מאת: עו"ד אביטל חורף
בשבוע שעבר פורסמה פסיקה חדשה של בית משפט לענייני משפחה לפיה הוא מכיר באופן רשמי במשפחה עם שלושה הורים. בפסק הדין נקבע כי אישה שתרמה ביצית לזוג שהחליטו להביא ילדים בהורות משותפת, תקבל זכויות הוריות מלאות בגידול הילדים. פסק הדין החריג התקבל לאחר שבית המשפט התרשם כי תורמת הביצית הייתה שותפה מלאה בגידול הילדים וטובת הילדים שהיא תמשיך בגידולם.
בניגוד לזוגות סטרייטים-הטרוסקסואלים שמאמצים ילדים, או מקבלים תרומת ביצית וזרע, אצלם נהוג כי בני הזוג לא נשארים בקשר עם התורמ/ת , במקרים של זוגות להטב"ים, פעמים רבות התורמ/ת של הזרע או הביצית נשארים בקשר עם בני הזוג, ונמצאים בקשר עם הקטין לאורך שנות חייו.
כאשר עניינו של קטין מגיע לבית המשפט למשפחה, בודק בית המשפט את טובתו של הקטין. במסגרת בחינה זו בית המשפט שם דגש מופחת על מיהו ההורה הביולוגי, ונותן תשומת לב גדולה יותר לאנשים הנוכחים בחייו של הקטין ואשר נמצאים בקשר עם הקטין ומגדלים אותו.
בדיקת טובת הילד היא אבן יסוד במשפט המשפחה. כך לדוגמא במקרה שהגיע לפתחי בו ב' לקוח המשרד, התחתן עם אישה גרושה עם ילד. אביו של הילד התנכר לו וב' גידל אותו כבנו עד גיל 13. כשעלו יחסיהם של ב' ובת זוגו על שרטון, תבע ב' הסדרי ראייה עם הילד שכן הוא שגידל את הקטין בפועל והקטין זקוק לו מבחינה רגשית ופסיכולוגית. בית משפט חייב את האם בהסדרי ראייה תוך קביעה כי הקטין זקוק לב' למרות שהוא אינו אביו הביולוגי של הילד.
מנגד, אם אביו הביולוגי של הקטין שלא הכיר בו, היה מגיח לפתע חזרה לחייו של הילד בגיל 13 אחרי שהוא מעולם לא ראה אותו, בית המשפט למשפחה לא היה ממהר לחדש את הקשר בין האב הביולוגי לבין הקטין, ולבטח לא ינסה לכפות על הקטין קשר עם אביו הביולוגי, שלפתע הופיע בחייו בגיל הנעורים.
הדוגמאות רבות, כך גם במקרה של אישה מוסרת את ילדה לאימוץ בגיל שבועיים עקב מצב נפשי קשה בעת הילדה, לא ימהר בית המשפט להחזיר לה את הקטין כאשר הקטין הגיע לגיל שלוש, והיא הגיעה למסקנה שהיא רוצה חזרה לחיקה את הקטין. למעשה הסיכוי שלה נמוך מאוד עד כדי בלתי אפשרי לקבל חזרה את הקטין.
דוגמא נוספת שניתן להביא היא במקרה שסבים וסבתות מסתכסכים עם הילדים שלהם, והילדים לא מאפשרים להם לראות את נכדיהם. גם אז, רשאים הסבים והסבתות לפנות לבית המשפט למשפחה ולבקש הסדרי ראייה עם נכדיהם. ובית המשפט למשפחה ייקבע לסבים ולסבתות הסדרי ראייה עם הנכדים, למרות ועל אף התנגדות הוריהם. היקפם של הסדרי ראייה אלו, יהיה תלוי, שוב, במידת הקשר והנוכחות שהייתה לסבים בחייהם של הנכדים קודם לפרוץ הסכסוך.
במקרה של פסק הדין הזה, ברור שתורמת הביצית הייתה אדם נוכח בחייו של הילד, ומכיוון שכמו שאמרנו אצל זוגות להט"בים זו נורמה רגילה לחלוטין שתורמת הביצית או תורם הזרע נשאר בקשר עם הקטין במהלך חייו, בית המשפט למשפחה קבע הסדרי ראייה עם התורמת. כלומר, הסדרי הראייה של התורמת עם הקטין לא נקבעו מכוח היותה תורמת ביצית אלא מכוח נוכחותה בחייו של הקטין.
**הכותב הוא מומחה לדיני משפחה, הסכמי הורות משותפת, צווי הורות, והסכמי ממון בין בני זוג להט"בים