מאת: עו"ד דלית יניב-מסר
נשים רבות שנמצאות לפני הליך גירושין או במהלך הליך גירושין שואלות אותי האם אפשרי שבן הזוג או הן עצמן יצאו מהבית עם תחילת הליך הגירושין והאם יש לכך השלכה על הזכויות הקנייניות שלהן בדירה. אז קודם כל, קבלו צפירת הרגעה – אם את או בן הזוג שלך עוזבים את הדירה המשותפת שלכם – אינכם מאבדים את זכויותיכם בה, בדיוק באותו האופן שבו אם את נשארת להתגורר בה, אינך רוכשת בה בלעדיות. מנסיוני, לרוב בן הזוג הוא שעוזב את הדירה בעת פרידה או גירושין, בעוד שהאישה נשארת בבית המשותף, בעיקר כשיש ילדים בתמונה.
חוק המקרקעין קובע כי שותף במקרקעין זכאי לקבל שכר ראוי משותפו לנכס אם נמנעת ממנו האפשרות להשתמש בנכס. אם כן, החוק מתיר לשותף בנכס מקרקעין לקבל תשלום, מעין דמי שכירות, עבור השימוש שעושה השותף השני בחלקו בנכס המשותף. כלומר, דמי השימוש הם שכר דירה ריאלי עבור השימוש שעושה בן הזוג בדירה, אבל מאחר והוא עושה למעשה שימוש רק במחצית מהדירה, שכן הוא הבעלים של זכויותיו הוא, דמי השימוש יהיו מחצית משכר הדירה שניתן לקבל עבור דירה דומה. אם כן, האם בכל הליך גירושין בו עוזב בן זוג את הדירה המשותפת הוא זכאי לקבל דמי שימוש ראויים מבת הזוג שנותרת להתגורר בה? ובכן, זה לא כל כך פשוט ולא מדובר בעניין של שחור ולבן ובהליכי גירושין רבים נדרש בית המשפט להכריע בסוגיה.
בואו ניקח לדוגמה את המקרה של אריאל ודנה (שמות בדויים). אריאל יצא מהבית המשותף מיוזמתו ומרצונו ודנה נשארה להתגורר בו עם הילדים המשותפים. אריאל דרש דמי שימוש על הדירה בטענה כי דנה היא זו שנשארה להתגורר בבית עם הילדים והוא היה צריך למצוא דירה חדשה. האם בנסיבות כאלה הוא יכול לדרוש מדנה דמי שימוש עבור השימוש שהיא עושה במחצית הדירה הרשומה על שמו? במקרה זה ועוד רבים ודומים, קבע בית המשפט, כי שעה שבן הזוג עזב מרצונו הוא לא יהיה זכאי לדמי שימוש ראויים.
הסיבה פשוטה והגיונית. לא יכול להיות שבכל פעם שבן זוג יעזוב את הבית הוא יהפוך את בת הזוג שנשארה להתגורר בו לשוכרת בעל כורחה. כל עוד דנה לא מנעה מאריאל את השימוש בדירה המשותפת – הוא לא יהיה זכאי לקבל דמי שימוש. לכן, אם אריאל עזב מסיבותיו הוא את הבית המשותף, הוא לא יהיה זכאי לקבל מדנה תשלום של דמי שימוש. יותר מזה – דנה אפשרה לאריאל להיכנס לדירה ככל שחפץ, לא החליפה את המנעול וכיוצא בזאת, והיא למעשה אפשרה לו לעשות שימוש בדירה ועל כן בית המשפט לא פסק כי עליה לשלם לו דמי שימוש.
כמו כן, אריאל ודנה הם הורים לילדים קטינים שנשארו להתגורר בדירה המשותפת עם דנה. במידה והיו מגיעים לאריאל דמי שימוש – בית המשפט לוקח זאת בחשבון, בבואו לקבוע את שיעור דמי השימוש הראויים, ככל שיפסוק כי יש מקום לחייב את בן או בת הזוג לשאת בהם. במקרה אחר פתחו בני זוג בהליכים משפטיים, במסגרתם הגיש בן הזוג תביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת. בן הזוג יצא מהדירה, בעוד שבת הזוג עיכבה את פירוק השיתוף בדירה (מכירתה לצד ג' או רכישת חלקו של בן הזוג בדירה) על מנת "למשוך את הזמן" ולהמשיך ולהתגורר בה. במקרה זה פסק בית המשפט כי בת הזוג תשלם לבן הזוג דמי שימוש ראויים.
במקרה נוסף בו דן בית המשפט בדמי שימוש בין בני זוג, הגרוש התנהג באלימות כלפי אשתו לשעבר, ובית המשפט הוציא כנגדו צו הרחקה. גם במקרה זה (ורק לאחר שהאלימות אכן הוכחה בפני בית המשפט) איבד הגרוש את זכותו לקבל דמי שימוש ראויים עבור השימוש שעושה האישה בחלקו בדירה המשותפת. חשוב להדגיש כי יש מקרים בהם אין צורך בצו הגנה כנגד אחד מבני הזוג, אך בית המשפט נוכח בעוצמת הסכסוך ביניהם וקובע, כי הם לא יכולים להמשיך ולהתגורר תחת קורת גג אחת. במקרה שכזה, יחליט בית המשפט האם בן הזוג שעזב יהיה זכאי לקבל דמי שימוש.
מה קורה במצב בו הצדדים מתגרשים ועדיין לא חילקו את הרכוש המשותף? עם גירושיהם חלה על בני הזוג מניעה הלכתית להמשיך ולגור יחד. בהקשר זה אציין כי אם אחד מבני הזוג מעכב את מתן הגט, לחץ בדמות חיובו בדמי שימוש עשוי לשמש פתרון ראוי בעיני בית המשפט. אם כן, כמו לכל סוגיה משפטית אין פתרון קסם ותשובה חד משמעית. כל מקרה יבחן לגופו ולנסיבותיו. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בסוגיה שאין להקל בה ראש, מומלץ להתייעץ עם עו"ד לפני שעושים צעד משמעותי שיכול להסב נזק כלכלי.
** הכותבת היא בעלת משרד העוסק בדיני משפחה ותיקי גירושין מורכבים