עבירות אלימות ומין במשפחה בתקופת הקורונה ובכלל

עו"ד יעקב שקלאר מסביר מה מוגדר כאלימות במשפחה, מהם זכויות הנפגעים ואיך מתנהל ההליך הפלילי והמשפטי כאשר מתבצעת עבירת אלימות במשפחה

עו"ד יעקב שקלאר (אלבום פרטי)

התקופה המאתגרת שבה אנו נמצאים, המחייבת התכנסות אל תוך המשפחה, בחברת המשפחה הגרעינית והילדים, תוך בידוד מרבי מהעולם החיצון, מאתגרת גם מבחינה פלילית. רוב עבירות האלימות במשפחה ועבירות המין במשפחה, מתבצעות בסיר הלחץ של החיים המשותפים, שכולל בחובו התמודדות עם מתח, תסכול, חרדה קיומית והיעדר וודאות כלכלית.

מהי ההגדרה של אלימות במשפחה? כלפי מי מופנות התלונות? מהן זכויות נפגע העבירה? ואיך יסייע לכם סניגור מומחה בתחום? ולבסוף עצה לימים מאתגרים אלה.

מהי ההגדרה של אלימות במשפחה? (Tiko Aramyan - shutterstock)

1. סוגי האלימות הקיימות במשפחה – כל התעללות בתוך המשפחה – פיזית, רגשית, כלכלית או מינית, מוגדרת כאלימות במשפחה. במשך 20 השנים האחרונות הושם דגש גם בחקיקה, וגם בתשומת הלב הציבורית והתקשורתית על עבירות אלימות במשפחה, החוק תוקן ובמסגרתו העונש הוכפל. המשטרה מייחסת חשיבות רבה לטיפול בעבירות אלימות במשפחה, והמדיניות שבה היא נוקטת היא של אפס סובלנות.

2. רוב התלונות מופנות כלפי גברים. המבצע עבירת אלימות במשפחה, חשוף לתלונה מצד הקורבן. קיימת אלימות במשפחה של הורים כלפי ילדיהם, בעבירות של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע וקיימות עבירות אלימות של ילדים כלפי הוריהם הקשישים המטופלים על ידם, ועבירות אלימות של בני זוג זה כנגד האחר. רוב עבירות האלימות בין בני זוג מיוחסות לגברים כנגד נשים. ישנן גם עבירות מין של אחד ההורים, בדרך כלל מצדו של הגבר, כלפי קטינים שהם או ילדיו הטבעיים או ילדיו חורגים. מרבית העבירות מיוחסות לגברים.

3. זכויות נפגעי העבירה – הזכויות הקיימות לנפגעי העבירה מעוגנות גם בדין הפלילי וגם בדין האזרחי. בדין הפלילי – מי שנפגע מעבירת אלימות או מין במשפחה או כל עבירה פלילית אחרת, מוגדר כנפגע עבירה ועומד לצדו חוק מיוחד שנקרא "חוק זכויות נפגעי עבירה". החוק מקנה 4 זכויות עיקריות ואלו הן: הגנה מצד המשטרה, קבלת מידע על ההליך הפלילי, השפעה על ההליך הפלילי (הבעת דעה לגבי הסדר טיעון עם הנאשם), ותסקיר נפגע – בדרך כלל לעניין הנזקים והפיצויים הנדרשים בהליך הפלילי.

במסגרת הדין האזרחי, הרי שכל  עבירה פלילית הינה גם עוולה אזרחית נזיקית, המקימה עילת תביעה. ככל שהתביעה מוגשת לאחר ההרשעה הפלילית, הרי שהיא נקראת תביעה נגררת, ואז אין שוב צורך להוכיח את האחריות הנזיקית, אלא רק את גובה הנזק.

לכן, חשוב שכל מי שנפגע מעבירת אלימות במשפחה, תקיפה מינית, או כל עבירה פלילית כלשהי, ייפנה לקבלת ייעוץ משפטי מידי להבטחת זכויותיו, ויקבל ליווי מתחילת ההליך.

4. היתרון של סניגור פלילי, המכיר את שני הצדדים של העבירה, הן "הקורבן" והן "העבריין" –תפקיד הסנגור הוא להבטיח שזכויותיו, אם כחשוד, אם כנאשם ואם כנפגע עבירה יכובדו. דווקא העובדה שסניגור מייצג גם את החשודים והנאשמים, לכאורה אלה שביצעו את העבירות הפליליות, ומצד שני מייצג את נפגעי העבירה (כמובן שמדובר בתיקים ואירועים נפרדים), אלה שזכויותיהם קופחו על ידי מבצעי העבירה, מאפשרת לו לראות את ההליך מכל צדדיו ולשקול את טובתו של הלקוח טוב יותר. הסנגור מכיר את המערכת משני צדיה. אלה המייצגים רק את העבריינים או רק את הנפגעים, סובלים בדרך כלל מחוסר מידע.

