מאת: יעל ארנסט
אפרת לקט הייתה פרס שלי.
טוב, חלק מפרס. בשנת 2010 זכיתי במקום השני בתחרות ״אמא עובדת מהבית״ של בייבי טבע, ואחד הפרסים שניתנו לי היו פגישות עם המאמנת אפרת לקט (להלן: לקט). באותו זמן הטייטל שלה היה ״מאמנת״ בלבד, נפגשנו כמה פעמים ונפרדנו כל אחת לדרכה. הפעם הבאה שפגשתי בה, לפחות באופן וירטואלי, היה ב- 2016.
עד אותה שנה, שמעתי עליה כמה פעמים בכל מיני הקשרים היא הוציאה יומן, הקימה בית ספר ושהיא מאמנת אימהות. רגע, מה זאת אומרת ״מאמנת אימהות״?
הצטרפתי לקבוצה הסודית שהיא כבר לא כל כך סודית של אמא מאמנת בפייסבוק, וגיליתי בה משנה סדורה, עוקבות אדוקות ואחת אפרת לקט, שעברה מטמורפוזה ממאמנת מן המניין- לאמא מאמנת, אחת וייחודית.
אמא מאמנת, על קצה המזלג
בעידן בו אנו לוקחות מאמן בתחומים חשובים (בעסק, בשיווק, לכושר גופני, לחשיבה חיובית), לקט תוהה מדוע אנו לא רואות לנכון לאמן את הילדים שלנו, שממש כעת עוברים את המפגשים הראשוניים שלהם עם המציאות והעולם. אנחנו אלו שאמורות להכין את ילדינו לחיים, ורק אנחנו מטמיעות בילדינו את הערכים שחשובים לנו. זו אחריות ענקית! מי יאמן אותם בעניין כה חשוב?
כך נולד המוסד ״אמא מאמנת״, ולקט מטיילת בארץ (וגם קצת בארה״ב), כדי להציג את משנתה לאימהות באשר הן, ומציגה להן אלטרנטיבה: אלטרנטיבה לצעקות, לחוסר תקשורת, לעונשים, לטיפוח עצמאות מהגילאים הצעירים ביותר, לשיפור מיומנויות מוטוריות, לחיזוק הביטחון העצמי של הילדים שלנו, ויש אפילו אלטרנטיבה לאלו שאחראים על הכנת הסלט בארוחות ערב בבית (רמז: לא ההורים). על הדרך נחזק גם את הביטחון של האימהות בעצמן.
כפי שלקט כותבת באתר הבית שלה, העולם של ״אמא מאמנת״ נטוע עמוק בשלושה עולמות שנשזרים זה בזה בצורה מצוינת: אימון, חינוך מונטסורי ופסיכולוגיה חיובית. עולמות אלו באים לידי ביטוי בשפה- חיזוקים על דרך החיוב למשל, לא רק של הילדים- גם שלנו אותנו, האימהות. הם באים לידי ביטוי גם בהבנת המסוגלות של הילדים על פי גילם, והעצמת המסוגלות הזו אצל הילדים עצמם. השיח עצמו, בין האם לילדה, יתקיים בשפה של האימון, בשאילת שאלות שאינן מכתיבות את התשובה מראש כי אם מאפשרות מענה על פי הילד עצמו.
אימפרית ״אמא מאמנת״ כוללת את קורס הדגל, ניוזלטר חודשי, אתר עם שפע מידע בנושא, קבוצת פייסבוק פעילה עם מעל 20,000 אימהות, עמוד פייסבוק פעיל, אירועים, טור ב- Xnet, הרצאות, תחזוק חשבון אינסטגרם ולאחרונה ממש התווסף גם ערוץ טלגרם.
מה עוד חסר? ספר.
הספר ״אמא מאמנת״
הספר מגלם, בצורה מסודרת ומובנת, את כל מה שלקט מדברת עליו מעל הבמות השונות, מההתחלה ועד… טוב, אין לזה סוף.
