הקרנה מיוחדת לגולשות סלונה: הסרט "געגוע"

אני מעריכה את במאי הסרט שבי גביזון ולו רק בשל היכולת ליצור יצירה מלוכדת, בעלת מאפיינים ריאליסטים וסוראליסטים בו זמנית, שמציבה את הרגש האנושי במרכז תוך התעלמות מודעת לנוכחותן של הבנאליות והקלישאה

שבי גביזון, במאי הסרט "געגוע", הוא חלק משמעותי בקאנון הקולנוע הישראלי ונדמה שמשהו בסגנון ובקצב האישי שלו מסרב להתמסחר (משנת 1990 מאז ״שורו״, יצר עוד שלושה סרטים בלבד; ב-1995 את ״חולה אהבה משיכון ג׳״, ב-2003 את ״האסונות של נינה״ וב-2008 את ״אבדות ומציאות״).

התוצאה של השהות והפרספקטיבה הנוצרת מיצירה ליצירה, ההתבגרות לאורך השנים, והנאמנות ליצירה כיצירה, היא קולנוע מרתק, אחר, נועז. אני מעריכה את גביזון ולו רק בשל היכולת ליצור יצירה מלוכדת, בעלת מאפיינים ריאליסטים וסוראליסטים בו זמנית, יצירה שמציבה את הרגש האנושי במרכז, תוך התעלמות מודעת לנוכחותן של הבנאליות והקלישאה.

רוצות לקבל הזמנה זוגית להקרנה מיוחדת של הסרט "געגוע"? מלאו את הטופס למטה ואולי תהיו בין הזוכות!

סרט געגוע

מבחינת ייצוג הרגש והרחבת הביטוי הקולנועי, כביטוי ייחודי, בסרטיו קיים מימד מעורר השראה, ללא ניסיון להתחנף לקהל. אמת פשוטה של הבמאי, שכאילו מסופרת הכי מורכב ופשוט בו זמנית וזו בעיני, עוצמה קולנועית.

הייחודיות שגביזון מבטא כבמאי, מועברת באמצעות הגיבורים בסרטו הנוכחי ״געגוע״. הסרט שמעומד ל-13 קטגוריות פרסי אופיר, הספיק להתקבל לתחרויות פסטיבלי הסרטים בונציה וטורנטו. אריאל (שי אביבי) הוא הגיבור המוכר, ה״תלוש״, המודרני, זה שבחר בעבודה כמשפחה אבל גם מאופיין בגינוני האנטי גיבור הקלאסי. באותה נשימה ממש, אריאל הופך בהדרגה לדמות ייחודית בתגובותיה, דמות שכל מה שמפתיע בה זה המהלך האינדיבידואלי, הלא ברור, דמות שלבסוף, כולנו חומלים עליה.

סרט געגוע

אריאל הוא גבר מבוגר, תעשיין אמיד מת״א שבסצנת הפתיחה, פוגש במסעדה את רונית (אסי לוי), אהובתו לשעבר, אותה לא ראה עשרים שנה. הסצנה הזו היא בחירה נפלאה לאקספוזיציה, כי היא מבטאת פרספקטיבה של זמן, מערבבת זרות עם קרבה, החמצה עם מציאות. יש לה כוח בלבטא את התפיסה השונה של גברים ונשים למימד ה״זמן״ וה״רגש״ ויחד עם זאת, שבי גביזון, מיד בפתיחת הסרט, כאקט הכנה, צובע בגוון חדש את ה״געגוע״.

שבי גביזון סרט

באותה פגישה, אריאל מתבשר לראשונה כי היה לו בן, אדם. הוא בקושי מספיק לעכל את הידיעה שנחתה עליו וכבר הוא ניצב לתוך מציאות חדשה – מציאות ה״היעדר״, הניסיון למלא את החסר שעצם הידיעה חרטה בו. המהלך הלכאורה פשוט הזה, עמוק לאין שיעור והוא זה שיוצר את ה״פער״ את התהום העמוקה הנפערת, בין הגיבורים לצופים, שמתמסרים בלהט לניסיון המאוחר של אריאל למלא את החסר. מבחינת התזמונים בסרט, גביזון מנסה ״לחקות״ את החיים. הרכבת נסעה אבל ה״ידיעה״ היא קרון בפני עצמו, שמחייה את המתים וחוצה את הגבולות בין הנסתר לגלוי.

שבי גביזון סרט

אריאל במובנים פשוטים, מחפש דרך הבן שאבד לו ומעולם לא הכיר, משמעות. הוא נוסע מת״א לעכו, לגילוי המצבה. ובאופן סימבולי, הוא נכנס למצב של המתנה. בין גילוי המצבה, לגילוי הנער שהיה בנו, ישנו מסע ואת המסע הזה מנסה גביזון להעביר אותנו בלי מילימטר צביעות, תוך נגיעה באלימות ומיניות, כשהוא משרטט מציאות קשה.

אריאל שמתגלגל לתחנות חייו של בנו, דרך הדמויות שסבבו אותו, ההורמונים של נער מתבגר והאהבה האובססיבית שחש כלפי המורה שלו יעל (נטע ריסקין הנפלאה), לומד את בנו המת. האהבה הנואשת למורה, הופכת למעין תעלומה כאשר האב מנסה להיכנס לנעליו של בנו ולחוש את אותו חזיון ארוטי.

שבי גביזון סרט

בין תעתועי הדמיון, החלומות ורגשות ההחמצה ישנו הגעגוע, לבן שלא הכיר וכעת הוא מכיר. התלישות של אריאל, בגילומו המוצלח של שי אביבי, מנכיחה את הגבר, שחמק מאחריות וזו רדפה אחריו. בין השירים שכתב, הנערה והאישה בחייו והמקומות בהם דרך הבן, הוא מנסה למלא חסר שלא יתמלא עוד. בית הקברות, משמש כמקום מפגש בין החיים למתים, מקום בו הגבול של המציאות מטשטש.

בתום המסע, במערכה האחרונה, ישנו סיום ציני ומפתיע, שקורא תיגר על המציאות ומעניק לטרגדיה את מאפיינה המרכזי של הקומדיה. גביזון מעניק גם למערכה הזו טיפול עמוק ויסודי, עם כל הרצינות המתבקשת.

[youtube wxNIUqA8Dew]

5 כוכבים – סרט עם לחן ייחודי, עבודת בימוי משובחת ומשחק מצוין.

רוצות לקבל הזמנה זוגית להקרנה המיוחדת לסרט "געגוע"? מלאו את הטופס ואולי תהיו בין הזוכות!

ההקרנה תתקיים ביום שישי 25/8, בשעה 14:30, באולם 16 בסינמה סיטי גלילות בנוכחות הבמאי שבי גביזון

מרלין וניג
יוצרת וחוקרת בינתחומית, מרצה במוסדות להשכלה גבוהה וחברה במועצת הקולנוע הישראלי