מאת: סיון שמש
מה קורה כאשר נערה ניגרית מגיעה לאמריקה? בניגריה יש דיקטטורה צבאית, הגורמת לאזרחי ניגריה לברוח למקומות אחרים. איפמלו, נערה הלומדת באוניברסיטה בניגריה, מקבלת אשרת כניסה לאמריקה וגרה אצל דודתה אוג'ו ובנה דיקה. דיקה קורא לה "בדודה". איפמלו מופתעת מהיחס באמריקה לגבי צבע העור שלה, הרי, בניגריה למרות שכולם שם שחורים, היא לא חשבה שיש הבדלי גזע.
איפם, זה שם הכינוי שאובינזה קורא לה. הפגישה הראשונה ביניהם בניגריה הייתה במסיבה, בה חבר של אובינזה שידך לו את חברתה של איפמלו, אבל מרגע שאובינזה ראה את איפמלו, השידוך לא התרחש עם החברה המיועדת אלא עם איפמלו. אובינזה מכור לספרות אמריקאית וקיווה להצטרף לאיפם באמריקה, אך בעקבות אסון התאומים הוא לא קיבל אשרה. ללונדון הוא דווקא כן קיבל אך כשפג התוקף של שהותו, הוא ניסה למצוא עבודות אחרות וכשהוא נתפס הוא חוזר אזוק לניגריה.
אובינזה ממשיך בחייו, הוא נשוי ויש לו ילדה. הוא גם עשיר ועוסק בנדל"ן. איפם מנתקת איתו את הקשר, בעקבות אירוע טראומתי שעברה. לאחר 13 שנים שבה היא גרה באמריקה, מחליטה איפמלו לחזור חזרה לניגריה. אחרי הכל אמריקה זה לא גן עדן למרות שהיא מממשת את החלום האמריקאי, בה היא פותחת בלוג שנקרא "בלוגזענחמד" או הבחנות שונות על שחורים אמריקאים (שנודעו בעבר כ"כושים"), מאת שחורה לא-אמריקאית."
בבלוג היא כותבת את תובנותיה ולפעמים היא מגוללת דברים שעברה עם האקסים שלה ונושא הגזע הוא משמעותי. איפמלו, שבאה מניגריה, לא ידעה אפילו שיש סוגים של שחורים, הבדלים בגזע והגזענות בפרט. בספר "אמריקנה" (הוצאת זמורה ביתן) יש 7 חלקים. 2 קולות המסופרים לסירוגין וקולה של איפמלו נשמע יותר מאובינזה כאשר היא הדמות הראשית.
זהו הספר הראשון שאני קוראת של צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. למרות השנים בהם חיו רחוק אחד מהשני, האם האהבה תנצח או שהאהבה אבדה?
הספר מומלץ מאוד ומשפט אחד נחקק לי במיוחד:
"את רואה דברים דרך עיניים אמריקאיות. אבל הבעיה היא שאת אפילו לא אמריקנה אמיתית. לו לפחות היה לך מבטא אמריקאי, היינו סובלים את הקיטורים שלך!"