להורות שלנו אין סוף, וגם ליכולות שלנו אין- ליצירתיות, ליכולת השילוב, לחוכמה, לחמלה ולהכלה. אין סוף אבל יש נקודות שבירה. גם אליהן לקט מתייחסת ומציעה אפשרויות הטענה: לשבץ לנו בלו״ז הקבוע את הדברים שמעניקים לנו, האימהות, את תשומת הלב, את הדקה השקטה שלנו, את הצרכים האחרים הקיימים בחיינו כמו זוגיות, חברות וכיו״ב. למעשה, הארת מקומה של האם במשפחה ובחיי ילדיה הוא המקום בו מתחיל הספר. אין אפשרות להתחיל את דרכנו כאמהות מאמנות, אם לא נדאג לעצמנו, נאפשר לעצמנו מרחבי נשימה ומקומות מעשירים ומעצימים.
עובדה ברורה זו מעמיקה את תחושת האחריות שיש לנו כלפי ילדינו לא רק מבחינת האוכל והבגדים, כי אם על עיצוב האנשים המבוגרים שיגדלו להיות- על ערכיהם ועל יכולותיהם. ובעיקר- על תחושות עמוקות ובסיסיות של אהבה, אמונה ביכולותיהם ובחוסנם הנפשי.
כל זאת יתאפשר, אם אנו האימהות נדאג לעצמנו. משהכנסנו את עצמנו למסלול אימון משל עצמנו, אנחנו מתחילות את האימון של ילדינו.
הספר אם כן מתחיל עם המקום של האימהות אך מהר מאוד נשזר אל תוך האימון של הילדים שלנו, מתוך הבנה וקבלה גדולה יותר של עצמנו אותנו ואת ילדינו. לחלק הזה, קוראת לקט ״עקרונות״.
החלק השני הוא ״בסיסים״- הבסיסים החשובים בדרך לקט: דמות מיטיבה, עצמאות, ערכים ורגשות. מילים בעלות משקל עמוק ובעלות השפעה אדירה על בני אדם באשר הם, לאורך כל חייהם. החלק השלישי הוא ״הזדמנויות״, וההזדמנויות האלו הן תחומים בחיים, שהם חשובים לילדים בחייהם כעת, חשובים במתבגרים ויהיו חשובים גם כאנשים מבוגרים. אלו ההזדמנויות לאימון.
הספר מסתיים על דרך החיוב, כיאה לדרכה של אמא מאמנת, עם רשימת ״27 דרכים להביע אהבה״, עם השפה של אמא מאמנת- המונחים המהותיים כל כך להבנת הגישה כולה, ודברי סיכום.
[youtube NSt76SnoE5o nolink]
רעיונות שדיברו אלי
לקט ממשיכה ללמוד כל הזמן, מלקטת רעיונות ושוזרת אותם לתוך משנתה, תוך יישום מתמיד של התכנים שהיא מעבירה הלאה- ראשית אצלה בבית עם ילדיה הפרטיים ולאחר מכן לקהילה שיצרה סביבה. היא משלבת את כל ידיעותיה בנישה הזו שיצרה לעצמה והתוצאה לפניכם: גישה שפויה להורות במאה ה- 21.
לאור היכרותי עם עצמי, ידעתי שחלק מהדברים שלקט מציגה ידברו אליי פחות וחלק יותר. הנה 2 דוגמאות לרעיונות שכבשו אותי:
חוג אמא. בעידן בו יש מיליון חוגים, עבודה, סבתות, חברים ובאופן כללי אין מספיק זמן עם הילדים, לקט מציעה את חוג אמא, שהוא מאוד דומה ל״זמן איכות״.
הכותרת הזו תמיד הציקה לי, אבל הרעיון הברור מצליח לעזור לי להחליק- לסגור ביומן זמן לכל ילד בנפרד, שהוא זמן אמא וילד ב- 100%. בלי טלפונים. בלי מסכים. אלא אם כן הזמן ביחד מוקדש לפעילות שהוחלטה עליה מראש, כמו לראות סרט או לשחק יחד במשחק כייפי בטאבלט. אבל בגדול, הרעיון הוא זמן אמא-ילד קבוע, עם שעת התחלה ושעת סיום. ממש כמו כל חוג אחר. הרעיון הזה הוא לעתים לא קל ליישום, אבל מהרגע שנקלט במערכת הלו"ז ההפכפכה שלנו, הילדים ואני כל כך נהנים מהזמן הזה שאין פה בכלל מקום לספק- זו דרך מנצחת לוודא שאני מבלה עם כל אחד מילדיי.
