הבלוג של עינת רז

einatraz

עדכונים:

פוסטים: 94

החל מיולי 2013

הרומן שלי עם קציצות הפראסה של חברתי הבולגריה החל לפני 8 שנים. מאז הפכנו את זה למסורת. מסורת של עונג צרוף.

16/04/2014

זה התחיל לפני 8 שנים, אולי יותר.

תמונה%202[1]ר’ החברה הכי הכי שלי בולגריה. אני פולניה. אנחנו הפולנים ידועים בבישול מיוחד מאוד. כמה מיוחד? כזה שאין בו כמעט תבלינים. אה, יש – מל”פ. וגם זה בקמצנות.
היות ואני נצר למשפחה פולנית עאסלית, החלטתי לחפש את הזהות שלי דרך האוכל. את המפרום למדתי מחברתי הטריפוליטאית, את המקלובה מחברה פרסיה, את החריימה מחברה מרוקאית, את הפלפלים החמוצים מהרומניה ואת קציצות הפראסה – מר’, חברתי הבולגרית.

הרומן שלנו עם הפראסה החל לפני 8 שנים.

החלטתי שאני חייבת ללמוד להכין קציצות פראסה אמיתיות כמו של הבולגרים, ר’ ואני פתחנו יומן ומצאנו שרק בערב שלפני ליל הסדר שתינו פנויות לטגן יחדיו את הקציצות (מיומנן של נשים עובדות…)

זה מתחיל תמיד בטלפון של הצהריים “אל תשכחי לבשל את הכרישה” ולאחר מספר שעות “בישלת את הכרישה?” ואז אני מגיעה (תמיד אנחנו אצלה… מטבח מזמין שכזה), פותחות בקבוק יין, מוזגות את הכוס הראשונה (אנחנו מתאמנות ליום שאחרי), שוטפות ידיים – ולעבודה.

מפוררות את הכרישה, שוקלות כמויות, מוסיפות בשר ושאר תבלינים, יוצקות קציצות, מדברות, שוב קציצות, עוד לגימה מכוס היין, מטגנות, מדברות, יוצקות, מדברות, שותות, מטגנות…. ואז סופרות. סופרות את כמות הקציצות שטיגנו – בד”כ כ- 150/200 קציצות, ואז ממיימנות – אחת לי אחת לך…אחת לי אחת לך….  כל אחת יוצאת עם מגש של קציצות פראסה מדהימות.

החלטנו לפני 8 שנים להפוך את העונג הזה למסורת.

מאז, בערב שלפני ליל הסדר אנחנו נפגשות, אצלה במטבח… פותחות את בקבוק היין, משיקות כוס… ומתחילות בעבודה. כאשר אנחנו מגיעות לקציצה האחרונה תמיד נרשמת איזו עווית בזוית הפה של חוסר שביעות רצון שזה נגמר ומיד מפנטזות על הערב של לפני ליל הסדר בשנה הבאה.

נכון שאנחנו מבשלות הרבה יחד, אצלה במטבח, אך שום דבר לא דומה לערב המיוחד הזה, של טיגון קציצות הפראסה הבולגריות.

וזה המתכון –

את הכרישה והבשר אנחנו שוקלות ביחס של 1:1

2.5 קילו כרישה (לאחר שהורתחה במים והתרככה)

2.5 קילו בשר בקר

3-4 בייצים (תלוי בגודל הביצה)

3/4 כוס קמח מצה (אפשר גם 1/2… תרגישו בעצמכם)

מלח

פלפל שחור טחון

לערבב הכל ביחד, ככה עם הידיים, שכל החומרים יתאחדו.

תמונה%201[1]

 

 

להתחיל ליצוק עיגולים (ממש קציצות) ולטבול בקמח מצה ולטגן עד שיתפוס את הצבע החום לייט.

תמונה%204[1]

 

תמונה%203[1]

זהו.

אה, אזהרה!!!!

זה נחטף כמו גרעינים. רוצים שישאר לכם לערב החג? תחביאו!!! ושלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.

עוד מהבלוג של עינת רז

תצוגה מקדימה

המקלובה שתנצח כל ארוחה

הפעם החלטתי ללכת על קומבינציה. יש לי חברה טובה, מ', שבכל פעם שהיא הביאה למשרד את האורז של אמא שלה... נפלנו שדודים לרגליה (ולרגלי האורז). רבנו בינינו מי לוקח את הכף האחרונה....

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אילו היית חי היום

אילו היית חי היום, היית בן 24 (כמעט), גבוה, שיער זהוב ועיניי שקד, יפה תואר, קסם של בחור ואני הייתי מביטה עליך בהערצה, כמו שאני מביטה על אחיך ואחותך והייתי מסננת מבין שפתותיי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מאפינס כרובית ללא רגשות אשם

"אני חייבת דיאטה!".... מי שלא אמרה לפחות פעם אחת בחיים את המשפט הזה – שתקום. אצלי הוא שגור בפה מידי שעה, מידי יום – כל הזמן. הבעיה היא כאשר אוהבים לבשל (והרבה) ולאכול בו זמנית...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה