אפקט המים (2016) לא מציע חידוש בז׳אנר הקומדיות הצרפתיות (הרומנטיות) אבל יש בו דמויות ססגוניות, שנינות, ביקורת עצמית ואפילו תפקיד קטן לישראל. כעת, לאחר שהוקרן בעבר במסגרת פסטיבל או לה לה, הוא יוצא להקרנות מסחריות בארץ, ומומלץ כסרט נשי (הבמאית והתסריטאית הראשית היא סולווג אנספה והצלמת הראשית היא, איזבל רזבה) ועל הדרך, כשיעור ניסיון, לאיך משליטים סדר בבלגן תסריטאי (בלי להפריע לבלגן לחגוג).
הפתיחה של אפקט המים, סרטה של אנספה, היא אפקט בפני עצמו. אנחנו פוגשים את סמיר (סמיר גסמי) גבר כבן 40, מפעיל מנופים. הפוזיציה שלו באתר בנייה, ניצב בין יסודות כעורים וערומים מקירות, עומד בעיצומו של יום, מביט בשעת בין הערבים, על שגרה עומדת של עיר. היא אקספוזיציה לדמות שנעה ממבנה קטן פנימי וחלול, לחיפוש אחר מבנה ממשי ומלא ויש בה כדי לבטא את התלישות של הדמות שלאורכו ולרוחבו של הסרט, חותרת לאהבת אמת. מהר מאוד אח״כ, ואולי קורה מהר מידי, סמיר מקשיב במקרה, לראיון עבודה בין גבר לאישה זרה. אנספה כבמאית, בחרה באופן משעשע, להפוך את ראיון העבודה השגרתי הזה, לבעל שתי משמעויות, שמרבית הנשים מכירות היטב: המראיין שואל, ״את פתוחה?״ ובהמשך מעדכן, ״נעבוד יחד כצוות כמו משפחה קטנה… ככה תמיד עבדנו, גם הבחורה לפניך הייתה פתוחה- אם את מבינה למה אני מתכוון״… כאן המתראיינת, שבהמשך תתגלה כאגת׳ (פלורנס ליורה קאייה) מורה לשחייה בבריכה המקומית במונטריי, כבר לא יכולה להבליג יותר: ״מה זה צריך להיות?— למה אתה משחק בקקי.
זה בשביל העבודה? לא בשביל העבודה? אם אתה רוצה סקס אין לך סיכוי. נמאס לי מגברים כמוך!״ היא אומרת בעצבים והדיאלוג הקצרצר הזה, הופך בבת אחת, קומדיה שגרתית למעט אקלקטית יותר, פמיניסטית ומעוררת עניין במבנה הקשר הזר או איך אדם, שהיה לפני רגע אנונימי, הופך בבת אחת למרכזי בחייך. אלא שמהר מאוד, על הפתיחה המוצלחת, מודבקת הקלישאה הרומנטית, המיושנת, שסיסמתה ״גברים אוהבים נשים קשות להשגה״ ומכיוון שעייפתי מסרטים שהמסר המרכזי שלהם הוא כיסופים אל הלא מוחשי, במהלך המערכה הראשונה של הסרט, כמעט ולא נתתי לעוד יצירה רומנטית שכזו להכניע אותי. אבל המהלך הלא הגיוני הרצוף של המערכה השנייה, הפך בבת אחד את הסרט לכובש לב, כשאפקט המים, מתגלה כקומדיה שמצליחה ליצר אנדרלמוסיה רגשית, מאורגנת היטב, דווקא בשל הציפייה המוטעית בתחילתו, ומעבר לכך, מצליח להעניק מיימד שווה, לחוויה הנשית והגברית השונה, ביחס לאהבה.
סמיר ששמע שאגת׳ מורה לשחייה, מחליט להירשם לשיעורי שחייה שלה אבל לפני שהוא יצליח לעשות את זה, הוא חייב יהיה לעבור דרך שלל דמויות, שהן חלק מהמרחב הפעיל של הבריכה ובדרך, הוא יסתרבל בקלישאות קומיות מהסוג הנדוש להחריד (בגד ים פצפון בצבע אפרסק ודלת שנתקעת במלתחת ההלבשה, למשל) הוא גם מסתבך, עם מורה פתיינית אחרת לשחייה, שאפילו קצת מטרידה אותו מינית, ברמיזות ומבטים. להגיע לליבה של אגת׳, מתגלה כמשימה לא פשוטה שצריכה לעבור הרבה תרגולים במים.
וכמו המים גם מערכות יחסים בין נשים לגברים, יודעות עליות ומורדות, רדידות ועומק. מבחינת אגת׳, לחיות בבריכה, זה כמו לחיות באקווריום: קלות, תנועה, השתקפות צלילים, ערבוב. וכשהמפגש בין השניים, כמעט מבשיל, בצירוף מיקרים לילי, לווידוי אהבה שלם, חל שיבוש שחושף את סמיר. שקר האהבה, הוא אולי אחד המוטיבים היפים בקומדיית טעויות, כשכאן ברור גם הסבטקסט, שניהם רוצים אבל כל עוד מתקיימים עקרונות כמו צידוק ומוסר, שניהם יהיו חייבים להפוך את כל ההתרחשויות, להרבה יותר מורכבות, מסך כל האמת החבויה.
כדי להימנע מספוילרים, נאמר כאן שאגת׳ עייפה משקרנים (כמו שני שליש מהנשים בעולם). אבל המשבר הזה יוצר את האפקט הנפלא של המערכה השנייה שכולה ססגוניות מרתקת. אגת׳ נוסעת לכנס באיסלנד, יושבי ראש המועצה האיסלנדים, מתגלים כטיפוסים בפני עצמם. סמיר שדולק אחריה, מתחזה לשמואל דרייפוס כהן, נציג הכנס, מישראל (על הקירות בין הדמויות המצולמות במועצה, תקבלו ד״ש גם שמעון פרס ז״ל). אגת׳ מנסה להתקיל את סמיר אבל כשקרן מדופלם, הוא מצליח לאלתר ונואם את נאום ה״ביחד״, על בריכה משותפת לישראלים ולפלסטינאים וזוכה להתלהבות והתרפקות מצד הקהל (כן, קצת צוחקים כאן באופן אבסורדי, על הנאיביות האירופאית, ביחס לסכסוך). בקיצור, חגיגה שלמה. תקריות שלמות, אכזבה מהסיכוי לאהבת אמת, אכזבה מסקס מזדמן ומנותק רגש, תובנות, וויתורים, זיכרון ושכחה ואפילו תשוקה לאווזים וקוראת בקפה. המון אלמנטים שנארגים יחד, יוצרים משהו שבכל וריאציה אחרת, יכול היה להישמע פאתטי, אבל בקונספט של אפקט המים, ההרכב מצליח לעבור, באופן מהנה וקליל.
כוכבים- 3 מתבקש לומר ש״מים רבים לא יכבו את האהבה״ ובכן, הם רק מגבירים אותה.
מרלנה- עובר++. נשי מאוד באופני המבע של הגיבורה הראשית. באיזשהו שלב בסרט, אנה האיסלנדית, אומרת לאגת׳ ״אדם קטן מסוגל לעשות כל דבר, במיוחד אם מדובר על אישה״ והמשפט הזה מסכם את ציון המדד.
