ביקורת הסרט: "לשמור בבטן"

לשמור בבטן מצליח לרגש בעיקר באמצעות הפרופיל של חן הפונדקאית, כדמות לא שגרתית. כזמרת, היא מיטיבה להעניק משמעויות מוזיקליות לחלק מהאפיזודות שרוקמות עומק למסע הפיענוח של החיים והכוח להעניק חיים לאחרים

לשמור בבטן הריון צילום עומר מסינגר

כשהרופא המרדים נכנס לחדר הלידה לתת זריקת הרדמה לחן רותם, בסרט הדוקומנטרי לשמור בבטן (Yes דוקו), היא אומרת לו ״חיכיתי לך כל חיי״. ואם יש רגע כזה שאת רוצה לסגת, להעלם ושהכל ייגמר, הרי שהמשפט הזה מתמצת אותו היטב.

הריון ולידה הם תהליך ארוך וממושך שדורש המון התפנות רגשית ופיזית מצד האישה. מי שבינינו עברה את זה, יודעת עד כמה זה מטורף ועד כמה התהליך הזה של הריון ולידה הפכו אותה ללביאה. אבל לחשוב על עצמך מקיאה, מתנפחת וכבדה בשביל זוג אחר, ועוד לעבור אחר כך צירים וללדת עבורם, תינוק קרוב וזר, זה נשמע באמת מעבר לכוחותיה של אישה רגילה. חן רותם מתגלה כאישה שנמצאת מעבר לכוחות הטבע הרגילים כאשר בצעד אלטרואיסטי היא מוכנה להפוך לאם פונדקאית עבור חבריה, ורד וירון שמשתוקקים לילד ולארח את עוברם ברחמה.

לשמור בבטן הריון צילום עומר ימסינגר

במשך כל התהליך המצלמה הופכת לדמות נוכחת בביתם של חן ועומר והיא מלווה את התהליך המורכב, מרגע קבלת ההחלטה, הטיפולים הנלווים, ההיריון והלידה דרך הפלזמה המשפחתית המורכבת, אופן קבלת ההחלטה בעיני החברים, ההורים של עומר ו… ילדיהם המשותפים, כשהחוויה עצמה משפיעה על הזוגיות עצמה ודורשת המון הכלה ותמיכה. המצלמה, נוכחת נפקדת וחושפת את הצד הסודי והאינטימי סביב הריון גורלי. בחירות הבימוי המאולתרות ברורות ובולטת העדפת האותנטיות על פני התכנון המלאכותי, מה שמאפשר לצופים להתוודע למסמך תיעודי דינמי וסוחף, מהשנייה הראשונה ועד תום השעה של החוויה, במהלכה אנו מרגישים קרובים מאוד לנפשה וגופה של הגיבורה, דרכה אנו נחשפים לתהליך הפונדקאות מהצד הכי שביר ואינטימי.

לשמור בבטן צילום עומר יפמן

פונדקאות היא סוגיה רגישה שטומנת בתוכה משמעויות חברתיות, הלכתיות ומוסריות שטוענות בעד ונגד ברחבי העולם (בייחוד כשביציות הפונדקאית מעורבות בתהליך, מה שלא קורה בסיפורה של חן). לשמור בבטן סרטם של חן רותם ובן זוגה עומר יפמן (בהפקת ארי דוידוביץ), הוא סרט אישי וחושפני שלא נכנס למקומות האלה ולא מנסה להשיב על השאלות הגדולות אלא מעניק אפשרות הצצה לתמונת המצב מהזווית האישית של חן שמשמשת כפונדקאית, ולתהליך המורכב שעליה לעבור כדי להגשים את חלומם של אחרים.

במהלך הסרט ניכרים התחושות האמביוולנטיות כשהעובר הוא חלק גופני ממשי אבל גם נטע זר. חן עצמה מדברת על רגשות אשם שצפים ועולים נוכח זה ש״כל כך הרבה צריך להחזיק״. וכשהיא מדברת לעובר, בחדר הלידה, היא אומרת לו ״שחרר אותי ואני אשחרר אותך״.

לשמור בבטן צילום עומר יפמן

הנטייה האוטומטית של זוג היוצרים, שעובר את התהליך ומתעד את עצמו בתוכו, היא להשתמש בנקודת התצפית הטבעית שלהם ולחקור את הסיטואציה שמעוררת קונפליקטים חדשים בחממה המשפחתית. הבחירה האמנותית הזו מטשטשת את סיפורם של ורד וירון ההורים הביולוגים ששוכרים את רחמה של חן כדי להביא ילד לעולם. על אף החברות הטובה, הם נמצאים באופק, מצטיירים כפרווילגים, מרוחקים וסכמתיים, כשרגשותיהם מדובררים תדיר. האם נעשה פה חשבון נכון? ובכלל, האם התהליך והמחיר אחרי הכל, היו כדאיים? כעבור שנה, ניתנת לנו ההזדמנות לשפוט.

לשמור בבטן מצליח לרגש בעיקר באמצעות הפרופיל של חן הפונדקאית, כדמות לא שגרתית. כזמרת, היא מיטיבה להעניק משמעויות מוזיקליות לחלק מהאפיזודות שרוקמות עומק למסע הפיענוח של החיים והכוח להעניק חיים לאחרים. כיוצרת ואישה, היא משתפת פעולה באופן טבעי עם המצלמה, נחשפת ועקב כך חושפת גם אותנו.

לשמור בבטן צילום עומר יפמן

[youtube vYmIbDOb3-w nolink]

4 כוכבים- מסמך נשי אינטימי ומרגש, שמעורר שאלות חדשות ואישיות ממקומות לא צפויים, על התהליך המורכב של פונדקאות.

מרלנה- שיא העובר.

 

מרלין וניג
יוצרת וחוקרת בינתחומית, מרצה במוסדות להשכלה גבוהה וחברה במועצת הקולנוע הישראלי