חגיגה קולינארית בגספאצ’ו

הדר אוקנין נסעה לאשקלון כדי להתחבר לשורשים המרוקאים שלה. ב"גספאצ'ו" האשקלונית, והרעיפו עליה הרבה בשרים וקינוחים עדלאידע

מגש בשר

האמת שקצת הוטעיתי, לא בכוונה. אמרו לי שאני הולכת לארוחה מרוקאית. כחצי מרוקאית, מאוד התלהבתי והסתקרנתי עד כמה המאכלים יהיו דומים למאכלים שאני מכירה מהבית. הגענו עד לאשקלון, ל"גספאצ'ו – המסעדה ב"הולידיי אין", ואז הסתבר לי שלא נאכל ארוחה מרוקאית, אלא ארוחה ים תיכונית עם נגיעות מרוקאיות. והאמת – היה מגוון מאוד עשיר של מטעמים, כך שממש לא הצטערתי.

ראשית הכירו לנו את שף המסעדה, גיא פרץ. גיא הסביר לנו על הקונספט – מסעדה ים תיכונית עם מאכלים מסורתיים, לצד מאכלים יותר מודרנים. המסעדה, אגב, כשרה.

''

מנות בשלל גוונים החלו לזרום לשולחננו. ראשית הגיע הלחם עם המטבלים; אחד המטבלים היה תערובת של טחינה ועמבה. לא העזתי לטעום, כי אני ועמבה לא חברים, אבל מודה שנשמע לי מעניין.

''

אח"כ הגיעו המנות הראשונות.

סלט עלים ושורשים: עם עלים, עלי חסה, שילוב פלחי סלק צלויים, קרוטוני טורטייה, צנוניות, בוטנים מסוכרים טבולים בוויניגרט תפוחים (מצוין!); סלט עגבניות: עגבניות שרי, בצל סגול, זיתי טאסוס, פלחי צנונית, לימונים כבושים, בצל ירוק וסלרי קצוץ בתחמיץ לימון ושמן זית (טעים!); חציל בטחינה: חציל בלאדי קלוי בגריל, שמן זית, לימון טבעי סחוט ומלח ים מעודן בטחינה גולמית, זרעי עגבניות, פסטו וכוסברה (חביב מאוד).

''

''

''

נגיעה מרוקאית ראשונה: טאג’ין שקדי עגל – שקדי עגל רכים ברוטב פלפלים חריפים עם שום וכוסברה, בתוספת שקדים מולבנים קלויים (למרות הצד המרוקאי שלי, לא התחברתי למנה, כי אני לא אוהבת חריף).

נגיעה מרוקאית שניה: סיגר מרוקאי – סיגר ענק ממולא בבשר קצוץ (לטעמי מנה מעולה. מאוד אהבתי את השילוב הקריספי של הסיגר עם הרכות והחמימות של הבשר).

נגיעה מרוקאית שלישית: פסטייה מרוקאית – סיגר ממולא בנתחי פרגיות, אגוזים, שקדים, צימוקים, קינמון וג’ינג’ר על מצע ריבת עגבניות שרי וברנדי (למרות שלא נתקלתי במנה הזאת בבית, לדעתי המנה מעולה, הסיגר, הפרגית, והתוספות המתוקות יוצרות שילוב מושלם).

''

''

''

וממשיכים עם מנות יותר קונבנציונאליות:

קרפאצ’ו פילה בקר – פילה בקר חתוך דק דק, בכבישה קרה של חומץ בלסמי, פלפל גרוס, מלח ים ושמן זית (נחמד, אבל כבר אכלתי טובים יותר).

דואט קוביות בטטה פריכות, עם של פטריות שמפניון ופורטבלו ברוטב צ’ילי מתוק, טימין, שומשום ולמון גראס (מנה מיוחדת וטעימה מאוד).

