קרדיט לכתבה: אהובה יצחק עמרם, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה בעיר אשדוד.
אביב הגיע פסח בא שרים כולנו בקול גדול. עם בוא האביב מגיעה גם קדחת הנקיונות שהיא רק אחד מהסממנים הממחישים את הגורמים לפערים בין המינים.
חסרונן של הנשים במקומות העבודה בולט ככל שליל הסדר מתקרב.
אחד מהתירוצים להבדלים הוא נשים שבוחרות לעבוד שעות מעטות, לפעמים חצי מישרה ולהתייחס לעבודה ולמשכורת כמשהו משני ואל האימהות עם כל המשתמע מכך כקריירה ראשית.
נשים,בעיקר, נעדרות המון. ההעדרויות מתקבלות כברורות מאליהן, כל סיבה להעדרות כמו מחלת ילד, ניקיון הבית לפסח, הכנות הכוללות ארוחות גדולות לחגים והסיבה הנפוצה ביותר ו"המובנת מאליה" היא ילדים חולים. כל אלה ברוב המקרים הן נחלת האימהות בלבד. לא נשמע גבר שאומר למנהל אני חייב חופשה לנקות את המקרר, או אני אעדר כי הילד מצונן.
כן, אני כבר שומעת את הקריאות גם גברים נעדרים בגלל מילואים.
וזה נכון, אלא מה?
בעוד גבר נעדר לתקופת מילואים ידועה מראש אליה גם אפשר להיערך לתכנן את הלו"ז ואת המטלות נשים נעדרות כשמדובר במחלת ילד או בשל סיבות אחרות באופן לא צפוי ולא מתוכנן זה פוגע בטיב העבודה, בנטל הנכפה על העובדים האחרים שלא לדבר על נזק כלכלי.
כשעובדת נעדרת בעיקר כשהילדים קטנים זה פוגע ברצף, ביעילות העבודה מותיר את המנהל חסר אונים וחסר ביטחון מול התנהלות מעין זו שברוב המקרים תיתקל בתגובה "אין מה לעשות אלה הן כורח הנסיבות"
מחפשים אשמים?
אני לא מאשימה אני רק רוצה לשפוך אור על התמונה מצד השני של המנהל ולהציע אפשרויות לפתרון .
מצד אחד את החברה שהסלילה אותנו להאמין שרק נשים, אימהות יכולות לטפל בילדים.
יש הכרח לחוקק חוקים במדינה כמו השתתפות בתשלום על בייביסיטר.
יש לאפשר לעבוד מהבית ולטפל בילד.
חלוקה בנטל, ימי מחלה עבור ילדים שיתחלקו שווה בשווה בין ההורים או שכל הורה יקבל מכסת ימי מחלה לשהות עם הילד החולה.
חשוב לדאוג למערך תומך שיהווה כוח עזר במקרים כגון אלה. זאת יכולה להיות חברה טובה (שלא עובדת) שכנה בפנסיה וכו.
אימהות (וגם אבות) צריכות להבין ולהפנים שאם אנחנו רוצות שכר שווה , אם אנחנו רוצות להיות מנהלות בכירות, להתקדם בסולם הדרגות לממש את הפוטנציאל הטמון בנו למעננו ולמען החברה כדאי שנבין ונפנים שהנוכחות שלנו בעבודה היא הכרחית וחשובה לכולם.
חג פסח שמח וכשר.