כל הנחלים זורמים

חופשת בזק בסוויטה מפנקת בגליל וארוחה במסעדה על נחלים. תודה לאלוהים אשר ברא את הצימר

גרנד ויסטה

אנחנו, התל אביביים, דחוסים בתוך רחובות חד-סטריים ובעלי מרפסות שמשקיפות למרפסות אחרות, מחפשים כל הזדמנות אפשרית לצאת מהעיר על מנת לנשום, אפילו ליממה אחת בלבד, אוויר נקי, לראות נוף ללא בניינים, לשחות בג`קוזי מרווח וליהנות ממרפסת פרטית ואינטימית, מבלי שיציצו עלינו השכנים. תודה לאלוהים אשר ברא את הצימר.

חופש מהמכשירים הוורודים

לכל זוג יש את הצימר האולטימטיבי, אליו הם נוסעים מדי פעם כדי לחגוג את האינטימיות שחסרה במרכז, ובין השאר גם כדי להשוויץ אחרי זה לזוגות אחרים על החוויה הנפלאה. בשבילי צימר שווה "חופש מהמכשירים הוורודים" (טלפון, מחשב, מצלמה ושות’), אבל כל פעם לפני שאני מגיעה לצימר המהפנט, המבודד, המרווח והיוקרתי, עם סדינים מזהב וארוחת בוקר גורמה על מגש עשוי עבודת יד מחומרים אורגניים, אני צריכה לעבור את חוויית האיתור הבלתי אפשרית, שגורמת לי לחשוב שהיה כבר יותר פשוט לקנות דירה מאשר למצוא צימר ללילה אחד. או שזה יקר מדי, או שזה לא מפואר מספיק, או שזה סתם לא זמין בדיוק כשבא לי. אז בפרץ הרצון האחרון לאוויר הצח, החלטתי לשנות גישה ולנסות משהו שונה, טרנדי ומהפכני –  "מלון בוטיק ייחודי שמציע חופשה המשלבת שירותי מלון יוקרתי בנופש בצימר מפנק", או במילים אחרות – "גרנד ויסטה" שבכפר יובל שבגליל. מחיר של 1,300 ₪ נשמע לי כמו השקעה סבירה לחופשת בזק. אז, הצטיידתי ביקיר לבי, רכב ליסינג נוח, התקשרתי, קבעתי ונסעתי!

מפגש מפתיע

כיוון ש"גרנד ויסטה" הוא גם שכנה של מסעדת "נחלים", הממוקמת על המפגש של החצבני, הבניאס והדן, וכיוון שיקיר לבי צפוני במקור וכל צבא חבריו שרו באוזניי לא מעט שירי תהילה על המקום, וציינו לא פעם כי אני לא פודיס אמיתית אם לא הייתי בה עדיין, עשינו הפסקת פיטום בדרך למלון, על מנת שנהיה שקטים למשך כל הערב ושום דבר לא יפריע למהלך הטבילה בג’קוזי.

הגעתי לאיפה שהמפה לקחה אותי וגיליתי מרכז קניות חד קומתי סטנדרטי. או.קי… ואיפה הנחלים שהבטיחו לי? בפינה המרוחקת מהחניון גיליתי את הכניסה למסעדה, עברתי דרך החלל הפנימי ושם הם היו. על רקע צמחייה עבותה, שבעיניי נראתה לפחות כמו יער, נחלים (אמיתיים) עם מים זורמים. המון מים. קולות הזרם מהפנטים ומשכרים, ציפורים מצייצות בכל מיני מבטאים והכל שזור באור של שקיעה ורודה, שלפעמים אנו נוסעים למקומות אקזוטיים בחיפושים אחריה.

כוח השף וכוח הטבע

"נחלים" היא מסעדה כפרית למופת, עם שולחנות ערוכים בכלים מבריקים ומפות לבנות, אגרטלים עם פרחים ותאורה חמימה. מחוץ לחלונות ענקיים יש טבע שלא נגמר ומרפסת רומנטית, בדיוק בין המסעדה למים הזורמים, שגרמה לי להרגיש פשוט כמו בחלום, ולשכוח מהכניסה שדרכה הגענו. התפריט קרץ לנו דרך ארוחת טעימות זוגית מורחבת, שמחירה 390 ₪ לאדם והיא מורכבת ממנת אנטיפסטי ו-5 מנות לכל סועד (!) ממבחר המנות של המסעדה. הכל מעשה ידיה של ענת בונן, השפית, שמלווה את "נחלים" מיום הקמתה, לפני 13 שנה. וואו.

רביולי נימוחים עם מילוי קטיפתי של קרם חצילים בליווי קונפי אספרגוס, מנה של אנטיפסטי צבעוני עשוי מאוד מדויק, סלט בריאות מחסות רעננות ואגס מתקתק, ומעדן בלתי נשכח של כבד אווז במרקם של חלום שנח על אגס ברוטב וואסבי, וסיימנו עם הראשונות.

