החופש הגדול הוא תקופה מאתגרת במיוחד עבור הורים וגם ילדים. ככל שנערך בצורה טובה יותר, עם תוכניות תואמות גיל ויכולת, גם כלכלית, נוכל להרגיש עם החופש הגדול טוב יותר.
תקופת החופש הגדול דורשת מאתנו ההורים לקיים את החיים כסדרם בזמן שהילדים עצמם מחוץ למסגרות. הערכות מראש הנה קריטית בכל גיל, גם אם מדובר בשבועיים בלבד. ההערכות תסייע הן לנו ההורים, הן לאנשים שאנו נעזרים בהם בתקופה זו כמו סבים\סבתות והורים נוספים והן לילדים. להלן מספר המלצות איך לעשות זאת נכון:
בררו עם עצמם עם איזה מטען אתם מגיעים לראשיתו של החופש הגדול – כל הורה מגיע לחופש הגדול עם מגוון ההתנסויות שאסף וצבר לאורך השנים. חלק מההורים עלולים להגיע עם חרדה של ממש מהתקופה – מה לעשות עם הילדים, איך להיות איתם 24 שעות ביממה מבלי להשתגע, פחד מבלגן בבית, חשש עד כדי חרדה ממשית מהוצאות כלכליות בלתי נשלטות ועוד. על כן, חשוב שההורים יבצעו ברור מקדים עם עצמם אודות המטען הרגשי והנפשי איתו הם מגיעים לחופש הגדול. לדוגמה, אם אני לא יכולה לסבול את הבלגן בבית, ניתן לבצע הגדרה ברורה של המשימות, חלוקת תפקידים בין הילדים, כמובן, תואם גיל ויכולות ולהגדיר מי אחראי על מה ומתי. אם יצאתי לעבודה והילדים נשארו בבית ולא הצלחתי לעבוד כי הייתי איתם בטלפון במשך כל שעות היום, חשוב לברר לעצמי איפה הקושי, מה עליי לשנות ואיזה דמויות יכולות לסייע לי. אם בשנה שעברה הבנתי שהחופש היה "תיק כלכלי" כבד, אז אני עושה הערכות כלכלית מסודרת שלוקחת בחשבון את כלל ההוצאות הקבועות והמשתנות ונעזר/ת במידת הצורך במומחים, שיכולים לסייע לי להתמודד עם הנושא.
וודאו שהמטען איתו אתם מגיעים לחופש הגדול הוא שלכם ואינו לא מוביל לכעסים על הילדים – פעמים רבות הרגשות המורכבים והטעונים איתם מגיעים ההורים, יוצרים תסכול ומצבי כעס עוד לפני שנוצרו הסיבות לכעס. יש הרבה ויכוחים, איומים והטלת אשמה כלפי הילדים. היו מודעים ונסו להימנע מכך.
היו עם מודעות שגם לילדים קשה – עד כמה שזה עלול להישמע מוזר, לרבים מהילדים היציאה מהשגרה אינה קלה ומרביתם צריכים זמן להתרגל לשינוי. בשגרה יש משהו בטוח והיציאה ממנה, בפרט עבור הילדים הקטנים, לוקחת זמן. הם מבולבלים וצריכים להבין מה קורה עכשיו. סדר יום מובנה פחות או יותר בהחלט יכול לסייע.
החליטו מה עושים בימים מסוימים – מאחר ומדובר בתקופה ארוכה, שצוואר הבקבוק שלה הוא בעיקר באוגוסט, אז סדר היום הוא הרבה פחות מובנה וה"רעשים" גדולים יותר, חשוב להיערך בהתאם. לתקופה זו נדרשת הערכות אחרת וזאת בהתאם לגיל הילדים, ליכולת ההורים להיות עם הילדים בחופשה ו/או בזמן פנוי וליכולת הכלכלית של המשפחה. לא צריך להיות מפיקי אירועים, אבל חשוב להחליט על מסגרת פעילות לפחות לחלק מהימים ואפשר לעשות זאת יחד עם הילדים, על מנת לייצר תחושת בחירה ושותפות. אפשר להחליט על יום בילוי בפארק, יום בריכה או ים, יום סרט, יום בילוי באטרקציה שהילדים אוהבים, יום משחקי קופסה בבית ועוד.
