מאת: עו"ד אורטל דהן
אחת ההשלכות המשמעותיות של שליטת הממסד הרבני בדין האישי במדינת ישראל היא אי היכולת להוכיח בגידה אצל זוג נשוי כאשר מעורבים ילדים בעניין. בתי הדין הרבניים יעדיפו שלא להיכנס בסבך ההלכתי הנוצר במצבים כאלה כיוון שאם תיעשה בדיקת אבהות וימצא כי הילד אינו של אביו (על אף נישואיו לאם) יוכרז הילד כממזר, דבר שלא יאפשר לו בעתיד חיי נישואין בישראל והשלכות נוספות רבות.
חוק המידע הגנטי אשר נחקק בשנת 2008 קובע כי אין ביכולת האב לפנות למעבדה הקרובה לביתו ולבקש בדיקת אבהות, אלא יצטרך לקבל אישור מנשיא בית הדין הגדול שיבחן אם בדיקת האבהות עלולה להעלות ממצאים לפיהם הילד ממזר על פי ההלכה. במידה וכן, בית המשפט ימנע את בדיקת האבהות למעט מקרים בהם המידע רלוונטי להצלת חייו של הילד או למניעת נכות בלתי הפיכה. כך, פעמים רבות מונע בית המשפט בדיקה גנטית למרות שברור לכל כי האב הרשום אינו האב הביולוגי. יתרה מכך, גם אם הילדים בוגרים ומסכימים לבצע את הבדיקה, ימנע בית המשפט ביצוע של בדיקה זו.
מחקרים שונים מלמדים כי למעלה – מ10% מכלל האבות הנשואים אינם האבות הביולוגיים של צאצאיהם. נתון זה משקף את בעיית הממזרות לפי ההלכה ואת חוסר היכולת להוכיח אותה באשר לתשלום מזונות והוכחת בגידה.
לא פעם, נגרם לאב עוול גדול, כאשר נדרש הוא לשלם מזונות על אף שידוע לכל כי איננו האב הביולוגי. בתי המשפט, שמודעים לבעיה זו, אינם יכולים לעשות דבר היות וטובת הילד עומדת בראש מעיניהם ואם יעתרו לבקשת האבהות עלולים הם לגרום לו להיות ממזר ולכן מסרבים לאפשר זאת.
אך דווקא מתוך מצוקה זאת ישנם גברים המנצלים סיטואציה זו לרעה ומנסים לסחוט את נשותיהם לשעבר בכך שמטילים דופי בילד. סיפור שהגיע לפתחי ובו זוג אשר יחסיו עלו על שרטון: הבעל שניסה להתחמק ממזונות סיפר לכל סובביו כי הילד אינו שלו וכי הגיש בקשה לביצוע בדיקת אבהות. מיותר לציין כי האב ידע שבית המשפט יסרב לבדיקה וכל מטרתו הייתה להפעיל לחץ על האם כדי שזו תוותר על תשלום המזונות אותם היה עליו לשלם. באמצעות הודעות סמס איים הבעל על האישה שאם לא תיעתר לבקשתו לוויתור על המזונות הוא יגדיל את המעגלים של המאזינים ו"כל המדינה תדע שהילד לא שלי". לאחר שהוכחנו סחיטה התנצל הבעל ובימים אלו אנו עומדים בפני פשרה על גובה הפיצוי אותו ישלם לאם.
ממזרות עלולה לגרום להתנגשות בין אמת משפטית לאמת עובדתית כאשר עיקרון טובת הילד, שהוא עיקרון על בכל סוגיה הנוגעת לקטינים, מנחה את בית המשפט או בית הדין, אמנם הדעות יכולות להיות חלוקות באשר למוסריות הדבר, אך כל עוד ההלכה היא הקובעת – בתי הדין ובתי המשפט יסרבו לאפשר בדיקות אבהות ועל מי שחושד שילדיו אינו שלו מוטלת האחריות לבדוק זאת באופן עצמאי.