גדלים ברשת: להתמודד עם מתבגרים ומסכים

אם עד לא מזמן יכולתם לשלוט בכמויות ובצריכת האינטרנט של הילדים, בגיל ההתבגרות כללי המשחק משתנים. כיצד נוכל להגן עליהם בגיל הכי מאתגר?

הרשת החברתית מהוות זירת התמודדות לא פשוטה בייחוד בעולם בו אנו נמדדים על פי כמות העוקבים או הלייקים שקבלנו על תמונה באינסטגרם או פוסט בפייסבוק. אבל למתבגרים, שמלכתחילה נמצאים בגיל רגיש, ישנה חשיפה ורגישות רבה יותר לנושא. אז איך אנחנו כהורים צריכים להתמודד, כמה לאפשר להם לגלוש, איפה עומד הגבול בין הפרטיות לבין הרצון שלנו כהורים להיות מעורבים והאם בכלל יש לנו שליטה על התכנים שהם צורכים ברשת?

"מתבגרים באופן טבעי בגלל גילם, הם בעלי נטייה להסתגרות ורוצים פרטיות בלי קשר לרשתות החברתיות, משום שאלו מאפייני הגיל. הם מסתגרים עם נייד או מחשב ושם הם נחשפים לעולם הגדול: הזירה החברתית הועתקה לרשת ובמקום להיפגש פיזית, הם נפגשים בקבוצות הוואטפס, באינסטגרם, משחקים אחד עם השני ברשת" מסבירה תמר כהן לביא, מנתחת התנהגות, מדריכת הורים וצוותי חינוך."בגלל שזה וירטואלי, יש פחות רגישות חברתית. אם אנחנו אומרים משהו פנים מול פנים, אנחנו רואים את הבעות הפנים, לעיתים אפילו מרגישים לא בנוח, לא תמיד נעיז להגיד מה חושבים. אבל כשדברים נכתבים, לא באמת יודעים מה הצד השני מרגיש, יש הגזמה ושימוש במילים קיצוניות, אפילו אם כתבנו מחמאה כמו 'מהמם' או 'מושלם'. ברשת, יש אפשרות להיות אנונימיים: לפתוח פרופיל מזויף באינטסגרם, אפילו בוואסאפ ואז אפשר לעשות ליקיים, לכתוב הכל, אפילו בצורה יותר פוגענית, כי לא יודעים מי אתה. היום, יש טשטוש של הגבולות, לא תמיד ברור מה מותר ומה אסור, לא תמיד יש הבנה שכשמעלים ומפיצים סרטון שלנו או של אחרים, אין באמת שליטה עליו. אם כותבים משהו בצורה גלויה, אי אפשר למחוק לנצח, כולם יכולים לראות."

תמר כהן לביא (צילום: אלבום פרטי)

עושים לי לייק, משמע אני קיים

"סטטוס חברתי תופס חשיבות מאוד מאוד גדולה בגיל ההתבגרות, על רקע המרד בהורים ובמשפחה בני נוער רוצים להיות דומים לקבוצת השווים להם. היוםהמעמד החברתי נקבע באמצעות כמה לייקים קיבלתי, כמה עוקבים יש ולא רק כמה חברים יש 'בעולם האמיתי', זה בהחלט מוסיף לחץ ורצון לפופולריות", מחדדת כהן לביא. "מהמקום הזה, בני הנוער מנסים לעשות דברים שיימשכו לייקים: סרטונים מסוכנים למשל,בנות נוער שעושות פוזות למצלמה כמו דוגמניות, מתאפרות ומתלבשות בצורה פרובוקטיבית. ידוע, שהרבה פעמים כמות עוקבים גדולה יכולה לייצר כסף והם מנסים לחקות, להדמות לאחרים ועושים דברים קיצוניים להגיע לשם. בנוסף, בני הנוער חשופים לתכנים לא הולמים, לפרונוגרפיה, אלימות קשה. לפעמים חיפוש תמים יכול להוביל לקישורים לא הולמים. לפעמים הם נכנסים מתוך סקרנות טבעית", מסבירה כהן לביא.

מה התפקיד שלנו, כהורים?

"אנחנו צריכים להכיר את הסביבה הדיגיטלית של הילדים. אנחנו דור אחר, אם לא נבין, ניצור פערים ביננו לבין הילדים והתקשורת איתם חשובה: אנחנו צריכים לדעת אילו אתרים פופולריים, מי הדמויות שהם מעריצים, אחרי מי הם עוקבים. אם תהיה חוסר הבנה ביננו לבינם, זה יתבטא בקושי בתקשורת- הילד ירגיש שאנחנו לא מבינים מה עובר עליו.אנחנו חייבים להיות נוכחים: אם לילד יש אינסטגרם לעקוב ולראות מה כותבים, מה הוא קורא, מי עוקב אחריו, אילו תמונות הוא מעלה, וגם אחרי מי הוא עוקב ובמי הוא צופה, יש המון כוכבי יוטיוב ורשת שהמסרים שלהם מאוד בעייתיים.בקיצור, גם בגיל ההתבגרות, תמיד להיות עם עין פקוחה".

