"את החיוך הזה אזכור עד יום מותי"

ביום חורף סוער אחד נכנסה לחנות של רביב לוי תימניה זקנה וביקשה חוויאג'. סיפור מקסים על אהבה ישנה, שבסופו מתכון חדש

שאוויה

היה זה יום חורף חורפי במיוחד. גשם סערה וכל הנלווה והכרוך. בימים כאלה כמעט ואין אנשים ברחובות, בטח לא במסעי קניות. ולכן תדהמה גדולה אחזה בי כשנכנסה לחנות אישה מבוגרת, ובמבטא תימני כבד שאלה אם יש לי חוויאג' למרק אמיתי.

חייכתי ואמרתי "בוודאי". השאלה הזאת תמיד מעלה בי חיוך, מה זאת אומרת אמיתי? מה, יש תבלין מסיליקון או מפלסטיק? ותוך כדי שאני מחייך על השאלה, האישה בוהה בי במבט קצת משונה ואז היא אומרת, "אתה יודע, כשהייתי נערה הייתי מאוהבת בנער יפה תואר. כשהוא היה רוכב על אופניו לפעולה בנוער העובד עם החולצה הכחולה, הייתי רצה אחרי אופניו רק כדי לראות אותו מחייך לעברי, וכשאתה חייכת החזרת אותי כ-60 שנה אחורה כי יש לכם אותו חיוך ממש"

חייכתי שוב ושאלתי אותה למקום מגוריה בזמן ילדותה. היא אמרה שהיא גדלה בכרם התימנים ולאביה היה בית כנסת ברחוב אלשייך. פה כבר הקצוות התחילו להתחבר לי. לאבי היה בית דפוס באותו רחוב, אז נותר לי רק לברר של מי היה החיוך המפורסם.

שאלתי אותה אם היא זוכרת את שמו של הנער שהיתה מאוהבת בו. "כמובן שאני זוכרת", היא ענתה ואמרה לי את שמו של דודי, אחיו של אבי. "את החיוך הזה אזכור עד יום מותי".

חייכתי שוב ואמרתי לה שהוא הדוד שלי. נשמתה נעתקה כמעט, היא חייכה והסמיקה. מזמן לא ראיתי אישה בגיל כזה מסמיקה. ממש ראיתי את נעוריה פורצים שוב לחלל האוויר.

היא לקחה את החוויאג' בשמחה נפרדה ממני בשלל ברכות ודרישת שלום להורים, וכמובן לדוד שחי כרגע בארה"ב.

אחרי יומיים נכנס לחנות בחור צעיר ואמר לי שאמו שלחה לי מרק תימני. בדיוק הייתה סופת גשמים בחוץ, ואין דבר ששימח אותי יותר מהמרק שלה, שהיה נפלא בטעמו.

כחודש אחר כך דיברתי עם דודי מחו"ל וסיפרתי לו את כל הסיפור. הוא זכר במעורפל את אותה נערה ודאג להשוויץ שהחיוך שלו יותר יפה משלי.

ומכיוון שהחורף רחוק מאוד מאיתנו, ואף אחד לא מסוגל לחשוב על מרק, קבלו מתכון לשאוויה, תבשיל בשר תימני.

שאוויה

המצרכים:

קילו בשר צעיר מס' 8 (שריר הצלע) או מס' 6 (פילה מדומה) חתוך לקוביות

2 בצלים

1 כף חוויאג' למרק

½ כפית הל טחון

מלח

כ-20 זרעי כוסברה, מבוקעים

כ-1 כוס מים רותחים

מעט שמן

אופן ההכנה:

לטגן בסיר גדול עם מעט שמן את הבצלים עד שיזהיבו, ולהוציא אותם החוצה.

באותו סיר לצרוב את קוביות הבשר. להפוך מדי פעם עד שיהיו צרובות מכל הצדדים.

להוסיף את הבצל לערבב ולבשל באש בינונת עם מכסה כחצי שעה.

לאחר מכן להוסיף את החוויאג' וההל הטחון ומעט מלח, ובנוסף את זרעי הכוסברה המבוקעים.

מוסיפים לסיר כ-3/4 כוס מים רותחים מערבבים מכסים וממשיכים לבשל על אש קטנה עד שהבשר רך במידה והנוזלים מתאדים.

כשהבשר מוכן, להוסיף עלי כוסברה קצוצים מלמעלה.

בתיאבון!

>> על סוד התבלין, החנות של רביב