אספרגוס עטוף בסינטה. כמעט גרם למלחמת אחים. צילום: יח"צ
תעצמו עיניים ותחשבו על המילה ביסטרו, איזה אסוציאציות עולות לכם בראש? רצפות עץ? רהיטי עץ כבדים? אוכל טרי ועשיר שמבושל במיומנות? יופי, כי מסעדת "בלזק" באשדוד עונה בדיוק על כל התנאים האלה. המסעדה היא סוג של נס קטן: מסעדת שף בסגנון צרפתי שפועלת כבר 12 שנה, נצח במושגים ישראליים, ועוד באשדוד. לא קל להגיע לבלזק, וגם כשמגיעים אליה, קצת קשה להאמין שהגענו לכתובת הנכונה, המסעדה נמצאת במרכז מסחרי קטן ונידח, ואז, כשפותחים את הדלת למסעדה, אופסי, פתאום זה נראה כמו פריז.
גילוי נאות: ביקרתי כבר כמה פעמים בבלזק, כלקוחה מן המניין, וזו מסעדה שאני מאוד אוהבת, כך שמאוד שמחתי להזדמנות להגיע לשם כדי לבחון את התפריט שהשף, נתי שפריר, הכין לכבוד פסטיבל "שף תאכל". כדי לדגום כמה שיותר מהתפריט הבאתי אתי שניים מאחי, אחד ידוע בחיבתו לאוכל לא מסובך מדי, והשני גר בארצות הברית, ומתגעגע לאוכל של הארץ.
כשהתיישבנו הגישו לנו לחמניות חמות עם צימוקים ואגוזים ולצידן סלט חצילים וטחינה. שלושת הדברים היו טעימים עד כדי כך שככל שכמות הלחמניות בסלסילה הצטמצמה גברו מבטי הטינה בינינו, ואפילו את החתיכה הפולנית הסמלית לא השארנו.
למנות ראשונות הזמנו פלפל אדום צלוי במלית עגבניות, פטה וזיתים ברוטב יוגורט וסומק, מנה מאוד עדינה וקלילה. אני מעדיפה אוכל עם טעמים עזים יותר, אבל אח א' היה מאוד מרוצה מהבחירה. אח ב' הזמין פילו אפוי עם תרד, שום קונפי וגבינת עזים, ואז נזכר שהוא לא אוהב תרד וגבינת עזים, הוא העביר אותה אלינו. המנה הייתה טובה מאוד, בייחוד אהבתי את השימוש בגבינת עזים במקום הפטה השגרתית. זה בדיוק מה שכיף למצוא במסעדות טובות – מנות לכאורה מוכרות, שהשף מכניס בהן מרכיב שונה, שנותן להן טוויסט חדש לגמרי. אבל ללא ספק, המנה הראשונה המוצלחת ביותר הייתה שלי: אספרגוס עטוף בסינטה (בתמונה), ברוטב עשיר, ייני ומתוק. מדובר במנה מהסוג שמתגעגעים אליה למחרת. לצערי, שני שותפיי לארוחה עטו עליה וגזלו כל אחד אספרגוס, וזה בפירוש לא בסדר.
לעיקריות האח שלא אוהב אוכל מסובך הזמין פרגית צלויה בקרמל, טימין ויין לבן, שהגיעה עם פירה שאני ממש לא רוצה לדעת כמה חמאה הייתה בו. מכיוון שהוא כמעט תמיד מזמין פרגית, אפשר להכתיר אותו כמומחה לענייני פרגיות, ולדבריו המנה מאוד טעימה. האח שכמה לאוכל ישראלי הזמין חצי חציל במלית בשר עגל ברוטב טחינענע. שוב, מנה שאפשר למצוא היום כמעט בכל מסעדה, אבל הנענע הוסיפה לה רעננות וייחוד. אני הזמנתי סטייק שייטל ברוטב צ'יפוטלה וקטשופלפלים. הסטייק הגיע עשוי בצורה מדויקת מאוד, אבל לא כל כך הרגשתי את הצ'יפוטלה, והאמת היא שעוד לא מצאתי שייטל שבאמת אהבתי. לא יודעת, יש משהו בנתח הזה שלטעמי לא ממריא, אבל מי שאוהב אותו יהיה מרוצה.
מכיוון שכולנו טיפוסים של קינוחים, חיכינו לקינוחים בשקיקה. הזמנו תפוחים מתוקים עם קרם פרש ושערות חלבה שהיה פשוט נהדר, הכול הסתדר שם בצורה מושלמת, הרכות והמתיקות של התפוחים, החמיצות העדינה של הקרם פרש, והמתיקות של החלבה, קינוח פשוט ונהדר. בנוסף הזמנו מרנג "שאמא מקציפה ואבא מזלף עם ענבים ופירות יער", שהיה מצוין גם הוא, בתוך המרנג הייתה קצפת, ועליו פירות חמצמצים ושברי אגוזים (או בוטנים) פריכים, נהדר, אבל כיוון שאני חייבת להתלונן, אני מנצלת את הבמה הקטנה שלי כדי להפציר בשפים: בחייאת, די עם השמות האובר יצירתיים של המנות, תרפו, אפילו אצל אייל שני זה כבר לא חינני. הקינוח האחרון, עוגת שוקולד וויסקי היה נחמד. אני מניחה שאם הוא היה היחיד היינו מתפעלים ממנו יותר, אבל הוא הגיע עם שני קינוחים נהדרים ממש, והתגלה כאח הפחות מוצלח.
במסגרת פסטיבל "שף תאכל" כל ארוחה, שכוללת מנה ראשונה, עיקרית וקינוח עולה 79 שקל, ובלי שום ספק, הארוחה בבלזק שווה הרבה יותר.
בלזק, האשל 11, אשדוד, 08-8536336. שעות פתיחה: ב'-ה' 19:00 עד לקוח אחרון, ו' 12:30-15:30 ו-19:00 עד לקוח אחרון, שבת 13:00-17:00.