הבלוג של קרין מילשטיין

הכל אפשרי …corny

סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)

עדכונים:

פוסטים: 695

החל מדצמבר 2013

אריה דריפוס מדבר על חלומות, על הגשמות ועל מה חשוב או שבעצם לא חשוב כלל. במקבץ סיפורים זה, הוא נוגע בנשמות שונות ומשונות מעולמות שונים שעבור כולם, רק החלום נחשב….

07/12/2016

20161205_070253_HDR (2)

ספרו של אריה דריפוס הוא מקבץ של 28 סיפורים קצרים, ביניהם גם “רק החלום שנחשב”, שעל שמו המקבץ כולו ולדעתי גם עטיפת הספר בהשראתו (אבל זו רק דעתי… ).

כל סיפור מכיל סוג של חלום. חלום להגשמה עצמית, חלום לשינוי מצב קיים וכדומה. חלק מהחלומות מציאותיים יותר וחלק סוריאליסטים יותר. אבל, בכולם יש לגיבור/ה רצון לשנות ולהשתנות. כל אחת מהדמויות עוברת דרך משלה להגשמת חלומה, וזה מה שהופך כל סיפור לייחודי ומרתק בפני עצמו.
בסיפוריו, אריה מדבר על תחושת הזרות של הגיבור/ה. הזרות בבית, בשכונה, במושבה וכו’. וכמובן, תחושת הבדידות הנילוות לה. הדמויות בודדות בתוך חלומן שלהן.

האומנות, הקולינאריה, היהדות והישראליות תופסים חלק חשוב בסיפוריו של אריה דריפוס, אבל לא רק. סיפוריו לוקחים אותנו הקוראים למחוזות שונים ולחוויות שונות. תמצאו את עצמכם בישראל, בברלין, בבולגריה ועוד. פעם הדמות היא אישה ופעם היא גבר.
חלק גדול מהסיפורים כתובים בגוף שלישי, אך ישנם מספר סיפורים שמסופרים דווקא בגוף ראשון, שהם על אריה עצמו. ביניהם: “לומר שלום”, “על נשים ועל בגדים”,”אזעקה” והסיפור שסוגר את הספר “בדרך לנשיקה השביעית”.

וכמה טעימות על קצה המזלג…

הסיפור הפותח את הספר “אופירה” סובב סביב יצירת אומנות של אומן גרמני יהודי, שנעלם בתקופת השואה. היצירה היא ציור של אישה יהודייה יפייפיה, הכובשת את לבבות כל רואיה (מזכיר את המונה ליזה…). הסיפור סובב סביב השאלה של היכן היצירה תוצג? מתקיים מאבק בין ישראל לגרמניה היכן יציגו את היצירה, כשהמאבק עצמו תפל וחסר טעם.

בסיפורו “בימים ההם בזמן הזה”, דוד עסוק בהגרלות כדי לזכות בסכומי כסף, כשלבסוף הוא זוכה בסכום יפה בשווי שתי משכורות, הכסף מביא עוד כסף. הוא בסוף מגיע, אבל לאן?

ב”המודעה”, רפאל, גבר מתבודד, מתאהב בנגה. נגה מפציעה לתוך חייו דרך מודעת אבל. הוא מתאהב באישה שמעולם לא פגש ולעולם לא יפגוש (ואולי לכן הוא יכול להתאהב בה…). את דמותה של נוגה הוא מצייר והופך לבת לוויתו הוירטואלית.

ב”המרפסת לשום מקום” נשאלת השאלה מה עושים כדי להרגיש את טעם החיים? גיטל מתמסרת בלהיטות לתצפית על בני השכונה בבתים מול המרפסת שלה. את הידע האמיתי לגבי מה שקורה היא מלקטת מחבלי הכבסים הצבעוניים, המעטרים את המרפסות בכל מזג אוויר.
חייה שלה עצמם הם טרגדיה סוריאליסטית. גיטל שהיתה מלכת הכיתה היפה, מוצאת את עצמה עם חייל ערבי בביתה. היא מאכילה אותו לבקשתו האילמת ואז הוא מבקש להשביע את תאבונו בתאוות בשרים. הוא נוגע בה ותחושת הנאה מהולה בבושה השתלטה עליה. כשהבינה מה קורה היא ברחה ממנו למרפסת והוא אחריה. שם פגז תועה פגע בהם פגיעה ישירה. הערבי התפורר לגמרי והיא נשארה תלויה בין שמים וארץ , נכה לתמיד. חלומה “המתוקן”, בו יהודי נוגע בה וברגלייה, היא נמשכת במרפסת שוב למצב של בין שמים וארץ, והפור נפל והפילה ארצה למותה.

