אז מי זו נועה קירל?

כולם מדברים על נועה קירל. מה היא לבשה, מה היא לא לבשה, איך היא נפרדה וחזרה ונפרדה (או להפך), מהדוגמן העולה ברק שמיר ולמה ילדה בת 16 נראית-שרה-מתנענעת כמו שאנחנו לא רוצים. מי זו נועה קירל אתם שואלים? ובכן, אם אתם בני יותר מעשר, מדובר בשאלה לגיטימית.

נועה היא תוצר של הסדרה "פושרז", שאימללה את מרקענו לפני כשנתיים. אז גם שימשה נועה, 14, כנושא לצקצקת רשת אחרי שהעלתה ליו-טיוב סרטון פתייני ופרובוקטיבי, שבו היא מבצעת ראפ לא איכותי במיוחד המלווה באנחות והתפתלויות, כולל בפתיח הבלתי נשכח – “מה המספר האהוב עליך? שלי 69".

אז נכון, טעם רע יש פה בשביל שנתיים וכן, אם זו הייתה הבת שלי, הייתי מתחרפן לפני שהיא הייתה עולה ליו-טיוב, אבל גם המקהלה היוונית שהתקבצה מכל רחבי הרשת כדי לנאץ את נועה והקליפ שלה, לא חתמה על מינוי לטעם טוב. משמרת הצניעות-מטעם-עצמה, של אומת הפייסבוק, התייצבה לילל את המנטרות המוכרות של "עד היכן, ואיזו בושה ומה קורה לנוער, וצריך לתלות את האבא שלה”.

נכון, מדובר במוצר צריכה לעוללים שלא אמורים לקבל, כבונוס, התנשפויות סקסיות ונענועי אגן. מצד שני, פרופורציות זה גם משהו שמותר לנו למדוד על עצמנו ולהחליט שמתאים. אז היא שרה, אז היא ליקקה את השפתיים, אז היא התאפרה. תמיד צריך לזכור שמאחורי כל ילדת-פרובוקציה כזו נמצא רוברטו אחד שמושך בחוטים וסופר את השקלים. אנחנו לא באמת חייבים למלא לו את הקופה.

כך או כך, הפרובוקציה עבדה, והלרלרת האינטרנטית הוסיפה לבאזז והיום נועה קירל היא אלילת היפ-הופ לטף, שחקנית עתידית, וכנראה גם מעצבת. כי מתברר שלהיות מולטי-טאלנט זה מה שנדרש. אין לכם? תמציאו משהו. יכול להיות שמדובר ביוצרת מוכשרת שעתידה לפניה ויכול להיות שמדובר בבלון יח"צ, שמתפקד כמיצג של טעם מוזיקלי קלוקל ביו-טיוב. הניחוש שלכם טוב כמו שלי.

לנועה קירל יש גם גרסה תואמת בבלונד גולש. קוראים לה עדי ביטי, גם היא מוצר של ריאליטי טלוויזיוני (בית ספר למוסיקה) ומשמשת כ כצ'ילבה הלא-רשמית של נועה, מה שהופך אותן לעופרה-ירדנה של הדור הזה. שתיהן גם יחד הן חלק מתופעה עולמית של כוכבות צעירות, צעירות מאוד, שמרפדות את דרכן לפסגה בקליפים שמתיישבים על קו התפר בין אמ.טי.וי ל-אר.טי.אל.

איכשהו, כל הסיפורים האלה נשמעים אותו דבר: ילדה עם אמביציה, הורים-עוד יותר, סוכן חרוץ ושיווק שנשען על מיניות בולטת. צפייה בקליפים האלה מעוררת את התהייה במה בדיוק מדובר – מוזיקת פופ או שומר מסך לפדופילים. נועה קירל לא המציאה שום דבר, בריטני ספירס ומיילי סיירוס היו שם קודם ועשו את זה יותר בגדול ויותר ברעש. אבל אצלנו בארץ, מתוקף היותנו סניף של לודג' במזרח התיכון, אנחנו נוהגים יותר להזדעזע ולצקצק. גם אני.

אז הנה התרומה המצקצקת שלי, אני לא חושב שנועה קירל – כתופעה, לא הנערה עצמה – היא סמן חיובי למה שקורה לנו מבחינה תרבותית. אני חושב שהיא סימפטום לחברה שמאבדת את המושכות על מה שראוי ולא ראוי, ובעיקר אני חושב שהיא מנכיחה סגידה מתגברת לרדוד ולקולני. יש לי תחושה שעוד שנתיים שלוש נשאל כולנו נועה-מי? מצד שני בבחירות האחרונות אני הימרתי על בוז'י, ככה שאי אפשר ממש לסמוך על התחושות שלי.