יונתן רזאל, הבט בנו ותירגע

הזמר יונתן רזאל עורר סערה אתמול, לאחר שכיסה את עיניו באמצע הופעה באמצעות מסקינג-טייפ. משום מה, הזמר חושב שצריך להתגונן מפני ריקוד אשה ולהתחפש לסטיבי וונדר בבועה

לא האזנתי ליונתן רזאל עד היום אך שמעתי שהוא זמר נפלא הנוהג להופיע בפני קהל מעורב. כמה חבל שנאלצתי לגלות שהוא כנראה גם פחדן לא קטן וחושש מנוכחותן של נשים. אתמול רזאל זכה ליחסי ציבור שאפילו הוא לא חלם עליהם. במסגרת הופעה בבנייני האומה בירושלים, הזמיר החרדי כיסה את עיניו עם מסקינג-טייפ על הבמה, כמו פרודיה על סטיבי וונדר. מתברר שקבוצת נשים קטנה, הלבושות בבגדים צנועים וזזות לצלילי שיריו הענוגים, מהוות איום גדול שאסור ליישר אליו מבט. תועבה שחובה להתגונן מפניה.
לא הפריע לרזאל לקחת כסף מנשים ששילמו על כרטיס להופעתו. לא מפריע לו שהן מאזינות ליצירותיו או אפילו רוקדות לצלילי שיריו. הוא פשוט ישמח לא לראות אותן כשהן נהנות מהמוזיקה שלו. רזאל ידע שנשים מהוות חלק אינטגרלי מהקהל שלו ולא הפריע לו לגרום להן להרגיש כמו "בעיה" שצריך להתגונן מפניה. הוא ולא אחר, בחר להתייחס אליהן כאובייקטים מיניים שעלולות, חלילה, לגרום לו לשכוח את מילות השיר, לאבד עשתונות, להזיל ריר על הבמה כשכולה רצו קצת לרקוד. לרקוד. לא להדביק אותו לקיר ולפצוח בסשן פוזות פתייני על הפסנתר, מי ישמע. אם אינך יכול לסמוך על עצמך שתתמקד במוזיקה שלך ועליך לכסות עיניים, אולי עדיף שתופיע רק בפני גברים ותחסוך לכולנו את הפארסה הזאת.

רזאל בהופעה

אין לי בעיה עם הדת. לעומת זאת, בהחלט יש לי בעיה עם אותם קיצוניים שבמשך עשורים עיוותו אותה, פירשו אותה לא כהלכה, שטפו את מוחם של מאמינים בכל הנוגע לנוכחותן ומעמדן של נשים בתודעה האנושית. אם הרזאלים למיניהם מאמינים שעליהם לכסות את עיניהם כאקט מתגונן מפני נשים, הם בעצם אומרים: "אי אפשר לסמוך עלינו. אין לנו שליטה עצמית בשיט. בכל רגע נתון אנחנו חושקים באשה רוקדת". כאילו שריקוד אשה מטרתו הבלעדית היא לפתות את הגבר ובמקרה זה, את רזאל, האמן הנערץ, באמצע הופעתו.

raz_634

הרבה טענות יש לי על היחס כלפי נשים במגזר החרדי ולא מהיום אבל בסוף אדם כמוני אומר לעצמו, "שיעשו מה שהם רוצים – כל עוד הם לא משפיעים עלי". אבל כשרזאל מכסה את עיניו בהפגנתיות, כמעט באופן טקסי (וגם אם זה למשך שניות ספורות), הוא כן משפיע על האחר וגורם לאותן נשים להרגיש מוזר, לחשוב לרגע שאולי עדיף שישבו בכסא ולחשוב שהן בעצם "מפריעות" לו. באקט הסימבולי הזה רזאל הראה להן שהן מביכות אותו ושהוא היה מעדיף שיעלמו.
אף אחת לא רוצה להרגיש שהיא אילצה אדם להפנות מבט הצדה. בכל פעם שצעדתי ברחוב ואדם חרדי השפיל מבט או הפנה אותה לכיוון הנגדי, התמלאתי בחמלה כלפיו אבל גם בחשק עז לשאול אותו "ברצינות? הבט עלי ותתמודד עם נוכחותי במקום לשחק אותה קדוש". חשבתי לעצמי, כמה מבוהל הוא מנוכחותי בחולצה קצרה. כמה חסר אמונה הוא ביכולתו לשלוט על מחשבות זימה עד שזה הפך לאינסטינקט לברוח. באופן אירוני, המעשה של אותו חרדי, שמנסה להימלט לכאורה מכל רמיזה מינית באוויר, גרם לי להרגיש לא בנוח, כמעט מוטרדת מינית.
כי זה היה כמו לומר: גם כשאת לבושה בחולצה את מעוררת אותי ואיני יכול להתאפק אז אני בורח. במקרה של רזאל, הוא הפך את הריקוד התמים לאישיו. מה עושה אדם בחדרי חדרים זה עניינו אבל כשהוא חושף את טקטיקת ההימלטות שלו על הבמה לעיני כל, הוא מעורר פרובוקציה. יונתן רזאל, פתח את העיניים ותגלה משהו שאולי לא סיפרו לך: ריקוד הוא רק ריקוד ושום דבר חוץ מריקוד. ויודע מה? אפשר ליהנות מריקוד של אשה בקהל מבלי לחשוב על סקס. נסה פעם וסמוך על עצמך.