אישה עובדת סרטה של מיכל אביעד, עתיד להירשם כאחד הסרטים החשובים של העשור, הרבה בזכות הפרגמנטים הנשיים שאביעד מצליחה לשזור בו ולהביע באמצעותו, כשלמעשה, הסרט משמיע את קולן של נשים רבות. הסרט נדיר באופני המבע הנשיים שבו ומצליח לצייר דיוקן אוניברסלי של אישה בתוך קונסטרוקציית מבנה מוסרי של סצנות מדויקות, במינון דינמי מדויק. התסריט (עליו חתומים מיכל ויניק ושרון אזולאי אייל), מצליח להביע הרבה גם ברמת הסבטקסט ונדמה שאין בו שורה מיותרת. המבע הנשי של המצלמה וגלגולי הדברים בדמות נשית, שמוליכה את העלילה, מרשימים ומהיפים שנוצרו כאן. ומעבר לזה, הסרט מדגיש עד כמה החוויה הנשית טיפוסית, ועד כמה בכוחה לבסס אמירה על עולמות פנימיים וחיצוניים של אישה. המבט של אביעד הוא מעבר לעוד מבע רעיוני בקולנוע, המבט חודר, ומגיע מדפוס קולנועי, אך מעבר ליצירתי, הוא מציע היבט מחקרי של ממש על המושא (ובהקשר הזה אי אפשר שלא לחשוב על האנתרופולוגית רות בהר, שערערה על גבולות הז׳אנר, וטענה, בין השאר, שמחקר אפשר לבסס על אישה אחת- זו שממנה לומדים על הכלל. בדומה, גם סרטה של אביעד, משתמש בגיבורה אחת- שמשליכה על כלל הנשים שאולי לא תמיד הצליחו לנסח את חווית ההטרדה שחוו).
אורנה חביב (לירון בן שלוש) היא אם לשלושה ילדים. בעלה אפי (אושרי כהן) פתח מסעדה ומתקשה להתניע את העסק כשאורנה מתקבלת לעבודה במשרד נדל״ן בניהולו של בני (מנשה נוי), אדם נשוי, מבוגר ומבוסס ממנה. לאורנה אין ניסיון קודם בתחום וכמתלמדת, שנחושה להצליח, בני מנצל את חוסר האונים והלהט. בעוד אורנה מתאמצת להיות אסרטיבית, יצירתית ומסורה, הוא מציע לה קידומים שונים ומתקיל אותה בהדרגה, בעניינים אישיים ולא מסתיר את משיכתו המינית אליה.
הגבול בין האישי לבין המקצועי מטשטש ומתעתע בנו הצופים, דוחק את אורנה ואותנו לקצה. אורנה שצריכה לפרנס, משתדלת להגיע מטופחת ולשדר ענייניות ומקצועיות אבל בדיוק במקומות האלו בני מכשיל אותה שוב ושוב ומתיר לעצמו, להרחיב את גבולות העבודה לגבולות אינטימיים. העבודה פולשת למרחב הביתי המוגן ומצליחה להתל בקו הנשי-רגשי, שבשלב מסוים, אורנה מבקשת להסתיר ולהעלים. כשבני מנשק אותה כאילו, בטעות, היא מרגישה את האיום ומתבלבלת אבל מקבלת את התנצלותו, שזו הייתה מעידה חד פעמית. למרות תחושת הפחד ואי האמון שסוגרות עליה, נוצרת תלות בבוס, והיא נחושה להצליח וזקוקה לפרנסה הזאת. אורנה היא אישה עובדת, נאה וחדורת מטרה ולבני יש את הכוח לנצל את מקומה המוחלש כדי לנצל אותה במובנים נוספים, שהתסריט מצליח לפצח כמובנים יומיומיים שגורים, תוך כדי שזירת הלחצים מהבית לעבודה ולהיפך.
הסרט שצאתו חפף לקמפיין Metoo# מצליח להציף את הסוגיה הקונפליקטואלית של הצורך של נשים לצאת לשוק העבודה מחד, תוך התמודדות עם תלות בבוס שהוא גם גבר, מאידך. גבר מהסוג, שכל אישה נתקלה בו, לפחות פעם אחת בחייה. בני מוצא טענות שונות ומשונות כדי לטרטר את אורנה, מצלצל בשעות משונות, מעיר לה הערות משונות ויוצר אינטימיות לא מקובלת, שמצליחה להטריד ולהפחיד. וכך, במפגן משחק משובח של בן שלוש ונוי, לצד כהן, נוצר משולש חנק, שהציר המרכזי בו, היא אישה אחת שבאמצעותה מצליחה אביעד, ליצר מהלך סיפורי אותנטי, תוך צמצום הפער והענקת התחושה, שהאישה הזאת היא כל אחת מאיתנו (הסיפורים אולי שונים אבל החוויה אחת). אופני הבימוי של אביעד מרתקים ומצליחים להמחיש את המועקות, הצפיפות והמורכבות הרגשית, בכל אחת מהסצנות הטעונות. מפרט הבימוי עושה שימושים מגוונים במצלמה ומעניק פריימים רחבים ללוקיישנים טריוויאליים, תוך כדי הצבת עולם הנדל״ן כסט קולנועי אסתטי והענקת כפל משמעות למבנים (מבנה בטון ומבנה כוח), שמיצרים סיפורי נדל״ן, שהם גם קרקע פורייה לקונפליקט איתו מתמודדת הדמות.
הרבה דברים נאמרו בלוגיקה פמיניסטית סביב פרשיות של ניצול נשים בשוק העבודה, פרשיות שנחשפו בשנים האחרונות והראו מגמה של גברים בעלי תפקידי כוח, שניצלו את מעמדם וכוחם כדי להגיע לסיפוק מיני בכפייה, תוך כדי שימוש בכוחם כלפי נשים צעירות, חדורות אמביציה וחלומות. אישה עובדת, בהמשך למגמה של לדבר על הדברים ולשנות את פני המציאות, הוא המניפסט חזק ומרגש, שמצליח להעביר את תחושת האיום הלא הוגן, שפעמים רבות החברה בוחרת להעלים ממנו עין. הסרט מציע לאתגר תפיסות עולם ומצליח להביא את הרעיון שאולי אין מבט פמיניסטי אחד אבל החוויה הנשית מתלכדת לתחושה זהה, כשגם המבט הפמיניסטי של הצופה, הוא זירת מאבק על גבולות, בבואנו לבחון את יחסי הכוח בין גברים לנשים. אביעד מצליחה להעניק לצופים תמונה צולבת, כשבאופן מובהק, ברור לנו שהיא מצליחה לעשות זאת, משום שהיא אישה וזה מה שבין מכלול הבחירות האמנותיות, מכוון אותה. התוצאה היא ביוגרפיה חברתית, מעין מראה לתרבות ההדחקה של נשים, שהתסריט מצליח לבטא היטב. בין היתר הסרט מצליח לעשות שימוש מושכל בנכסים ומשאבים רגשיים-נשיים, שהופכים להון משמעותי, לאורכו ולרוחבו, באופן שממשיך ללכת איתך גם הרבה אחר כך.
[youtube QJmnVBRI6Ss nolink]
כוכבים- 5 סרט ייחודי וחשוב.
מרלנה- עובר בענק!!! וכל מלה נוספת מיותרת.