*מאת ד"ר גיל מאור, מרצה לחינוך באקדמית גליל מערבי
אנו נמצאים כעת בלב-ליבו של החופש הגדול ובין פעילות אחת לשנייה, הורים רבים מתחבטים בשאלה האם יש להכין את ילדיהם לשנה החדשה ואיך עושים זאת? האם לתת להם חוברות עבודה בנושאים שונים או לשכור מורה פרטי שיסגור להם פינות משנה קודמת? האם מלבד הכנה לימודית יש צורך בהכנה נוספת? אשתדל לעשות קצת סדר בתחום תוך התייחסות מלאה לגילאים ושלבי החינוך השונים.
גיל הגן
גן הילדים מהווה מפגש ראשון בין ילדים למערכת החינוך. זוהי תקופת התפתחות חשובה בה לומד הילד לרכוש מיומנויות חברתיות והתנהגותיות שיהוו בסיס להתפתחותו הרגשית, הלימודית והחברתית.
מרבית הילדים צולחים את התקופה הזו בהצלחה ומפתחים מיומנויות בסיסיות בצורה מספקת. יתר הילדים, מגלים עיכובים התפתחותיים שעלולים לפגוע בתפקודם הלימודי. לשלב חינוכי זה לא ניתן לבצע הכנה של הילד.
בית ספר יסודי
המעבר לבית ספר יסודי הוא אירוע מרגש להורים ולילדיהם. זהו שינוי משמעותי, הראשון בחיי הילד ומשפחתו. הכנה נכונה של ההורים עם עצמם ועם הילד תסייע לתלמיד לבצע את המעבר בצורה החלקה ביותר. את המוכנות המשמעותית ביותר מבצעים דווקא ההורים; הורה רגוע ובעל מודעות חינוכית, מספק לילדו כלים טובים ובטחון רב יותר בהתמודדות המאתגרת של לימודים בבית הספר. הילד וההורים יוצאים למסע לימודים בו ירכוש התלמיד מיומנויות, כלים וידע. כניסה טובה תסייע לו לעבור מכשולים עתידיים בצורה טובה יותר.
רצוי לעבד את הרגשות, המחשבות והזיכרונות של ההורה עם ההשתלבות שלו בבית הספר. במידה שישנם להורה זיכרונות נעימים כדאי לשתף את הילד. בצורה הפוכה, הורה עם זיכרון שלילי מעביר לילדו את החרדה ופוגע בהסתגלות של הילד. זהו הגורם השני השכיח ביותר בחשיבותו (כ-25%), לאחר רכישת הרגלי למידה חסרים, שכיח יותר מהפרעת קשב ומלקויות למידה.
רצוי עוד לפני פתיחת השנה ליצור לילד הרגל של זמן מוקצב ללמידה, במקביל לשעות בהם הילד יתמודד עם שיעורי בית. בזמן המוקצב צריך להימנע ממדיות ומביקורים חברתיים. אבל בניגוד למיתוס, לא רצוי להגביר קצב בחודש אוגוסט, הדבר עלול להעביר לילד מסר שהוא לא מוכן.
יש הורים המתלבטים האם לבצע הכנה מקצועית על ידי מורה לכיתה א' או לחטיבה. כאן התשובה תלויה פעמים רבות במצבו של התלמיד. לרעיון המוכנות המקצועית לכיתה יש חולקים ויש תומכים. החולקים מתייחסים לתהליך יצירת הלחץ המיותר אצל הילד. התומכים אומרים שהילד מקבל ביטחון ביכולות שלו. התומכים ממליצים ללכת לאדם שעובד באותה שיטת הוראה של בית הספר, ובתדירות של פעמיים בשבוע. מעבר לכך זה לחץ מיותר ופחות מכך לא יעיל. לעניות דעתי, במידה שאין לילד קשיים, המוכנות לא תעשה הרבה וחבל על הלחץ המיותר – שלא לדבר על ההוצאה הכלכלית הכרוכה בכך.
רצוי לשתף את הילד בתהליך בחירת הקלמר, תיק האוכל ועוד. חשוב לעשות את רכישת הציוד כפעילות מהנה, לאחריה רצוי לדבר על הדברים ברמה רגשית-חוויתית. כחלק מההכנה הרצויה ברבע האחרון של החופש, אפשר להציג ולתרגל התנהלות של בוקר: יקיצה, התארגנות וארוחת בוקר, יציאה מהבית והליכה בדרך שיעשה בבוקר. במידה שמדובר במסלול הליכה, חשוב לבצע את כל מסלול ההליכה, תוך התייחסות למעברי כבישים והתנהגות בטוחה בדרכים.
