מרק עם כוסמת

שכנו הקשיש של רביב לוי בסיפור על המלחמה, על רעב ועל אוכל שמסמל חופש

מרק כוסמת

יום חורפי קר וגשם, נכנס אלי השכן, יהודי חביב בן 80 פלוס, איש פעיל ואנרגטי. מכיוון שהוא שכן שלי יוצא לנו לדבר הרבה על הא ודא, הוא מספר לי בעיקר על המלחמה בפולניה בשנים שהנאצים שלטו, ועל עלייתו לארץ.

"שלום יקירי", בירכתי את פניו.

"שלום עליכם", ענה לי בחביבות.

"איך אני יכול לעזור לך?", שאלתי אותו?

"ברצוני כוסמת", ענה לי.

"ומה תעשה איתה?"

"אני אעשה מרק", ענה.

"לא שמעתי שעושים מרק מכוסמת", אמרתי

"אם לא שמעת, אז אני אספר לך מדוע אני עושה מרק מכוסמת", אמר ופתח בסיפור:

כששיחררו אותי מהמחנות הרוסים הם נתנו לכל אחד כיכר לחם ושלחו אותו לדרכו. כמובן שזה הספיק לחמש דקות ושוב נהייתי רעב. שמעתי שבמפקדה של הגרמנים לשעבר פתחו מטבח של הצלב האדום, איכשהו מצאתי איזה סיר קטן וצעדתי כמסומם לכיוון המפקדה, שבחלקה עוד היו תלויים סממנים של הנאצים שהפולנים והרוסים לא הספיקו להוריד.

קצת חששתי בהתחלה, אבל הבטן קירקרה ולא עניין אותי יותר מדי. ממש בכניסה ראתה אותי אחות רחמנייה שעבדה בשירות הצלב האדום. ישר היא רצה לקראתי מכיוון שהייתי עדיין עם בגדי המחנה שלא הספקתי להחליף. רוב המשוחררים החליפו דבר ראשון את הבגדים בכדי להשתחרר מהמחנה סופית. איני זוכר למה אבל עדיין הייתי איתם.

היא ניגשה אלי ושאלה אותי אם אני רוצה לאכול. בקושי עניתי לה, כולי הייתי בחולשה נוראית על סף עילפון ושקלתי 33 ק"ג. הנהנתי בראשי בחיוב, אז היא אמרה לי "עכשיו כבר 4 אחר הצהריים,

נגמרה הארוחה אבל אני בטוחה שנמצא משהו". נכנסתי אחריה לאולם שבו היו המון המון שולחנות וספסלי עץ ואני היחידי שנמצא שם. "שב", אמרה לי, "אני כבר מביאה לך משהו לאכול".

חיכיתי בכיליון עיניים והיא הגיעה עם קערת מרק גדולה מנירוסטה, מלאה עם מרק עד הסוף. נתנה לי והלכה. תוך שלושים שניות שתיתי את כל המרק מתוך הקערה וכמה שזה היה טעים.

פתאום האחות חזרה והביאה לי כף למרק. היא מסתכלת ורואה שאין מרק. כמובן שהיא הייתה בשוק איך בחור ששוקל 33 ק"ג סיים את המרק כל כך מהר. היא שאלה אותי אם אני רוצה לאכול עוד משהו והנהנתי בראשי. עברה דקה והיא חזרה עם קערה נוספת של מרק וצלחת כוסמת מבושלת. ישר לקחתי את הכוסמת, הכנסתי למרק והתחלתי לשתות. הפעם זה לקח דקה.

הרמתי את ראשי וראיתי איך הטבח הראשי ועוזריו והאחות מסתכלים עלי בתמיהה. האחות ניגשה אלי ואמרה לי שהם צריכים לסגור את המקום ושהיא תתן לי לחם לדרך. היא נתנה לי לחם כפרי עגול וקטן עטוף בנייר. הודיתי לה והתחלתי ללכת לכיוון הדלת. עד שהגעתי לדלת הלחם נגמר אבל הבטן שלי מזה 5 שנים לערך הייתה מלאה.

מאז אני מכין לי מרק עוף עם כוסמת ולחם כפרי. ההרגשה הנפלאה הזו של האוכל הראשון שזכור לי כאדם חופשי ושמילא את בטני חוזרת כל פעם שאני אוכל מרק וכוסמת.

מרק כוסמת

המצרכים:

1 כף שמן
1 בצל גדול קצוץ
4 שיני שום
2 גזרים חותכים לקוביות קטנות
½ כוס כוסמת מושרת  במים רותחים
½ כוס עדשים אדומים מושרים במים רגילים

אופן ההכנה:

מאדים את הבצל והשום בשמן בסיר  גדול.

מוסיפים את הגזר והסלרי ומאוחדים ביחד מוסיפים כ-1.5 ליטר מים

מביאים לרתיחה ואז מוסיפים את הכוסמת והעדשים,

מבשלים כ-45 דקות ומתבלים במלח ופלפל.

כמובן שאפשר להוסיף גם תבלינים אחרים כמו כורכום, טיפה הל טחון וכמון.

בתיאבון!

רביב לוי
שף לשעבר, יועץ בפורמולות סיניות ובתוספי מזון ובעליה של חנות סוד התבלין ברמת גן