"היום בו החלטתי שאני ראויה"

"החרם הראשון הגיע. מילדה שמחייכת ורוקדת במסיבות איך שבא לה, לילדה שבוכה מתחת לשולחן במסדרון ומסרבת להיכנס אל הכיתה". חופית קנטר מוציאה ספר שירים בקמפיין מימון המונים ואתם מוזמנים לתמוך

מאת: חופית קנטר

כשהייתי ילדה קטנה, ישבתי בכיתה והיססתי אם התשובה שלי נכונה. חשבתי וחשבתי ובינתיים ההזדמנות להרים את היד כבר חלפה. צדקתי, אוף. אני יודעת!
החרם הראשון הגיע. מילדה שמחייכת ורוקדת במסיבות איך שבא לה, לילדה שבוכה מתחת לשולחן במסדרון ומסרבת להיכנס אל הכיתה.
האם אני בלתי ניתנת לאהבה?
מה אני צריכה ללבוש, להגיד, לעשות כדי שיאהבו אותי, יקבלו אותי?
אז הפכתי להיות מישהי אחרת. אותי הרי אי אפשר לאהוב, אז את התחפושת הזו אפשר, היא הרי נראית כמו כולם.
החרם השני הגיע.
כל אירוע כמו פסל מאובנת ליד השולחן, רק מתפללת שאף אחד לא יבוא.
למחוק באמצע השיעור עם מים וסבון כיתובים מהשולחן ולחייך תוך כדי, רק כדי לא להראות שאכפת לי ונפגעתי.
לאכול סנדוויצ'ים בשירותים.
לנסות לכסות את האקנה באיפור.
גם את התחפושת שלי לא אוהבים (זה הזמן לשים כינורות ברקע).

חופית קנטור צילום אלבום פרטי

חופית קנטור. צילום: אלבום פרטי

לקח לי זמן להבין, שהדעות וההתנהגויות שסיגלתי לעצמי מאז תחת משבצת "המרדנית" היו תגובת נגד קיצונית לקצה השני. לדחות את החברה, לפני שהיא תדחה אותי שוב פעם.
אולי זו אחת הסיבות שפיתחתי חוש צדק והזדהות למאבק של האנדרדוג.
בינתיים, כל השנים האלו כתבתי ומצאתי מקלט ופורקן במילים הכתובות, כדי לבטא את מה שעדיין לא ידעתי איך להגיד בקול רם.
החדשות הטובות הן, ש-א. גיל ההתבגרות עובר בין אם נרצה ובין אם לא ו-ב. שטמוע בנו לשאוף לאיזון.
מכירות את זה שפתאום מגיע משהו לחיים שלכן ואתן מבינות איך כל מה שקרה עד עכשיו הכין אותנו לזה?
אז זה מה שקרה לי.

חופית קנטור צילום אלבום פרטי

צילום: אלבום פרטי

הלכתי לסדנה חוויתית ושם רקדתי לראשונה בשחרור, בלי עזרת אלכוהול, רק אני.
למדתי לזהות את הדפוסים האוטומטיים שלי, ולהקנות לעצמי דפוסים חדשים, כאלה שמשרתים אותי ועוזרים לי לצמוח.
למדתי שאני ראויה- זו החלטה.
חזרתי לשם לסייע כדי להעמיק את התכנים וחשבתי על יעדים לתכנית הליווי שמציעים במקום.
באותה תקופה אחותי הציעה לי לכתוב ספר לילדים וילדות- המעצים נשים. אני אכתוב, והיא תאייר. אמרתי לה כן ובסיום התהליך, בסביבה מעוררת ההשראה הזו, החלטתי. אני מוציאה את הספר לאור.
ברגע הקובע המחשבות המגבילות הרימו את ראשן מלא הפחד. את צעירה מדי. מי את שתדברי על נשים מעוררות השראה? ואם זה לא יצליח? הבושה, הו הבושה.

חופית קנטור צילום אלבום פרטי

צילום: אלבום פרטי

נשמתי עמוק. מה אישה מעוררת השראה הייתה עושה עכשיו? או בקיצור- מאמ"ה, הע"ע? איזה שטויות אתן מדברות! אני יודעת שאתן חושבות שאתן מגינות עליי, מחשבות. אבל אין שום סכנה.
מהכל לומדים. הכישלון האמיתי הוא לא לנסות. אני חזקה מספיק להתמודד עם כל תוצאה שתבוא. כל אחת היא אישה מעוררת השראה.
זה מה שאני רוצה שכל ילד וילדה, או מי שזוכר שהיה אחד כזה פעם, יחשוב.
הלוואי והספר הזה יחכה לכן ליד המיטה.
ככה לפני השינה, וכשאת קמה בבוקר, תגידי:
אני גיבורת על.

מדובר בספר שירים, בהשראת סיפורן של נשים ישראליות יוצאות דופן, ויש בו ייצוג למגוון היפה שקיים בנו. מרקדנית ועד מדענית. תוכלו לקרוא על זמרת טרנסג'נדרית, ח"כ אתיופית, עיתונאית ערבייה. לכולן יש מקום בספר שלי, וכולן נאהבות- על ידי עצמן, קודם כל.
וחוץ מלדעת עליי את הדברים הכי רגישים שאפשר לדעת- אני חופית קנטר, בת 22, מפתח תקווה. סטודנטית לרפואה סינית ושיאצו, טבעונית וחובבת אקולוגיה, קונה בגדים רק ביד 2, אוהבת לשיר, לקרוא, לכתוב, לצייר וליצור.
מוזמנות לראות עוד על הספר בקישור כאן 
הספר ייצא לאור רק בזכות התמיכה שלכן