חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מאפשר בין היתר לכל אדם לבחור את מקום מגוריו וזאת, מבלי שאיש יוכל להגבילו. בסיטואציה של בני זוג גרושים שיש להם ילדים משותפים, חופש התנועה לעיתים, עשוי להתנגש עם זכות יסוד אחרת, שהיא הזכות של ההורה לקשר רציף ותכוף עם ילדיו.
אחת מן הפרוצדורות היותר מורכבות בחיי הורים גרושים היא מעבר דירה של ההורה אשר הילדים בחזקתו מעיר לעיר, כאשר בהסכמי גירושין לעיתים כלולה התחייבות שלא לעבור להתגורר מעבר למרחק מסוים ("רדיוס"), כדי להבטיח זמינות של הילדים להורה שהילדים אינם בחזקתו (לרוב האב).
לפני מספר חודשים הגיע לפתחי מקרה המבהיר את מורכבות העניין. למשרדי הגיע גבר, שכפי שהתרשמתי הינו פעיל מאד בחיי ילדיו. הסדרי המפגש שלו עם הילדים אשר נקבעו בהסכם הגירושין עמדו על פעמיים בשבוע כולל לינה ובנוסף, הילדים בילו אצלו בסופי שבוע, אחת לשבועיים.
גרושתו, שהייתה המשמורנית של הילדים, קיבלה הצעת עבודה בקיבוץ בערבה ורצתה לעבור להתגורר בקיבוץ. ברור שמעבר זה יגרור שינוי בהסדרי הראייה מכיוון שאין באפשרותו של האב לנסוע פעמיים בשבוע משך שעות ארוכות עד לקיבוץ המרוחק.
הגשנו בקשה לצו מניעה בבית המשפט לענייני משפחה בה הובעה ההתנגדות מטעמנו למעבר הילדים למקום מרוחק. הוכחנו את מערבותו של האב בחיי ילדיו, את העובדה שלא החסיר, אף לא פעילות אחת עם ילדיו במוסדות הלימוד ומחוצה להם, את העובדה שהסדרי המפגש היו קבועים ואת משמעות האב בחיי הילדים שהיו קשורים אליו מאד. בית המשפט קיבל את עמדתנו, ונתן לאם שתי אופציות לבחירה: להישאר באזור המרכז ולהתגורר סמוך לאב, או לעבור בגפה ולהעביר את המשמורת אל האב.
לשמחתנו, עוד לפני שהוגש ערעור על הפסיקה, מצאה האם מקום עבודה טוב יותר באזור המגורים הנוכחי, וויתרה על רעיון מעבר הדירה, וכך נפתרה הבעיה.
הפסיקה, כפי שקראתם, אינה אחידה, כל מקרה לגופו, ואין דין אחד לכולם. ישנם מצבים בהם רצונה של האם לעבור למקום מגורים מרוחק (אף לחו"ל) – יכובד וישנם מקרים בהם תהיה עמדת האב על העליונה.
בתי המשפט נוהגים במקרה של מחלוקת על טובת הילד למנות מומחה, אשר בוחן לפרטי פרטים את מרקם היחסים של התא המשפחתי וקובע על פי מספר פרמטרים חשובים (דוגמת גיל הילדים, המרחק בין ההורים, מעורבותו של ההורה הלא משמורן בחייהם של ילדיו, האם הסיבה למעבר מוצדקת או שמא הינה גחמה) ועוד, את טובת הילדים. בהתבסס על נתונים אלו, ממליץ המומחה לבית המשפט אם לאשר לאם לעבור להתגורר רחוק מהאב, אם לאו.
הדברים מסתבכים אף יותר כאשר בן הזוג המשמורן מעוניין להגר לחו"ל ביחד עם הילדים, הן בגלל זוגיות חדשה, הן בשל הצעת עבודה, או בשל בדידות בארץ וקיומה של משפחה ענפה ותומכת בחו"ל, או מכל סיבה אחרת.
הקושי המיוחד במצבי הגירה נובע מכך שתמיד, אבל תמיד, צד אחד יצא פגוע וניזוק מההחלטה השיפוטית. במקרה בו הורה שמבקש להגר עם הילדים ובית המשפט נעתר לו – מנותק ההורה השני מהילדים והמפגשים ביניהם מוגבלים מטבע הדברים למספר פעמים בשנה לכל היותר. הורה כזה בעצם אינו זוכה ליהנות מהורות מלאה ושלמה. הוא אינו מבלה עם ילדיו מספר פעמים בשבוע, הוא אינו משכיב אותם לישון וגם אינו מכין אותם ליום לימודים. הוא אינו מכיר את חבריהם ואינו שותף לחוויות קטנות כגדולות של חייהם.
מצד שני, כאשר מסרב בית המשפט לאפשר להורה להגר עם הילדים, ההחלטה יכולה לגרור תסכול ומרמור של אותו הורה שנאלץ לבחור בין שני מצבים ששניהם קשים עד מאד עבורו: ויתור על המעבר וכפועל יוצא מכך ויתור על חיים חדשים עם בן זוג חדש, ויתור על קריירה מבטיחה או ויתור על חזרה למחוזות הילדות והתאחדות עם המשפחה המקורית – או – עקירה לחו"ל ללא הילדים תוך השארתם במשמורת ההורה השני.
בעוד שברוב המקרים בדיני משפחה ובתיקי גירושין – אין צד זוכה או מפסיד, הדברים שונים בתיקי הגירה, מאחר ובית המשפט חותך חיתוך חד וקר ומכריע האם הילדים יצאו את הארץ אם לאו.
על בן הזוג המעוניין להגר לפתוח בהליך משפטי בו יגיש בקשת הגירה. הדבר העיקרי עליו ייתן בית המשפט את הדעת הוא טובת הילד ולכן, יבחן את התנאים בהם יחיה בחו"ל לעומת התנאים בהם יחיה בארץ, את היכולת שלו לשמור זיקה לישראליות או ליהדות, את המצב הנפשי של הילד בהתחשב בניתוק מאחד ההורים (בדרך כלל מהאב), איך ישפיע הסירוב לבקשת ההגירה על התייחסותה של האם לילדים ומהי רמת האכזבה וכמה האכזבה שלה תקבל ביטוי ביחסה לילדים, ועוד פרמטרים שיבואו לידי ביטוי בתביעה. אם הילד מספיק גדול או בוגר לגילו – השופט יכול להזמינו ללשכה לצורך שיחה לשמיעת דעתו ורצונו, שיחה המתקיימת בסיוע עו"ס מיחידת הסיוע שליד בית המשפט.
כיצד עליכם לפעול?
סוף מעשה במחשבה תחילה – חשוב מאד לפתור את הבעיה עוד בטרם צצה, ולכן, חשוב מאד לקבוע כבר בהסכם הגירושין את המדיניות והגישה כלפי מעבר דירה בין ערים או אפילו להתייחס מראש למעבר לחו"ל אם אופציה כזו עשויה לצוץ (כגון במקרה שהאם עלתה לארץ וכל משפחתה נותרה בחו"ל ואין לה כאן בסיס איתן). כך שאם אחד מן הצדדים יבקש להעתיק מקום מגוריו, הדבר לא יתפוס בהפתעה את בן הזוג השני. עליכם לדעת כי אין די במשמורת כשלעצמה בכדי לשנות את מקום המגורים ולהרחיק למרחק משמעותי את מקום המגורים של הילדים.
חשוב לדעת שאין לפעול חד צדדית כדי שבתי המשפט לא יראו בכם "מבצעי מחטף".
עוד חשוב לציין כי בשום פנים ואופן אין להטיס את הילדים לחו"ל ללא אישור ההורה השני או אישור בית המשפט מכיוון שמדינת ישראל חתומה על אמנת האג המחייבת את המדינות החתומות עליהן לדאוג להחזרת הילדים לארץ ממנה נחטפו. אם תיקחו אותם ללא אישור לחו"ל (שלא למטרה של טיול קצר כמובן) אתם עלולים לאבד את המשמורת וגם לעמוד לדין.
** הכותבת היא עו"ד לענייני משפחה