איך עושים את זה?

"בגלל שחשובה להם כמות העוקבים יש אפשרות לפתוח את הפרופיל וכל אחד יכול לראות ולעקוב. לכן הורים צריכים להגדיר את הפרטיות , לאשר את מי שיעקוב אחריהם, לא סתם תמונה של ילד שלא יודעים מי הוא או מה מסתתר מאחורי הפרופיל. ללמד אותם מי זה חבר, להכניס לפרופורציות, ללמד הגדרות, להעניק כלים לזהות סכנות, לא להיפגש עם מישהו זר שפונה אליו ברשת. ללמד אותו על המרחב הגלוי, מה קורה כשכותבים משהו ברשת, לא לקחת חלק בקבוצות מסוימות עם מוטיב פוגעני, לשים לב כמה הוא גולש וגם להתנהגות: אם הוא מסתגר, האם הוא עובר משהו, תמיד להיות ערניים". כדי לנהל את שגרת הפיקוח בדרך הנוחה והמכבדת ביותר, תוכלו להצטייד באפליקציית פיקוח הורים שניתן לנהל מהנייד שלכם.

הדבר הכי טוב, לדבריה של כהן לביא הוא לייצר תקשורת טובה עם הילדים, לשוחח איתם פנים מול פנים. כך אנחנו משדרים פתיחות, שיתוף וקבלה עבור התכנים שהם צורכים, מבלי להתבייש, מאפשרים להם להיות כנים איתנו, הילד ירגיש שההורה מבין ומכיל אותו. לזכור שהילדים נחשפים, גם אם לא משתפים, אבל אם מלכתחילה ניצור קבלה ופתיחות ירגישו בנוח לשתף."אין לנו באמת שליטה על כל התכנים שהם צורכים ברשת ולכן הפתיחות והתקשורת חשובה, להקנות כלים איך להתמודד ללמד כללי אזהרה. הם יהיו חשופים אבל אנחנו ממזערים נזקים".

יש מקום להגביל את השימוש, מתי זה כלי הכרחי?

"אם הילד צורך עד השעות הקטנות של הלילה זה משפיע על המשך היום ולכן להחליט שיש שעות שהנייד לא בשימוש, להתחיל בדרך הפחות פולשנית, דרך שיח.אבל אם הוא לא עומד בזה, אפשר להחליט שמטעינים את הנייד מחוץ לחדר, יש אפליקציות שמאפשרות שליטה מרחוק ואפשר להגדיר זמנים, בהתאם לבחירת ההורה".

פרטיות עם יד על הדופק

Monkey Business Images's\shutterstock

בגיל ההתבגרות הצורך בפרטיות עולה, והדרישה לפרטיות לגיטימית. יחד עם זאת, אם הדרישה לפרטיות הופכת להתנתקות ולהסתגרות כן יש מקום להציב גבול. "הרבה בני נוער יכולים להרגיש פספוס ואפילו דיכאון מהתחושה שברשת שכולם עושים חיים קונים המון, נושאים כאלה הייתי מתווכת ומסבירה.

בגיל ההתבגרות הרסן משתחרר באמת לראשונה בחייהם. בני הנוער מפתחים עולם שלם שאין לו גישה להורים, כיום הם עושים את זה תוך כדי חיבור מתמיד לאינטרנט שמביאה להתבגרות שלהם אתגרים שאף דור לפניהם לא עבר, "בסופו של דבר , לרשת יש יתרונות רבים,היא מאפשרת להגדיל מעגל החברים, מייצרת קרקע יצירתית, אפשר ללמוד המון דברים חדשים דרך הרשת. יחד עם זאת, לנו, כהורים יש אחריותלפקח, להקנות כלים להתמודדות ובעיקר תקשורת עם המתבגרים כדי שיהיו מספיק אחראיים לשתף גם במקרים הפחות חיוביים".

הידע העצום שקיים באינטרנט וזמין לכולנו בכל רגע מביא אתגרים חדשים לחיינו בכל יום. כהורים האתגר כפול, אנחנו מנווטים בעולם שבו ילדינו גולשים בלא מאמץ, מפתחים נורמות חברתיות שונות ונחשפים למידע שלא בטוח שנפשם הצעירה מצליחה להתמודד איתו. אותה טכנולוגיה שמאפשרת לעולמות האפלים של הרשת להתקיים, יכולה להבטיח לנו גם שקט נפשי כשהיא אמונה על איתור תכנים בעיתיים או מילים פוגעניות. בשילוב עם נוכחות הורית מבלי להתעלם או לחשוש מגילויים מביכים על ילדיכם, תוכלו להבטיח שהם מפתחים גם חוסן רגשי להתמודד עם העולם שלנו.

צילום: Shutterstock

עדה אופיר
אמא לשתי בנות אהובות. כותבת תוכן, עורכת תוכן בוגרת בית הספר לכתיבה גיבור תרבות