5. ייצוג על ידי סניגור מומחה לעבירות אלימות ומין במשפחה – מיד עם ביצוע העבירה צריכים החשודים לעזוב את זירת העבירה. בדרך כלל מגיעה משטרה והם מוצאים עצמם במעצר. בדרך כלל מגיע סניגור ציבורי, שאינו איש אמונם, ואז הייעוץ המשפטי החלקי, גורם לטעויות בחקירה. אסור לעשות טעויות שכאלה, ולכן יוסבר מה הם חייבים לעשות, אם לא הצליחו להתרחק ממקום ביצוע העבירה ולהגיע לייעוץ מידי עם סניגור.

מומלץ לפנות מיד לייעוץ משפטי (צילום:שאטרסטוק / Indypendenz)

6. המשך הטיפול המשטרתי לאחר החקירה, בדגש על עבירות אלימות במשפחה – החשוד מובא להארכת מעצר, מה שנקרא "מעצר ימים", המשטרה מבקשת ימים להשלמות חקירה, על מנת שהחשוד לא ישבש, לא יברח ולא יסכן את הציבור. בהליך המשפטי זה, הסניגור אינו רואה את חומר החקירה בתיק, אך הוא חשוב כי ניתן להציג עובדות שהוא מציג מפיו של החשוד, בחקירה נגדית של טוען המעצרים.

כמו כן, הסניגור רשאי לטעון בפני השופט למניעים זרים שבהגשת התלונה, לכך שהחקירה אינה הוגנת, לדרוש פעולות חקירה, להציע חלופת מעצר במקום מעצר של ממש. ייצוג נאות בשלב החקירה הינו קריטי, שכן החקירה קובעת מה ייעשה בהמשך, ויכולה למנוע הגשת כתב אישום. ככל שהחשוד משתחרר, הרי שהתיק הולך "לתרדמת", חקירה איטית. לאחר מכן, התיק מגיע למדף כלשהו ומעלה שם אבק, אחר כך הוא עובר לתביעה, גם שם הוא "מעלה אבק" על מדף אחר, ואחרי שנה, פחות או יותר, התביעה מתקשרת לקורבן ושואלת אותו, האם יש עדיין טענות, או שהצדדים הגיעו לשלום בית.

7. השוני במקרה של אלימות ועבירות מין כלפי ילדים – ילדים נחקרים בפני חוקרי ילדים, עובדים סוציאליים, שהם כמו פסיכולוגים שעברו הכשרה מיוחדת לחקירת ילדים. ילדים לא צריכים להופיע בבית המשפט, אלא אם כן חוקר הילדים מאשר זאת בדוח מיוחד. אם הוא לא מאשר זאת, כדי לא לפגוע בבריאותם הנפשית של הילדים, חוקר הילדים מסריט ומקליט את העדות וכותב דוח מהימנות לגבי עדות הילד.

חקירת חוקר ילדים הינה מלאכת מחשבת ודורשת בקיאות מיוחדת. לא ניתן להרשיע נאשם בעבירה פלילית רק על פי עדות חוקר הילדים והיא זקוקה לסיוע, ראיה עצמאית תומכת, גם אם חוקר הילדים האמין לילד וגם אם בית המשפט האמין לילדים ולעדות המוקלטת והמוסרטת.

 8.  עצה לימים מאתגרים אלה של "מחלת הקורונה" – העצה הטובה ביותר היא לשמור על משמעת, איפוק, קור רוח, סדר יום, ולנסות לשהות ביחד בבידוד, תוך כבוד הדדי ושמירת מרחק, הן פיזי והן פסיכולוגי, כי ברור שהצפיפות גורמת למתחים ולעליה ברמת התוקפנות. ככל שקרתה עבירה, יש להתקשר באופן מידי כדי להתייעץ עם סניגור פלילי ולא לעשות שום פעולה בלי לקבל ייעוץ יסודי.

עו"ד יעקב שקלאר (אלבום פרטי)

** עו"ד יעקב שקלאר, הוא מומחה למשפט פלילי על כל רבדיו, מרצה בפקולטות למשפטים ובהשתלמויות לשכת עורכי הדין בנושאי עבודת הסנגור הפלילי