וה-מנה של הערב מבחינתי: נתחי כבד אווז צלויים בגריל, מונחים על קדאיף עם רוטב מתקתק (יאמי! כמה שזה טעים. טוב, זאת לא חוכמה – כבר אווז זה הבשר האהוב עלי, ולא רואים אותו כבר בכל מקום).

''

''

''

וכאילו לא אכלנו כלום, הגיע "האוכל האמיתי" – הבשרים.

אנטריקוט ורד הצלע – 300 גרם של נתח אנטריקוט מיושן ועסיסי צלוי בגריל, מוגש בליווי צ’יפס גספאצ’ו, עגבניות צלויות, שום קונפי וצ’ימיצ’ורי (עסיסי, עשוי טוב, כלבבי).

סטייק אנגוס – 300 גרם של אנטריקוט מעגלי אנגוס משובח ,מוגש בליווי צ’יפס גספאצ’ו, עגבניות צלויות, שום קונפי וצ’ימיצ’ורי (מצוין!).

מעלובה טורקית – קבב טלה קצוץ עם צנוברים, מונח על פלחי חציל קלויים ואורז מג’דרה עם בצל מטוגן וכמון בליווי טחינה ירוקה ופסטו כוסברה (טוב, המנה הזאת רק עברה לידי, ולא ממש הספקתי לטעום ממנה).

שאטו בריאן –  350 גרם של נתח פילה בקר עסיסי, צרוב בגריל, בליווי ירקות שורש ורוטב יין אדום משובח (גם מזאת לא הספקתי לטעום).

צלע עגל חלב – צלע עסיסית של עגל חלב צרובה בגריל מונחת על ירקות שורש ארומאטיים ושום קונפי (הצלע היתה שמנונית מדי לטעמי, אבל אולי פשוט נפלתי על חלק לא מוצלח).

פרגיות מדיטרנה – נתחי פרגית משופדים על חרב קצבים צרובים בגריל, בניחוח תבלינים ארומאטיים, מונח על צ’יפס גספאצ’ו ובטטות צלויות (בדר"כ אני לא מתה על פרגיות, אך אלו היו בהחלט מוצלחות).

ואפילו מנה אחת של דג: סינייה בס הסלע – פילה בס הסלע צרוב, מוגש במחבת לוהטת על מצע של לב חציל קלוי, לימונים כבושים, עגבניות, בצל סגול, סומק וטחינה (מאוד אהבתי את המנה).

''

''

''

''

''

בשלב הזה כבר לא יכולנו לזוז, אז עשינו פאוזה של כמה דקות, ואז התחילו לזרום הקינוחים.

הקינוחים היו כולם פרווה, כך שהציפיות לא היו גבוהות מלכתחילה: גביע סורבה בטעמי תות, מלון ופסיפלורה (נחמד ומרענן);

סיגר פיסטוק: סיגר פריך במלית פיסטוק, בניחוח ציפורן וקינמון טבול בסירופ ארומאטי, מוגש בליווי סורבה פיסטוק (לא נפלתי);

טראפלס שוקולד: טראפלס שוקולד בלגי בניחוח וויסקי משובח בציפוי קקאו מריר (ממש טובים, במיוחד בהתחשב בעובדה שהם היו פרווה);

סופלה בלגי: סופלה שוקולד בלגי, מוגש בליווי גלידת וניל צרפתי ופולי אספרסו (נחמד, אבל לא כמו הדבר האמיתי);

קדאיף חלבה: אטריות קדאיף פריכות במילוי חלבה ופיסטוק בסירופ תבלינים, מוגש עם סורבה אגוזים (הקינוח המוצלח של הערב).

''

''

''

''

''

בסוף הערב גיא העניק לי את הספר שלו, "קסם המטבח המרוקאי", כך אולי עוד יש סיכוי שאבשל משהו מהמסורת.

''

לסיכום, המסעדה טובה, המאכלים מגוונים, רוב המנות מוצלחות (לטעמי) והאווירה במקום מאוד נעימה.

הציון שלי: 3.5 מתוך 5.

לבלוג של הדר אוקנין