לפני כמה שנים, בהוטל פרטיקולייה (בית מידות פרטי עם חצר מקדימה וגינה מאחור) התכנס המילייה האופנתי בשבוע האופנה של פריז. הסיבה: תצוגת אופנה של ויוויאן ווסטווד. הבית הפרטי ברו דה ל'אוניברסיטה, היה עירום מחפצים ומריהוט. רק שאנדליירים יפהפיים התנוססו ממעל. החדרים נפתחו זה לזה במבוך סתרים בו החלו לצעוד הדוגמניות לקול מוזיקת רוק רועשת. לא רבים מהנוכחים יודעים, אבל באותו אחר-הצהריים הם ביקרו בביתו של קארל לגרפלד.
לגרפלד, הקיסר הבלתי מעורער של האופנה הצרפתית, נולד בגרמניה. במשך שנים הוא שמר בסוד את גילו האמיתי, עד שהאחרון התגלה ממש עתה, עם מותו, בגיל 85. לגרפלד ידע שזה לא "שאנל" בכלל לומר בן כמה אתה. בחדר השירותים שלו הוסבר בפירוש מה עוד לא "שאנל" בכלל לעשות: "להשתין לכל עבר", כפי שהורה השלט מעל הניאגרה.
לגרפלד נהנה מהעובדה שהוא שנוי במחלוקת וטיפח את תדמית "הילד הרע". הוא עירפל את המידע לגבי גילו האמיתי (טען שהוא לא זוכר את שנת הלידה שלו והצביע על גיל צעיר יותר בחמש שנים), גרס שאביו נולד בשוודיה למרות שחי כל חייו בגרמניה, ושאמו היא נצר למשפחת אצילים. הוא שנא טיסות ונהג לטוס תוך שהוא מחבק את הכרית מימי ילדותו.
לגרפלד עשה דיאטה חריפה של מעט יותר משנה ובשנת 2001 הציג סילואט רזה ב-42 קילוגרמים. הסיבה לשינוי הויזואלי? הוא רצה ללבוש חליפות דיור בעיצובו של המעצב הדי סלימן שידועות בגיזרה האולטרה-רזה שלהן. בעקבות הדיאטה שלו התפרסם הספר "הדיאטה של קארל לגרפלד".
הוא לא הסיר את משקפי השמש שלו, שמאחוריהן הסתתרו עיניים שקועות, עייפות ומקומטות, שהקפיד להסתיר. המחשבה לחשוף משהו שאינו מושלם, לא באה בחשבון מבחינתו.
יצא לי להתארח בביתו הפריזאי ובבית הקיץ שלו בברלין, בפרבר יוקרתי, שם העברתי לילה. תמונות פרטיות של לגרפלד מפוזרות בדירה, אותה עיצב בעצמו. הטעם שלו משובח ושילוב הצבעים מושלם. וילונות קטיפה כבדים בצבע ירוק בהיר עם גימור זהב מכסים את החלונות, רהיטים בסגנון אר-דקו שהיה אהוב עליו כל כך ותמונות על הקיר. הכל השתלב באופן מושלם בטעם נהדר.
עם זאת, ניכר היה שנהנה לשחרר את חרצובות לשונו ובפירוש ניכר שהיתה לו בעיה עם עודף משקל של נשים. את הזמרת אדל הגדיר כ"קצת שמנה" על פיפה מידלטון אמר שהוא "מעדיף את הגב שלה על הפרצוף". הוא היה פרובוקטיבי, איטי, אינטיליגנטי, בעל טעם משובח ומקורי.
בין הציטוטים הפחות ידועים שלו אפשר למצוא פנינים, כגון:
1. "אני אוהב את הרעיון שאנשים חושבים שאני מרושע. אני מחשיב את עצמי בטטה אמיצה."
2. "האם אני יודע כמה יש לי בעובר-ושב? אבל זו שאלה של עניים, נו באמת!"
3. "אני מעין נימפומן של אופנה שלא מגיע לעולם לאורגזמה."
4."אני חושב שקעקועים זה נורא. זה כמו ללבוש שמלת פוצ'י לכל החיים."
5."לעבוד זה לעשות משהו שאתם לא אוהבים. ברגע שאתם אוהבים את מה שאתם עושים, זאת כבר לא עבודה."
6. "ההוט קוטור האמריקאי זה לרוב כמו ניתוחים פלסטיים. גם כשהיא מאוד גבוהה, זה בגלל שצריך להרים את הכל."
7. "הפכתי להיות כמו התנין של לקוסט. בקרוב יאלצו לתפור אותי על הבגדים."
8. "מכנסי ספורט הם סימן לכישלון. איבדתן את השליטה על החיים שלכן, אז אתן יוצאות החוצה במכנסי ספורט".
ללגרפלד היתה חתולה לבנה יפהפיה בשם "שופט" (Choupette). לגרפלד קיבל אותה במתנה בשנת 2011 ופתח לה עמוד אינסטגרם @ChoupettesDiary בשנת 2013 הוא הכריז בשידור בטלויזיה שהיה רוצה להתחתן איתה, או כפי שניסח זאת בעצמו: "מעולם לא חשבתי שאתאהב כך בחתול".
עולם האופנה, "שאנל", "פנדי" והמותג "קארל לגרפלד", שבראש שלושתם עמד עד יום מותו, מרכינים ראש באבל. לא כולם אהבו אותו אבל כולם ידעו עד כמה לגרפלד כישרוני, וידעו שעשה הכל כדי שלא יהיה אפשר להתעלם ממנו.
** הכותבת, ד"ר מאיה גז, היא מומחית לתרבות צרפת ולאופנה צרפתית. ניתן להצטרף לסדרת ההרצאות שלה, "צרפת למתחילים "ב"הקתדרה רמת גן".