בילוי מול המסכים – שעות המסכים הנה אחת הסוגיות המרכזיות והמורכבות בתקופת החופשה. לפעמים את זמן המסגרות החינוכיות, כתוצאה מחוסר ברירה או מחוסר באפשרויות אחרות, ממלאים ללא גבולות ובקרה המסכים. החופש הגדול מזמן שאלות כמו: כמה שעות מסכים לאפשר לילדים, עד איזה שעה לאפשר להם להיות מולם, האם חייבים להגביל את הילדים, מה אציע להם במקום, עד כמה אני יכולה להגביל אותם אם אין לי משהו אחר להציע להם ועוד. הורים רבים מעידים שכשהם עובדים, הילדים הגדולים יותר נשארים בבית ואין מה לעשות – הם מול המסכים. אבל יש מה לעשות ומומלץ לייצר מבעוד מועד חשיבה ותכנון גם בנושא זה. אפשר להקים קבוצת הורים ולדון בנושא ובאלטרנטיבות. כדוגמת: פעילויות העשרה של הורים על בסיס קבוצתי לילדים עם הורים אחרים. יציאה לבילוי משותף עם הורים וילדים אחרים לפעילות חברתית, ספורטיבית ואחרת. בילוי עם סבתות וסבים בימים מסוימים בהתאם לצרכים והיכולות שלהם. מומלץ גם לטפח עם הילדים את היכולת להעסיק את עצמם – עכשיו אתם בוחרים משחק ומשחקים עצמאית ואין מסכים לשעתיים הקרובות. העיקר ליצור עם הילדים תחושה של מגוון זמין ואלטרנטיבי לבחירה ובנוסף להיות בעלי יכולת לענות על השאלה המתבקשת: מה רע במסכים?
אפשר לשחרר – זוהי תקופת חופש ארוכה ואפשר גם לשחרר, קצת לנוח, לתת לדברים לזרום, להיות מקבלים – אבל באיזון ובמידה שאנחנו יכולים לחיות איתה בשלום. מבחינתי זה בסדר שילדיי המתבגרים, למרות שאנו קמים מוקדם והולכים לעבודה, יארחו פעם-פעמיים בשבוע את כל החבורה אצלי בבית וילכו לישון מוקדם בבוקר, בתנאים שיקבעו מראש ויאפשרו את השינה שלי ההורה. החופש הגדול מצריך וגם מאפשר מתיחה של שריר הגמישות, כי בסוף זהו הבית של כולנו ואם המתבגר לא צריך לקום לבית הספר בבוקר, אז זה בסדר לאפשר לו לישון עד מאוחר ולדעת שהוא יהיה ער בשעות המאוחרות – אבל לתקשר עם הילד, לדעת איפה הוא מבלה ועם מי ולקיים את התפקיד ההורה האחראי, כי החופש מזמן גם התנהגויות סיכוניות.
היו מודעים למצבו החברתי של הילד – אם בשגרה הילד פוגש חברים, בבית הספר, בחוגים, הרי שבחופש הגדול, עם תום הקייטנות והחוגים, המצב משתנה. עבור הילדים המופנמים והמסתגרים יותר, עלול לצוף קושי. שימו לב האם הילד נפגש עם חברים או נמצא שעות בחדר מול המסכים. חשוב להיות מודעים כי חלק ניכר מהתקשורת בין הילדים הוא בוואטסאפ דרך קבוצות החברים. חשוב להיות ער מי נמצא בהן ומי לא נמצא בהן, מי שייך ומי לא. לדעת מה קורה עם הילד בהיבט החברתי. לזהות מצבי בדידות והסתגרות, להיות מחובר למה שעובר על הילד ובמידת הצורך להציע לילד עזרה. לא להשאיר אותו בודד בתוך הבית, לנסות להביא אותו למפגשים, אבל בתאום איתו, ברגישות ומבלי להלחיץ. להיות ערים לרצונותיו וגם לתחושת המסוגלות.
ניהול התזונה – בשגרה מאוד ברור מה אוכלים ומתי, אבל בהעדר שגרה, גם נושא התזונה נפגע. שחרור היתר עלול להוביל לתזונה לא מאוזנת ובלתי בריאה עם המון ממתקים, חטיפים, משקאות מתוקים וניהול חסר גבולות בנושא התזונה. שוב מילת המפתח היא איזון בין שחרור כל רסן לבין הקפדה על תזונה נבונה ופעילות ספורטיבית גם בחופש הגדול.
החופש הגדול הוא תקופה מאתגרת עבור ההורים, הילדים וכל המשפחה. ככל שנערך מראש טוב יותר לתקופה זו, ניקח בחשבון את כלל ההיבטים, את גיל הילדים ואת הצרכים של בני המשפחה ונתן את דעתנו עליהם מראש, כנראה שנגיע מוכנים יותר ונעבור את החופש בשלום. זו אינה תקופה מקרית זו תקופה ארוכה, ידועה מראש, בדרך כלל מורכבת רגשית ונפשית, שחשוב להתארגן אליה כאל פרויקט משפחתי רחב מימדים ורב משתתפים.
חופשה נעימה.
** הכותבת היא ראש המרכז להורות ומשפחה, מכללת סמינר הקיבוצים