ניהול זמן ופרויקטים יכולת חשובה שלי מעולם לא הייתה בצעירותי, מעולם לא דוברה בצעירותי ורכשתי רק בסביבות גיל 25. לא חבל? היכולת לתמרן בין העיסוקים הרבים, הרצון להכניס גם זמן של כיף, חלוקת זמן נכונה בכל הקשור ללימודים למבחנים, לכתיבת עבודות…
פרויקטים וניהול זמן באים לידי ביטוי היום בצורה מאוד ברורה: הפקת חגיגת יום ההולדת, לימודים למבחנים בביה״ס, תכנון וביצוע פעילויות לחופש הגדול, ניהול אירוע מכירת משקאות קרים+ מכירת צעצועים יד שניה והעברת ההכנסות לעמותה שעוזרת לניצולי שואה (סיפור שקרה באמת. על החתום האמא הגאה, כלומר אני), ועוד ועוד פרויקטים, קטנים וגדולים, שמאמנים את ילדינו להיות ערוכים ומוכנים לניהול הזמן והפרויקטים שלהם כשיהיו גדולים יותר.
לקט מדברת על גידול ילדים במאה ה- 21 תוך התאמה לכל הדברים הקיימים כיום (שימוש במסכים לא רק לשם משחק כי אם גם ללמידה), תוך העצמת הילדים במקומות החזקים. לא עוד מחמאות ריקות וכלליות כגון ״גאון! גאון!״, כי אם מחמאה שמתייחסת לחוזקה של ילד והעצמתה בצורה מאוד ברורה. מחמאה שילדים יכולים להבין ושהיא ממלאת אותם כוח, גאווה עצמית ושמחה, כזו ש"עושה להם את היום". לקט חוזרת ומלמדת להמשיך לנסות, כל יום מחדש, גם אם היום הרגשתי האמא הגרועה בתבל שעושה את כל רעיונות אמא מאמנת הפוך.ופה אולי טמון אחד הדברים הקריטים בכל הקשור למשנתה של אפרת לקט:
אמא מאמנת היא אמא מתאמנת. ככזו, נעשה הרבה דברים בצורה טובה, אך יהיו לנו טעויות בדרך. באימון.
לקט קובעת סטנדרט אלטרנטיבי: ״אנושית זה המושלמת החדש״. גם אנחנו מתאמנות, וגם אנחנו נטעה. יהיו פעמים שנדע ליישם את כל מה שלמדנו בסבלנות ובהכלה, ויהיו פעמים שהקריזה תתפלק לנו. זה חלק מהתהליך.
וכך גם הילדים. יהיו פעמים שכל מה שהעברנו ולימדנו ודיברנו וסיפרנו (ואף חפרנו) ייושם בצורה קסומה שתגרום לנו לחיוך נצחון. אך יהיו גם הפעמים שזה לא יהיה כך. מה, דיברנו אל הקיר? לא, זה פשוט חלק מתהליך הלמידה וההפנמה.
הספר "אמא מאמנת" והגישה כולה, מזמינים אימהות לערוך שינויים בחיי המשפחה ובתפיסת התפקיד שלנו כהורים. לקט מאתגרת אותנו לעשות את הדברים היומיומיים עם הילדים ובני הזוג שלנו אחרת. לא הכל חייב להתאים לכן, ולא עם הכל תסכימו. אבל הרעיונות והיתרונות, ושילוב החוזקות שלכן כאימהות בתהליך, יכול להפוך את המסע המופלא הזה שנקרא "הורות" למשהו יותר עוצמתי ומהותי לא רק עבור ילדינו, אלא גם לנו.
החינוך מתחיל בבית. עם אמא מאמנת, ללא ספק שזה יכול להיות בטוח יותר ושלם יותר.
** הכותבת, יעל ארנסט, נשואה באהבה, אמא לשני ילדים טובי לב+ חתול ומנהלת את אתר סינית- רפואה סינית: www.sinit.co.il
