר להרכיב את המנה. חותכים את הביסקוטים לגודל שמתאים לכלי ההגשה. זה כמובן לא חייב להיות מדויק, אלא פחות או יותר

טובלים בכל פעם את אחת החתיכות בקפה שהתקרר. יש שני דברים חשובים בהקשר הזה של טבילת בישקוטים בנוזל כלשהו: הנוזל חייב להיות קר או בטמפרטורת החדר והטבילה צריכה להיות קצרה ביותר. כשנייה או שתיים לכל צד. אם לא מקפידים על שני אלה מקבלים סמרטוט רטוב וספוג יתר על המידה ולא בישקוטים רכים ולחים

מרפדים את בסיס כלי ההגשה בבישקוטים טבולים בקפה, מכסים בתערובת המסקרפונה ומפדרים במעט אבקת קקאו

חוזרים שוב על אותו סדר פעולות – בישקוטים טבולים, תערובת מסקרפונה. שומרים בקירור ורק רגע לפני ההגשה מפדרים בשכבה אחרונה של קקאו.

טירמיסו עם אייריש קרים

ל – 5 כוסות הגשה בנפח 250 מ"ל או ל – 10 כוסות בנפח 125 מ"ל

1 כוס קפה חזק (2 כפיות גדושות אבקת קפה נמס ב – 250 מ"ל מים רותחים) בטמפ' החדר

כ – 10-20 בישקוטים (תלוי במספר המנות)

2 קופסאות (500 גר') גבינת מסקרפונה בטמפ' החדר

1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה

1/2 כוס (100 גר') סוכר

1/4 כוס (60 מ"ל) אייריש קרים

קקאו

ההכנה

מכינים את הקפה ומעבירים לקערה בינונית, מצצנים לחלוטין.

בקערה גדולה מערבבים היטב את הגבינה עם הסוכר, מוסיפים את הליקר ומערבבים היטב עד להטמעה. מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה, ומקפלים בעדינות לתוך תערובת המסקרפונה.

מרכיבים – טובלים את הבישקוטים טבילה קצרה בקפה (כשנייה שתיים מכל צד), מרפדים את תחתית כלי ההגשה. יוצקים מעל את תערובת המסקרפונה עד לכמחצית מגובה הכלי. בוזקים אבקת קקאו וחוזרים שוב על אותן הפעולות לשכבה נוספת – בישקוטים טבולים בקפה ותערובת מסקרפונה. שומרים בקירור כשעתיים לפניי ההגשה. בוזקים מעל אבקת קקאו ומגישים. הטירמיסו טוב ביותר ביום ההכנה או למחרת.

….
ועוד עניין משמח – בימים אלו מציין הבלוג בלוגולדת שנה (במתכונתו הנוכחית). זו הייתה שנה נהדרת, מלאת פעילות, התפחות ושינויים טובים, ובעיקר עם שפע של מתכונים מתוקים ונפלאים. זו הזדמנות מצוינת להודות לכל הקוראים – לסמויים ולפעילים, על הקריאה, הפידבקים, ההערות וההארות. התמונות שאתם מעלים בדף הפייסבוק גורמות לי נחת כמעט כמו מילדיי שלי הפרטיים. תודה לכל אחד ואחת, מקווה לראות אתכם גם בשנה הקרובה, ושיהיה לכם תמיד מתוק בפה ובלב.
….
צילומים: חן שוקרון

לבלוג של שירלי נמש