גאיה: רק דברים טובים

יין טעים במחיר סביר ואוכל מצוין ומגוון עם מנות מעניינות ומקוריות. כן, עושה רושם שממש כדאי לכם לבקר במסעדת גאיה. ויש גם מתכון של המנה הכי טעימה

סלט שרימפס

נתחיל בבשורות הטובות: במסעדת "גאיה" של שף גיא בן אשר אפשר לשתות יין במחירים סבירים. בצהרי יום שישי שבו ביקרנו במסעדה הוגש כיין הבית שיראז פיש-איי האוסטרלי ושרדונה יוגב של יקב בנימינה. שניהם במחיר 22 שקל לכוס. מחיר סביר, הגיוני, שעושה חשק לשתות.

אנחנו, בן זוגי ואני, אוהבים יין. מאוד, אפילו. ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמת יין, וייקבי בוטיק מצוינים צצים בה חדשות לבקרים. מפיקים בהם יינות משובחים, שמוצגים בתחרויות וזוכים בפרסים, אז למה, לכל הרוחות, עדיין במרבית המסעדות צריך לקחת משכנתא כדי ליהנות מכוס?

עכשיו נעבור לבשורות המצוינות: בצד היין הטעים במחיר סביר, יש בגאיה אוכל מצוין. התפריט הוא מגוון ויש בו מנות מעניינות ומקוריות שלא טעמתי בשום מקום אחר.

היינו שלושה: שני מבוגרים רעבים מאוד, ומתבגר שרק התעורר והחליט להצטרף לחגיגה. כשהגענו, המסעדה רק התחילה להתמלא. בניגוד לתפריט המסקרן, העיצוב במקום שגרתי ועם זאת נעים: תקרה גבוהה, רצפות מצוירות בסגנון עתיק, מדפי עץ עמוסי יין, שולחנות עץ "כפריים" ומטבח פתוח.

הנה עוד דבר טוב שאפשר לומר על גאיה: המסעדה מאווררת כראוי – גם זה לא מובן מאליו בישראל – כך שלמרות המטבח הפתוח, אין ריחות בישול כבדים באוויר.

מכופף הבננות

התחילה התלבטות: המתבגר המנומנם החליט אמנם ללכת על בטוח והזמין ציז'בורגר בתוספת בייקון (65 שקל. למותר לציין שמדובר במסעדה לא כשרה), אבל אנחנו, הקשישים, הלכנו קצת לאיבוד. זה לא היין, פשוט דברים מעניינים מבלבלים אותנו. אז קראנו לשף איתי בר, מנהל המסעדה, שהמליץ על כיסוני סלק (38 שקל) וקלמארי של קיץ (48, מנת הדגל של המסעדה), כמנות ראשונות. עלי בננה ממולאים בעוף ואורז (68 שקל) וריזוטו פירות ים (95 שקל) כמנות עיקריות. כשאמרתי שפרי הים היחיד שאני מחבבת זה שרימפס אמר "יש שפים שלא מוכנים לשנות את המנה, אבל אנחנו זורמים עם הלקוח", והבטיח שבמנה שלי יככבו רק השרצים ההחביבים עלי.

כיסוני הסלק היו מופלאים. באמת. שתי פרוסות סלק מבושל קלות, מטוגנות כשבניהן נחה גבינת סנט מור. כל המבנה האלגנטי הזה טבל ברוטב שמנת ופרג ונוקד בזוסטר לימון מרענן. המנה חוסלה במהירות. דווקא מנת הדגל היתה, איך לומר, טיפונת מאכזבת. אמנם הקלאמרי היו נימוחים – לעתים קרובות קלמארי מקבלי מרקם צמיגי בטיגון, זו הסיבה שביקשתי לא לשלב אותם בריזוטו שהזמנתי – וגם צ'יפס הסלק וקוביות תפוחי האדמה שהתלוו להם היו טובים מאוד, אבל הרוטב היה אנמי.

הנה, הצלחתי למצוא פגם בגאיה: רטבים זה לא הצד החזק שם, באופן מוזר. גם זה שהתלווה לסלט הירוק שהוגש היה סתמי.

הריזוטו היה נהדר. גם זו מנה שקל ליפול בה. במרבית המקרים שטעמתי ריזוטו האורז היה דייסתי והנוזלים ניגרו ממנו ולא התאחדו עם התבשיל. לא הפעם: בגאיה יודעים איך לטפל באורז. אך אין ספק, שהפתעת היום היתה העוף בעלי בננה, שהיה רך וניחוחי, כנראה בזכות האפייה במעטפת עלי הבננה (בתוספת אורז) ביחד עם תערובת תבלינים האקזוטית. המתכון בהמשך.

לקינוח הזמנו קרם ברולה (34 שקל), שהגיע בשתי פנכות נפרדות בשני טעמים: הווניל היה מאכזב מאוד, בגלל המרקם הגושי, אבל הפיסטוק היה חלקלק כראוי וטעם הפיסטוקי העדין שלו היה מענג.

גאיה – ביסטרו בנימיני, רחוב האמן 1 פינת הטחנה א.ת. הרכבת, בנימינה, טלפון: 057-9441504. שעות הפתיחה: ב'-שבת 12:00-22:00

.

עוף בעלה בננה

מאת שף גיא בן אשר, מסעדת גאיה

המצרכים (ל-4 מנות):

4 כרעיים ללא העצם של הירך

1 כוס אורז בסמטי

½ כוס עלי פטרוזיליה

½ כוס עלי כוסברה

½ כוס עלי נענע

¼ כוס אגוזי מלך שבורים

3 כפות קוקוס טחון

1 כף תערובת תבלינים – מסאלה

כ-½ כוס חלב קוקוס

מלח, פלפל לפי הטעם

4 עלי בננה חלוטים

אופן ההכנה:

מבשלים כוס אורז בכוס מים עם כפית כורכום וכפית קינמון כ-10 דקות. האורז צריך להיות עדיין קשה בסוף הבישול.

טוחנים במעבד מזון את כל המרכיבים (פרט לעוף, עלי הבננה והאורז) למרקם של פסטו, ממלאים ומצפים את העוף בתערובת.

מניחים על עלה בננה חלוט חופן וחצי של אורז חצי מבושל, עליו את העוף הממולא וסוגרים את עלה הבננה היטב וקושרים בחוט שמשון.

אופים בתנור עם מעט מים כאשר הכלי לא מכוסה בחום של 190 מעלות, למשך כשעה, לאחר שעה הופכים את "החבילות" ואופים למשך 45 דק' נוספות.

בתיאבון!