כאישה וכסטייליסטית לא יכולתי שלא להתחבר לסיפור “על נשים ועל בגדים” ואצטט לכם פסקה, שמדברת בעד עצמה: “הביגוד, בצד הזה של הפלנטה האנושית, אינו עוד כסות פונקציונאלית כי אם הצדעה לדימוי הנשי. נשים, בניגוד למה שרבים מניחים, מעצבות, הוזות, מייצרות, לובשות בגדים גם ובעיקר למען עצמן. התחלתי להפנים שההופעה הנשית החיצונית נוטה יותר להבעת עצמאות ולהפגנת אופי מאשר להצהרת כוונות כלפי המין השני. עוד מסקנה מעשית דואבת החותרת תחת מסד העליונות הגברית שעדיין רציתי להאמין בה.”

בסיפורו “לומר שלום” מופיעה דמותו של אריה דריפוס עצמו. הוא נותן לה את שמו “אריה”, היא כתובה בגוף ראשון ומגוללת פרטים מקורות חייו. אריה דריפוס היה מחנך, שנסע לשליחויות בחו”ל. בסיפור נחגג יום הולדתו של אריה ובמרכז החגיגה ספרו, רעיון פיוטי ורומנטי שובה לב כשלעצמו, שמנקז לתוכו סיפורים מרטיטי לב של כמעט כל אחד מן המשתתפים. האם אלו הסיפורים האחרים בספר? למרות, שאריה אומר שהוא לא מוצא את עצמו בסיפורים האלו,האם דמותו שם?

בסיפור “ראנר ביל”, ביל מתאהב באישה מבוגרת ממנו בהרבה, כשהוא מגיע במסעו בבולגריה לעיירה נידחת. אהבתו זו היתה חסרת סיכוי בגלל פער הגילאים ביניהם וכדי להרפא ממנה, הוא מצא בת זוג בת גילו. אבל, האישה המבוגרת לא הרפתה ממחשבותיו… דודתו נפטרה והותירה אחריה ירושה גדולה עבורו. הוא חזר לאנגליה והתמסד. לאחת מבנותיו קרא בשם שדמיין שהוא שמה של האישה המבוגרת, ובליבו תמיד היה חלום…

ומה החלום שלכם?

קריאה מהנה!

XOXO

אחת שיודעת ;-)

עוד מהבלוג של קרין מילשטיין

תצוגה מקדימה

פסטיבל אשה בחולון 2016- ללא מחיצות, קרוב לעין , ללב ולנשמה

אדווה ירמיהו ,פלמנקו. צילום:מיכל מנצר כאישה, זה כייף שיש יום אחד עבורנו. אבל לא פחות חשוב איך נתייחס ליום זה. יום האישה הבינלאומי מצוין בעולם כולו בתאריך ה-8 במארס. יום זה...

תצוגה מקדימה

המסע המופלא שלי בקווסטומניה- מתחם חדרי הבריחה הגדול בישראל

חדרי בריחה הם חדרי משחק אמיתיים, אליהם נכנסים בקבוצה קטנה ומטרת המשחק לפתור כתב חידה, כאשר באמצעות הפיתרון ניתן להיחלץ מהחדר . המשחק אורך עד שעה וכמובן שהמטרה היא להימלט...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

"LITTLE BLACK DRESS"- מופע מוזיקלי של 'ENGLISH ON STAGE'

צלם: הרשל גוטמן המופע "LITTLE BLACK DRESS" הינו מופע מוזיקלי, שבבסיסו שמלה שחורה, המשתנה בהתאם לכל אחת שלובשת אותה (כי כל אחת שונה ומיוחדת) ובהתאם לאקססוריז שלובשים איתה. וכמו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה