לפני קצת יותר משלוש שנים החליטה רונית וייץ, מטפלת בתנועה, נשואה ואם לשלושה המתגוררת בכפר ורדים להקים ביישובה את ליגת מאמאנט – ליגת האמהות הגדולה בישראל מה שהפך לנקודת המפנה בחייה. תוך זמן קצר החליטה לעשות שינוי תעסוקתי ומעבודה בתחום השירות והשיווק עשתה מפנה והחלה לעבוד בבית ספר עם ילדים ובאמצעות הידע שרכשה כמאמנת במאמאנט וטיפול בתנועה ומתוך אמונה על חשיבות השיח התרבותי והעידוד החיובי התמקדה בהטמעת ערכי תרבות הספורט, בין היתר בהתמודדות של הילדים עם תחרותיות והתנהלות היחיד בדינמיקה קבוצתית ואז עלה במוחה הרעיון השני, הקמת קבוצת מאמאנט לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים בהתנדבות, "אחרי שהצטרפתי ונחשפתי לערכים וחזון מאמאנט ביניהם החשיבות של העשייה מעבר לרשת, התרומה לקהילה וערך הנתינה, ומתוך ראיה עלי כאם מובילה המהווה דוגמא אישית לילדי, החלטתי שגם אני לוקחת חלק בזה", היא משחזרת את הרגע שבו החליטה ביחד עם בעלה אבי, ללמד את הדיירים בעלי צרכים מיוחדים הגרים בהוסטל בכפר ורדים לשחק במאמאנט, "בהתחלה רובם לא ידעו בכלל לתפוס את הכדור או להבין מה הם עושים. היום הם כבר רצים, תופסים, מבצעים צעד וחצי להנחתה, מבצעים הגשות יפות מעבר לרשת, וזה מרגש מאוד לראות את זה".
לא פעם נתקלים אנשים בעלי צרכים מיוחדים ביחס מפלה, בחוסר סובלנות ובהתעלמות מצד החברה, השילוב של הקבוצה המיוחדת בליגה תורמת לתחושת השייכות בקהילה, "אחת המטרות של העמותות המטפלות בבעלי צרכים מיוחדים היא לשלב אותם במקומות תעסוקה ולהעניק להם תחושת שייכות בקהילה, מאמאנט העניקה לי את האפשרות לעצור ולהתבונן שוב, לבדוק היכן אני יכולה להיות טובה יותר לעצמי, למשפחתי, לסביבה ולקהילה שלי. אנו קוראים לקבוצת מאמאנט שלהם "הכוכבים" מלבד העובדה שההוסטל בו הם גרים שייך לעמותת כוכב הצפון, אני באמת חושבת שהם כוכבים זוהרים אשר מאירים עלינו את אורם הנקי והבוהק. הם מגיעים לעודד במשחקים ואף משחקים בעצמם, מגיעים בשמחה גדולה לאימונים ובגלל שאנחנו גרים ביישוב קטן הם גם רואים אותנו לא פעם ברחוב ורצים אלינו בחיבוקים, היא מספרת בהתרגשות ומוסיפה, "בנוסף לבעלי היקר אבי ואליי מגיעים לאימונים ולמפגשים בהתמדה ובאהבה רבה גם מישו אמסילי, מיכל טובול וחדווה הרפז".
החבורה מקפידה להגיע לא רק לאימונים, אלא לשלב את הקבוצה המיוחדת בחייהם באופן פעיל, "אם זה להגיע אליהם ביום שישי ולעשות איתם קבלת שבת, שעה של תה ועוגה יחד אחר צהריים, או לחגוג איתם חגים. כמובן שאז אנחנו מגיעים עם הילדים שלנו ומבחינתי זה הדבר שהכי משמח אותי. כשהילדים שלי מקבלים את השונה והאחר כחלק מהנורמה ולא נותנים להם הרגשה שהם חריגים או דחויים, הם משחקים איתם נותנים להם כיף ברחוב ומבחינתי זה שווה הכל".
את המודל המוצלח שהגתה וייץ ביחד עם החברות והחברים לקבוצה שואפים לשכפל עכשיו בקבוצות והוסטלים נוספים בארץ, "האנשים האלה הם כמו ילדים, והם באמת מחפשים את השילוב והקרבה בחברה. החלום שלי זה באמת לראות קבוצות כאלה בכל הארץ ואנחנו כבר עובדים על זה שזה יקרה", היא מבטיחה.
*
צילום: בן גל, אלבום פרטי
הלבשה רונית ויץ: Delta fit