צרפת נמצאת בסך הכל חמש שעות טיסה מפה, ונדמה לנו שהנשים הצרפתיות שייכות לתרבות המערבית, וזה נכון, אבל תופתעו לגלות עד כמה התרבות הצרפתית, ובתוכה, הזוגיות הצרפתית, רחוקה ושונה מאיתנו ממש כמו, נניח, התרבות הסינית.
אופס, לא הייתי צריכה לכתוב סינית בימים טרופים אלה אז אפשר לומר שהצרפתיות שונות מהישראליות כמו שהאסקימוסיות שונות מאיתנו. זאת תרבות שנדמית לנו מוכרת, אבל יש לה תכתיבים ומערכות משלה.
הצרפתיות גם הן נמצאות בימים אלה בבידוד, אבל תסמכו עליהן שהן שורדות את זה מול בן הזוג. אני מדברת עם חברותיי בצרפת, שואלת מה נישמע אצלן, והן שומרות על הפאסון הצרפתי הזה. איך זה עובד? ממש ככה:
1 הנשים הצרפתיות לא רוצות להתחתן
הן אומרות לעצמן, "נחייה עד גיל 100. זה אומר שנחיה עם אותו גבר 70 שנה?" הן חושבות שזה לא הגיוני ולא אנושי. צרפת ביסודה קתולית כך שקשה היה להתגרש. כיום מתחתנים בעירייה, אבל עדיין 50% מהצרפתיות יעדיפו לגור עם החבר שלהן מאשר להתחתן איתו אפילו כשיש להם ילדים משותפים. הן יעשו חוזה זוגיות שתקף גם בקרב חד-מיניים ויחזיקו בגישה של היום אני פה, אבל מחר אולי כבר לא אהיה פה. זה שומר את הגברים "בהיכון" כל הזמן.
2. הצרפתיות שומרות פאסון בעיקר מול בן הזוג שלהן, גם אם הוא אב ילדיהן
יש זוגות שחיים יחד 50 שנה ועדיין פונים מתוך הסכמה זה אל זה בגוף שני כבוד VOUS ולא TU, שמשמש לפניית קרבה. הריחוק בשפה שומר על הרומנטיקה. הגבר כל הזמן נמצא במצב בו הוא צריך להתאמץ ולהמשיך למצוא חן בעיני בת הזוג שלו.
3. הצרפתיות הן לא נשים דרמטיות אלא מסתוריות
לכן אולי אין את המילה "דייט" בצרפתית. יש את הפועל SORTIR=TO GO OUT מה זה אומר? כשחברה ישראלית שלי פוגשות בחור חדש, היא מתקשרת ומתחילה שיחת טלפון שנמשכת כמה ימים: זה נכון לי? הוא הבחור המתאים? את חושבת שכדאי לי לצאת איתו? מה לדעתך הוא חושב עלי? כשצרפתיה פוגשת בחור היא לא שואלת את עצמה שאלות. בכלל. היא יוצאת איתו ומקווה להנות כמה שיותר. היא נותנת לבחור להרשים אותה, לשכנע אותה שכדאי לה לבחור בו. בצרפת אישה תיתן לגבר להוביל ולהרשים אותה. היא תאפשר לגבר לפנק אותה. דרך אגב, בחורים ישראלים, זה בשבילכם: בצרפת אישה לא יוצאת עם ארנק לפגישה עם בחור. זוהי חברה מסורתית בה תפקידו של הגבר הוא לשלם. אם אישה תוציא ארנק בדייט ראשון, גבר צרפתי יהיה מבועת. אני מודה שזה היה לי קשה בהתחלה. הגעתי מחברה ישראלית, שוויונית, וראיתי את עצמי בעלת כוח כלכלי שווה לזה של גבר. אבל אחרי כמה כשלונות על בסיס העובדה שהתעקשתי לשלם עבור חלקי בפגישה, הבנתי שאם אני רוצה ללמוד לחיות בתרבות חדשה, כדאי שאאמץ את הכללים המקובלים.
4. צרפתיה לא רבה עם בן הזוג שלה
אם משהו לא מוצא חן בעיני צרפתיה, היא לא תאמר, היא תסמן את זה, בעיקר במבט. מבט אחד מספיק. צרפתיה תעדיף להקסים גבר מאשר לריב איתו.
5. לצרפתיות יש סבלנות
הן לא מחפשות זוגיות, הן לא מקדימות את המאוחר, הן נותנות לחיים להפתיע אותן. פריזאיות צועדות ברחובות עיר האורות (לא כרגע, כן? הן בבידוד), זקופות, הסנטר מקביל למדרכה, המבט מפוקס קדימה, מפוצצות בבטחון עצמי. במילים אחרות? הן מכבדות את עצמן. פלא שלא ניתן כמעט למצוא גבר שיסרב להן?
6. מגדר הוא לא עניין מפותח בחברה הצרפתית
אני מבקשת להזכיר מה קרה כשתנועת מי טו הגיעה לצרפת: התפרסם בעיתון לה מונד מכתב מאה הנשים בראשן עמדה השחקנית קתרין דנב בו ביקשה "אל תיקחו מאיתנו את הזכות להיות מוטרדות". נשים צרפתיות אוהבות את המקום החברתי-מגדרי שלהן. הן אוהבות את היחס של הגברים אליהן. מצד שני, גברים בצרפת יודעים איך להתנהג לנשים. מה גם שהחברה הצרפתית היא חברה לא ביקורתית. היא מאפשרת לנשים להיות בטוחות בגיל, בגוף, ובכוח שלהן.
7. אישה צרפתיה משמרת את האינטלקט שלה לא רק עבור עצמה אלא גם עבור הזוגיות
צרפתיה מקפידה לקרוא ספרים, לראות סרטים, לבקר בתיאטרון, להתעדכן בחדשות ולשלוט ברזי התרבות הצרפתית. אף לא גבר אחד ירצה להסתובב עם אישה שאי אפשר לנהל איתה שיחה ראויה לשמה. המוטו הוא שהצרפתייה הטיפוסית היא לא רק יפה אלא גם חייבת להיות חכמה.
** הכותבת, ד"ר מאיה גז, היא מומחית לאופנה צרפתית ולתרבות צרפת. רוצות לשמוע את כל זה בטור "ולוג" שצילמה מאיה במיוחד לימי הקורונה? בואו לכאן