בר רפאלי, למי את קוראת חזירה?

ראיתי את התמונה הזו של בר רפאלי המהממת שמצוטטת עם המשפט "זה לא שנכנסתי מיד לג'ינס, אבל הכל נושר אם את לא חזירה" ואכן היא היממה אותי. אמרתי לעצמי, רגע. מה? זה אמיתי? אין מצב. זה בטח הוצא מהקשרו

זה ארוך. אבל חשוב לי מאד שתקראו עד הסוף.

טוב, ראיתי את התמונה הזו באינסטרגם של מגזין "את". את התמונה הזו של בר רפאלי המהממת שמצוטטת עם המשפט "זה לא שנכנסתי מיד לג'ינס, אבל הכל נושר אם את לא חזירה" ואכן היא היממה אותי.
אמרתי לעצמי, רגע. מה? זה אמיתי? אין מצב. זה בטח הוצא מהקשרו. לפני שאני כותבת על זה פוסט אני אקרא את כל הכתבה וקראתי.

זה מתחיל עם זה שבר רפאלי נזכרת בפעם הראשונה שבעלה החליף חיתול עם קקי, שזה כבר מוזר לא? מישהי מכן זוכרת את הפעם הראשונה שהיא פגשה חיתול עם קקי? והיא מספרת שהיא ידעה שאם היא תלך לעזור לו הוא לא ילמד לעולם אז היא צעקה לו "אני לא יכולה לבוא כרגע". ואז, למען הסר ספק, רפאלי מאשרת למראיינת בבירור "כן, הוא מחליף גם קקי".
אני באמת לא מבינה. זה נאמר בגאווה? זו בעיני בכלל שאלה לא לגיטימית ב-2017. יש איזשהו דיפולט כזה שהאמא היא זו שצריכה "לדעת" להחליף קקי בעוד שזה לא ברור שאבא צריך גם "לדעת"?

בר רפאלי ב"את"

אני לא כותבת מילה של ביקורת או אפילו דעה על זה שהיא אומרת שהאימהות לא שינתה לה את החיים או עשתה לה שוק ושכלום לא הפחיד אותה. גם לא על זה שיש לה מטפלת וגם לא על זה שהיא טסה לחו"ל לבד ובטח שלא על זה שהיא בחרה לא להניק או על זה שהיא אמרה שהיא חושבת שהתינוקת לא יודעת מי הם הורייה בשלב הזה ואם יתנו אותה לשכנים. היא לא תשים לב ולמה אני לא אכתוב על זה ביקורת או דעה? כי זו זכותה לבחור את האמונות שלה ואת דרך הפעולה שלה כאמא ובכלל.

ואז באמת מגיעים בכתבה משפטים שאני מאד מזדהה איתם כמו "שיפוטיות זה משהו שאני לא מבינה. אם כל אחד היה מנסה לעשות את זה פחות, היינו אוכלוסיה יותר שמחה ומסופקת" ו-"כל אחת צריכה להחליט עם עצמה למה היא מסוגלת, זה גם ככה נורא קשה. כל אמא תזדהה עם זה שאי אפשר לשפוט אותך".
אכן. משפטים חשובים מאין כמותם.

ואז פתאום אני נזרקת שוב למקום ההוא של ההתחלה, של האי שוויון, כשהיא מספרת שרק היא זו שקמה בלילה כי חשוב שהוא יעשה את העבודה שלו כמו שצריך, "אחרי הכל, הוא המפרנס". וכשהמראיינת אומרת "סליחה? את הדוגמנית הרווחית ביותר בישראל, כנראה בכל הזמנים" בר עונה "זה לא מי שמביא כסף, אלא למי יש את האחריות". אוקיי, יש הגיון מסויים.
ואז היא מוסיפה "אני גם מבינה את הצורך של גבר להרגיש שהוא אחראי על העניין הזה".

מה?

למה?

זה כל כך מאכזב. מאישה מצליחה שתדבר בצורה כזו. אני באמת פשוט לא מבינה את זה. לא את הצורך של גבר להרגיש שהוא אחראי על הפרנסה ולא את זה שיש מישהי שמבינה את זה ומצהירה על זה כאילו שזה דבר מובן.

אחר כך היא מספרת על זה שאמא שלה רזתה ושקוראים לווטסאפ המשפחתי שלהם "משפחה רזה" (נניח שזו איזו בדיחה פנימית לא חולנית) והיא אומרת "כולנו היינו רוצות להיראות מושלם" (נכון) "העניין הוא שההגדרה של המושלם היא בעייתית" (שוב, מסכימה מאד).
והנה הגעתי למשפט. זה שגרם לי לחפש את הכתבה ולקרוא את כולה.

בר רפאלי

"זה לא שנכנסתי מיד לג'ינס" (אוקיי, אגב בעיני היא כמובן לא צריכה להתנצל גם אם כן הייתה נכנסת מיד לג'ינס. אני לא נגד בחורות שהן רזות) והיא ממשיכה "אבל הכל נושר אם את לא חזירה בהריון". אוקיי, אז בציטוט על התמונה השמיטו את המילה בהריון. אבל זה לא מסלף את דבריה. לא שבשלב הזה אני כבר מופתעת שהיא באמת אמרה את זה.

אבל מה שאני לא מבינה זה  איך? איך אפשר מצד אחד לומר שהשיפוטיות היא לא רק בלתי אפשרית אלא גם מעציבה וקשה ואז לומר משהו כזה? כשאת יודעת שמאות אלפי נשים יקראו את המילים האלה שלך. זה לא שיפוטי? להשתמש במילה חזירה?

אני חייבת לומר והלוואי שאת הפסקה הבאה תראה כל אישה שתקרא את הראיון הזה של בר רפאלי. אם את אוכלת הרבה בהריון, כי זו דרך ההתמודדות שלך עם המצוקות שלך, כי את מוצאת בזה נחמה, כי קשה לך להתמודד עם ה-כ-ל וגם להילחם ברצונות שלך לאכול מה שבא לך, זה לא אדיאלי. זה לא הדבר הכי בריא. אבל זה ל-א אומר שאת חזירה!

בהמשך הראיון היא מדברת על טראמפ ועונה שהיא הייתה יוצאת לרחוב בגלל כל הדעות שלו ולא רק איך שהוא מדבר על נשים. אבל אז היא מצוטטת מכריזה "אני לא פמיניסטית".

כתבתי פעם פוסט על זה שיש משהו בהגדרה של פמינסטית שמכביד עלי אבל רק בגלל שאני חושבת שהפמיניזם הוא צריך להיות חלק ממשהו גדול יותר שכינתי כ- "כבודיזם". זה תמים. לחשוב שהפמיניזם לא צריך לעמוד בפני עצמו אלא יכול להיות חלק ממשהו כללי יותר, רחב יותר, פחות מתעד את אי השוויון של נשים כנשים. אבל בחיים לא הייתי אומרת שאני ל-א פמיניסטית.

איך יכול להיות שיש אישה שהיא לא פמיניסטית? איך יכול להיות שיש גבר שהוא לא פמיניסט? איך יכול להיות שיש אבא שלא מחליף קקי? ואיך יכול להיות שטראמפ נשיא ארה"ב? באמת שאלות טובות.

** הכותבת היא שירלי טמיר, בלוגרית פופולרית ברשת שהעלתה את הפוסט הזה במקור בפייסבוק שלה