גן עדן יפני

הדר אוקנין ביקרה ביקיניקו טנקה שבהרצליה. "יקיניקו" זאת צורת בישול מאוד מקובלת ביפן, ו"טנקה" היא המילה היפנית ל"גן עדן". ואכן כך היה.

בשר חי

אפשר כל יום?!?

זהו, כנראה שלא. פשוט כי זאת מסעדה לא זולה. אבל כמה שהיא שווה… קודם כל, היא לא נראית כמו אף מסעדה אחרת שהייתי בה. נכנסתי ולא כ"כ הבנתי מה קורה – לא רואים מטבח ולא אנשים. רק מסדרונות, דלתות ומדרגות. ואז הכל התבהר; האורחים כאן זוכים לפרטיות מוחלטת, והמסעדה כולה בנויה חדרים חדרים, בגדלים שונים, בהתאם לכמות הסועדים בכל ארוחה. כל זוג/ משפחה/ קבוצת חברים יושבים בחדר משלהם, כולל דלת שניתן לסגור, והמלצרית אפילו דופקת על הדלת בכל פעם לפני שהיא נכנסת. יש בזה משהו מנוכר, אך גם קסום, כשכל קבוצה עושה את ה"רעש" שלה ולא מפריעה לאחרים. לא הייתי רוצה שכל המסעדות בארץ תהינה בניות כך, אבל פעם ב… ועם חברה מסוימת, זה מאוד מתאים.

הישיבה גם היא מאוד כיפית – ישיבה נמוכה. אני אישית ישבתי רוב הזמן ישיבת לוטוס או על העקבים.

התחלנו כמובן עם כוסית סאקי, כמיטב המסורת.

ואז קיבלנו הסבר מלומד לגבי ה"יקיניקו".

יקיניקו (מה שאתם רואים בתמונה מעל) זאת צורת בישול מאוד מקובלת ביפן, אך כמעט ולא מוצאים אותה במדינות אחרות בעולם. בישראל זאת כנראה המסעדה היחידה עם צורת בישול זאת.

זה הולך ככה: הסועד שם את הבשר/ העוף על גבי הרשת ומבשל לפי מידת העשיה המועדפת עליו. לא תראו כאן עשן, מכיוון שכל העשן נשאב למטה ולכן הוא לא משפיע על טעם האוכל. אז לפני שהתחלנו עם הצלייה העצמית, קיבלנו כמה מנות מעולות שהוכנו במטבח ע"י השף והבעלים – עופר חרמוני, שעבד ולמד ביפן במשך 6 שנים, לפני שחזר ליישם בארץ.

החצי השני של שם המסעדה, "טנקה" = גן עדן. ואכן כך היה.

(מרק אדממה סמיך, חם, טעים ומיוחד)

קינוקו אגה – הטופו מעולם לא היה טעים כל כך.

חציל וטופו ברוטב מיסו.

חביתת פירות ים. מעניין וטעים.

טופו ברוטב ארבעה סוגי פטריות – מעדן.

תבשיל מיקס פירות ים. טרי, עשיר ומעולה. כל המנות שהוגשו עד כה היו מיוחדות ומצוינות, ומכאן עברנו לשימוש עצמי ביקינוקו.

רצועות חזה אווז ועוף בסגנון יפני לפתיח.

שורט ריב מגולגל, ועוברים אל "הצלחת", ב-ה הידיעה. הצלחת מכילה ג’ו רוס וקובה סטייק, אשר נחשב לבשר האיכותי בעולם, עם רמת "שיוש" מושלמת.

סטייק קובה. הצלחת הזאת שווה אלף שקלים. הבשר היה נפלא, ולצידו קיבלנו מנת אורז מסורתית.

אישיאקי ביבימבה. ולמרות שכבר הגענו לסף היכולת, פתחנו את הקיבה הנפרדת שמיועדת לקינוחים בלבד.

גלידת תות בתוספת תפוחי עץ. פחות התחברתי, בגלל הקינמון.

גלידת וניל וגלידת שוקולד בלגי. מצויין.

פרפה תה ירוק עם גלידת שומשום. מעניין ומרענן.

סופלה שוקולד חם עם גלידת קוקוס. יאמי.

נפרדנו מהמסעדה מדושני עונג, ומתוך ידיעה שבטח נחזור לכאן לרגל איזה אירוע מיוחד – יומולדת/ יום נישואין, או סתם כשמאוד יבוא לנו לפנק את עצמנו.

מחירים ניתן לראות באתר המסעדה.

לבלוג השלם של הדר אוקנין.