חלק מהמוכנות של הילד היא תיאום הציפיות. חשוב לזכור, הילד בא עם דאגות משלו לכן חשוב שתמנעו מהכנסת דאגות משלכם. רצוי להכווין את הילד ליהנות מתהליך הלמידה ולעמוד על סמכות המבוגרים. רצוי להעצים את תפקיד המורה וסמכותו.
חטיבת ביניים ותיכון
תקופת המעבר לחטיבות הביניים והתיכון היא תקופה מורכבת ולחוצה בחיי התלמיד. היערכות מוקדמת ויצירת חוסן נפשי יכולה להקל מאוד על המעבר ולסייע לתלמיד להיכנס לתקופה התבגרות בתחושת בטחון ובחוויית הצלחה.
השינוי המשמעותי מתרחש בתקופה הראשונה של היותו תלמיד כיתה ז'. בתקופה קצרה זו עובר תלמיד ממסגרת קבועה ויציבה, מחנכת שמלווה אותו וצוות מורים מצומצם – למערכת של כיתות ודמויות חינוכיות משתנות. כמו כן, משתנה גם מידת האחריות שלו לתפקודו השותף. שינויים אלו כרוכים יחד עם השינויים הטבעיים הכרוכים בכניסה לגיל ההתבגרות. אולם, השינוי המשמעותי ביותר הוא המעבר מתפקיד הבוגר ביותר בבית הספר לתפקיד הצעיר ביותר.
מעברים אלו מהווים פוטנציאל למינוף והעצמת הנער. תלמיד שידע לנתב את השינוי להתחדשות, התעצמות ויצירת מארג קשרים חדש, יפיק מתקופה זו כוחות והנאה. מנגד, נער שמעבר זה יקשה עליו עלול למצוא עצמו מתמודד עם קשיי הסתגלות היכולים להוביל אל נשירה. המעבר קשה עוד יותר עבור תלמידים שמאובחנים כסובלים מהפרעת קשב ומלקויות למידה.
קשייהם קשורים באופן עקיף לקשיים האובייקטיבים אותם חוו בתקופת בית הספר היסודי בתחום הלימודי והחברתי. קשיים אלו מחלישים את החוסן הטבעי שלהם בהתמודדות עם קשיים עתידיים. אולם, המעבר טומן בו גם קשיים ישירים. למרבית לקויי הלמידה יש קשיים בתפקודי ניהול הקשורים בתפעול תקין של הפרט במרחב. לפגיעה בתפקודי ניהול השלכות על ויסות רגשי והתנהגותי, יכולת תכנון, יכולת לבצע מעברים בין מקומות וזמנים, תיאומים רבים הקשורים לכיתה, מקום, מורה ועוד.
רצוי לבצע תכנון של תפקודי ניהול למהלך שנת הלימודים. מדובר בתכנון העוסק במיומנויות בקרה. ניתן להשתמש לעניין זה בספרי עזרה עצמית. כמו גם, במקרה הצורך ניתן להסתייע בהדרכה ממוקדת וקצרה של גורם המכיר הכוונה של תפקודי ניהול למתבגרים.
רצוי להיערך מבעוד מועד להגברת חוסן נפשי להתמודדות. חוסן מורכב מהערכת מצב מול כלים זמינים להתמודדות. ככל שהנער יוכל להשתחרר מאמונות פוגעניות לגביו ולהאמין ביכולותיו, הוא ישפר את יכולתו להתמודד עם קשיים ואתגרים.
רצוי לבחון תוכנית אבחון התואמת את צרכי התלמיד. 80% מהתלמידים המבצעים אבחון פסיכו-דידקטי, מבצעים אבחון מיותר. חשוב לזכור שאבחנה של הפרעת קשב מספקת מזה כשנתיים התאמות לימודיות של תוספת זמן. לתלמיד הזקוק למערך התאמות רחב יותר ונמצא שסובל מלקות למידה, נדרש בדיקה עם צוות בי"ס לגבי סוג הלקות ולאילו התאמות הוא יהיה זכאי להם.
***