אחרי זה הגיע סלט פירות ים חם בקרם סרטנים ריחני מעל אורז בסמטי צחור, מנה של רוסיני פילה עגל עם כבד אווז מעליו ופירה תפוחי אדמה חלק מתחתיו, עוד מנה נפלאה של סינטה על פלחי תפוחי אדמה אפויים בתנור, וקינוח נפלא של מילפיי בננות שנבנה משכבות של טוויל קראנצ’י שחום, קרם וניל, סירופ מייפל ובננות רכות. כוח הטבע הוא ההסבר היחיד לכך שהצלחנו בכלל לקום משם ולהמשיך לכפר יובל לחוויה שהרטיטה את כל הציפיות המפונקות שלנו.

לצלול לתוך שקט קסום

ל"גרנד ויסטה" הגענו בדיוק שנייה אחרי השקיעה ואי אפשר לתאר מחזה יותר יפה מזה. מתחם יפיפה שנבנה על מדרון ובמרכזו מבנה מרהיב מאבן ירושלמית, בו שוכנות סוויטות עם נוף מרחבי עוצר נשימה, בריכה ענקית שמוזיקה בוקעת מתוך מימיה, ספות התרווחות צבעוניות ורכות מפוזרות סביבה ונוף גלילי שנפרס ממול ויוצר מראה על חושי. מצד אחד, זהו מלון מפנק (שמוגדר, דרך אגב, כמלון לזוגות ללא ילדים), אבל מצד שני, בגלל המיקום המדרוני, כל סוויטה מבודדת זו מזו ולא משנה איפה אתם נמצאים – אתם מרגישים אינטימיות מדהימה.

ז’אנה ואורי, בעלי המקום, ערכו לנו קבלת פנים קורנת ואנחנו צללנו לתוך השקט הקסום, מתעטפים בצבעי השקיעה החמימה. מלבד המרפסות הפרטיות שיש לכל צימר, מפוזרים על שטחה של "גרנד ויסטה" סככות עם מקומות ישיבה מוצלים ופינות נוף, כך שלאיפה שלא תלכו – תוכלו ליפול ולהתרווח. יש במקום גם ספא מפואר (לשם, לצערי, לא הגענו בגלל מחסור קשה בזמן) וחדר שקט להעצמת החוויה. בכל מקום נראית השקעה אדירה בפרטים הקטנים.

הסוויטה שקיבלנו היתה מעוצבת כולה מעץ עם רצפה מאריחי אבן, רהיטים מעץ אגוז אפריקאי וג’קוזי, עם נוף כמובן. ישנו על מצעי כותנה מצרית מלטפים והמיטה היתה כל כך רכה, שרצינו לארוז אותה במזוודה ולקחת הביתה. תקרה משולשת גבוהה, וילונות משי, מטבח מאובזר בכל מה שצריך ובקבוק של ריקנאטי מעולה על השולחן. פשוט שילוב של עונג פיזי, נפשי ורוחני יחד, כמעט ושכחנו שעלינו לחזור יום למחרת הביתה.

תאמינו לי – זה יגיע

בבוקר התעוררנו לתוך הנופים, הצבעים, הריחות והציוצים, ועיתון טרי טרי חיכה לנו ליד הדלת. זחלנו לבית הקפה הכפרי במתחם המרכזי, שיכורים מתחושות וריגושים, ואכלנו את אחת מארוחות הבוקר הכפריות המפנקות ביותר, עם גבינות ממשק גדות, סלט ירקות שנחתך במקום וביצים כמו שאנחנו אוהבים, מיצים טבעיים שנסחטו עבורנו במקום, מבחר לחמים ריחניים ומוזלי ביתי מיוגורט חמצמץ וגרנולה.

תראו חברים וחברות, זה שאתם נוסעים לצימרים זה הרי חד משמעי וגם אם לא, תאמינו לי – זה יגיע גם אליכם (תאמינו לי, גם אני פעם לא האמנתי), אז תהיו מקוריים ותנסו דברים חדשים, כי זה שווה את הגילוי – כמו זה שאני חוויתי במלון "גרנד ויסטה", שהוא סוג של צימר מפנק בתוך מלון בוטיק יוקרתי. ואל תשכחו לחפש את מסעדת "נחלים" – יש שם סככה פרטית מיוחדת על גדות הנהר ממש, שבערבים מדליקים בה לפידים ומלצרים פרטיים משרתים את הסועדים.

לבלוג תל אביבי נמרץ

תל אביבית נמרצת לשעבר
אני לין, תל אביבית נמרצת בדימוס וקיבוצניקית נכון לעכשיו. עוסקת בכתיבה לכל גווניה - כותבת מצאת החמה עד צאת הנשמה אחרי ששרדתי את משבר גיל 30, ועשיתי ניקוי עצמי יסודי במשך 6 חודשים מסעירים בהודו, אחרי שכבשתי את הבלוגוספרה הקולינארית והעברתי את חיי מלב העיר לאזור הכפרי של עמק חפר, הגיעה הזמן להוריד את המסכה ולהיות כנה. המשקל כבר לא מעניין וכך גם המסעדות החדשות שחוזרות על עצמן ולא מחדשות. עכשיו זה אני כמו שאני, עם כל מה שעובר עליי בחיים הזוגיים המקצועיים והאישיים ותאמינו לי – גם בלי אוכל, זה בכלל לא מעט www.linurman.com